הון מאנט
תבנית מנהיג ריקה הון מאנט (בקמרית: ហ៊ុន ម៉ាណែត; נולד ב-20 באוקטובר 1977) הוא פוליטיקאי וגנרל קמבודי, המכהן כראש ממשלת קמבודיה מאז 2023, כממשיך דרכו של אביו, הון סן.[1] הוא משמש גם כסגן נשיא המפלגה העממית של קמבודיה (CPP), המפלגה השלטת בקמבודיה. לפני מינויו הפוליטי, שירת הון מאנט בהכוחות המזוינים המלכותיים של קמבודיה (RCAF) כסגן מפקד הכוחות וכמפקד הצבא המלכותי של קמבודיה. עם מינויו לראש ממשלה, הוענק לו התואר האזרחי הגבוה ביותר, סאמדץ' מוהא בורבור תיפאדי הון מאנט שמשמעותו "האדון הגדול והמנהיג העליון הון מאנט".[2]
מאנט גדל והשלים את השכלתו הכללית בפנום פן והצטרף לכוחות המזוינים ב-1995. באותה שנה, הוא התקבל לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית בווסט פוינט, וסיים את לימודיו ב-1999 כקמבודי הראשון שזכה לתואר מהאקדמיה זו.[3]
לאחר הבחירות הכלליות בקמבודיה 2023, הודיע הון סן ב-26 ביולי על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה, ובכך הפך מאנט באופן רשמי למועמד המיועד לתפקיד.[4] לאחר מינוי מטעם המלך נורודום סיהאמוני, הוא והקבינט שלו אושרו פה אחד בהאספה הלאומית של קמבודיה והושבעו רשמית לתפקיד ב-22 באוגוסט 2023.
ביוגרפיה
הון מאנט נולד ב-20 באוקטובר 1977 בכפר קוה תמאר, מחוז ממט, מחוז קמפונג צ'אם, בתקופת שלטון קמר רוז' בקמבודיה הדמוקרטית, כבנו השני של הון סן ובון ראני.[5] הוא ממוצא סיני-טאוצ'או דרך סבו, הון נאנג.[6][7] לדברי הון סן, בליל לידתו של מאנט, נראה אור בהיר חולף מעל גג הבית, מה שהוביל אותו להאמין שבנו נולד מאלילות על-טבעית הנערצת בכפר קוה תמאר.[8]
מאנט גדל והשלים את השכלתו הכללית בפנום פן, והצטרף לכוחות המזוינים המלכותיים ב-1995, באותה שנה שבה התקבל לאקדמיה הצבאית בווסט פוינט. הוא סיים את לימודיו במאי 1999 כקמבודי הראשון שזכה לתואר מהאקדמיה, ואחד משבעה צוערים זרים בלבד שסיימו באותה שנה.[9] עם סיום לימודיו, קיבל תואר בוגר בכלכלה ודרגת סגן משנה בצבא המלכותי של קמבודיה. בנוסף, השלים תואר מוסמך בכלכלה באוניברסיטת ניו יורק ב-2002 ותואר דוקטור לפילוסופיה בכלכלה באוניברסיטת בריסטול ב-2009. עבודת הדוקטורט שלו נשאה את הכותרת "מה קובע את התפלגות גודל החברות ואת האינטגרציה המבנית? מחקר בין-לאומי".[10]
שירות צבאי
מאנט הצטרף לכוחות המזוינים המלכותיים של קמבודיה ב-1995, באותה שנה שבה התקבל לאקדמיה הצבאית בווסט פוינט. בינואר 2011 הוא מונה למייג'ור גנרל, חודשים ספורים לאחר שקודם לתפקיד סגן מפקד הצבא המלכותי וסגן ראש המטה המשולב של הכוחות המזוינים.[11] הוא מילא תפקיד מרכזי במשא ומתן במהלך העימות הקמבודי-תאילנדי ב-2008. ביוני 2013 קודם לדרגת לוטננט גנרל,[12] וביולי 2018 הועלה לדרגת גנרל בעל ארבעה כוכבים, במקביל למינויו כסגן מפקד הכוחות המזוינים.[13] אחיו הצעיר, הון מאנית, משרת אף הוא בכוחות המזוינים בדרגת בריגדיר גנרל. ב-20 באפריל 2023 קודם מאנט באופן רשמי לדרגת גנרל בעל ארבעה כוכבים. שר ההגנה טאה באנה תיאר את הקידום כהשתקפות של מאמציו של מאנט "לשרת את האומה, הצבא ואת העם הקמבודי".[14]
ב-30 ביוני 2018, שבועות לפני הבחירות הכלליות בקמבודיה 2018, מינה הון סן את מאנט לתפקידים צבאיים בכירים, במטרה להכין אותו לתפקיד ראש הממשלה לאחר פרישתו או מותו, ובכך חיזק למעשה את שושלת הון הפוליטית בקמבודיה.[15] הון סן ציין את מאנט כממשיך דרכו הפוטנציאלי.[16]
קריירה פוליטית
ביוני 2020 קודם מאנט לעמוד בראש אגף הנוער של המפלגה העממית של קמבודיה.[17]
הוא הוזכר על ידי כלי תקשורת ועל ידי הון סן עצמו כמועמד אפשרי לראשות הממשלה.[18][19][20] ב-4 בדצמבר 2021, נבחר מאנט פה אחד על ידי הוועדה המרכזית של המפלגה כמועמד העתידי של המפלגה לראשות הממשלה לאחר הון סן, ובכך הפך לראש ממשלה המיועד.[21]
ב-7 באוגוסט 2023, המלך נורודום סיהאמוני הוציא צו מלכותי שמינה את מאנט כראש ממשלת קמבודיה והטיל עליו להרכיב קבינט של קמבודיה.[22]
זמן קצר לאחר עלייתו לראשות הממשלה, אירח מאנט את צ'ארלס יאנג מארגון הפדרציה לשלום עולמי, ארגון דרום קוריאני שהוקם על ידי מייסד כנסיית האיחוד, סאן מיונג מון, בארמון השלום.[23]
ראשות הממשלה
הון סן הכריז בפומבי על תמיכתו במועמדותו של מאנט לראשות הממשלה לראשונה בדצמבר 2021.[20] אף על פי שמאנט מעולם לא הביע עניין פומבי בתפקיד, הוא זכה לתמיכה ניכרת ממספר שרים בממשלה וחברי מפלגה, וכן מוועדת הקבע המשפיעה של המפלגה.[24] הון סן הדגיש, עם זאת, כי הירושה לא תתרחש עד לאחר הבחירות ב-2028.
מאנט התמודד כמועמד המוביל ברשימה בפנום פן עבור האספה הלאומית בבחירות הכלליות של 2023, דרישה הכרחית למינוי כראש ממשלה.[25] שלושה ימים לאחר הבחירות, שבהן טענה המפלגה העממית לניצחון סוחף, הודיע הון סן על התפטרותו ואישר כי מאנט יהיה ראש הממשלה החדש. הקבינט החדש הושבע ב-22 באוגוסט.[1] הבחירות ספגו ביקורת נרחבת מצד משקיפים בינלאומיים כמי שהתקיימו בסביבה פוליטית מגבילה ולא היו חופשיות או הוגנות; המפלגה הראשית של האופוזיציה נפסלה חודשיים לפני הבחירות, ומנהיג אופוזיציה נכלא.[26][27][28][29] ב-7 באוגוסט, המלך נורודום סיהאמוני הוציא צו מלכותי שמינה רשמית את מאנט כראש הממשלה החדש והזמין אותו להרכיב ממשלה חדשה עבור המנדט השביעי, בכפוף להצבעת אמון של האספה הלאומית ב-22 באוגוסט.[22][30] הקבינט של מאנט אושר פה אחד על ידי האספה הלאומית ב-22 באוגוסט.[31] בפברואר 2024, קידם מאנט את אחיו הצעיר הון מאני לתפקיד סגן ראש הממשלה, לצד תפקידו הנוכחי כשר השירות הציבורי.[32]
אחת מפעולותיו הרשמיות כראש ממשלה הייתה איסור על שימוש בצופרים מוזיקליים במשאיות במרץ 2024, תוך שהוא מציין כי הוא מוטרד מ"ריקודים ברחובות לקצב המוזיקה של מכוניות גדולות".[33] מאנט הנחה גם את הרשויות לשדרג את תשתית הרכבות ברחבי קמבודיה.[34] ב-5 באוגוסט 2024, השיקה ממשלתו את פרויקט תעלת פונאן טצ'ו השנוי במחלוקת, שיחבר את נהר המקונג לחוף קמבודיה, ובכך יפחית משמעותית את התלות של המדינה בנמלים וייטנאמיים.[35] משולש הפיתוח קמבודיה-לאוס-וייטנאם (CLV-DTA) עמד גם הוא תחת ביקורת ציבורית בשל חששות כי ארבעה ממחוזות המדינה יימסרו לשכנותיה.[36] קמבודיה פרשה לבסוף מהסכם ה-CLV-DTA ב-23 בספטמבר.[37]
חיים אישיים
הון מאנט נשוי לפיץ' צ'אנמוני, בתו של פיץ' סופואן, לשעבר מזכיר מדינה במשרד העבודה.[38]
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Hun Manet will become new Prime Minister on August 22". Khmer Times. 26 ביולי 2023. ארכיון מ-27 ביולי 2023. נבדק ב-27 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Prime Minister Hun Manet granted the title "Samdech"". Khmer Times. 3 בספטמבר 2023. נבדק ב-3 בספטמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Like father, like son in Cambodia". Asia Times. 17 במרץ 2011. אורכב מהמקור ב-20 במרץ 2011. נבדק ב-1 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ↑ "Prime Minister Hun Sen announces resignation". Khmer Times. 26 ביולי 2023. ארכיון מ-27 ביולי 2023. נבדק ב-26 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Hun Manet: Walking his father's path into Cambodia's top job". gulfnews.com. 2023-08-22. ארכיון מ-23 באוגוסט 2023. נבדק ב-2023-08-23.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Forest (2008), p. 178 "Sino-khmer originaire du district de Krauch Chmar 140, Hun Sèn descend par ses grands-parents paternels d'une famille de propriétaires terriens qui paraît correspondre au stéréotype du Chinois – téochiew ? – implanté en zone rurale, c'est-à-dire aisée mais sans pouvoir administratif. Par sa mère, il descendrait inversement d'une tête de réseau....."
- ↑ Time, Volume 136 (1990), p. 329 Beijing has not softened its hostility toward Hun Sen, but there are subtle signs that China may yet shift its position. Some officials now mention that Hun Sen's grandfather was Chinese, seeming to hint at the possibility of a new...
- ↑ Vannarin, Neou (3 במאי 2013). "Hun Sen Tells of Eldest Son's Supernatural Arrival". The Cambodia Daily. אורכב מ-המקור ב-4 בספטמבר 2017. נבדק ב-22 ביוני 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Like father, like son in Cambodia". Asia Times. 17 במרץ 2011. אורכב מהמקור ב-20 במרץ 2011. נבדק ב-1 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ↑ "What determines the firm size distribution and structural integration? A cross-county study". E-Theses Online Service. ארכיון מ-21 ביולי 2023. נבדק ב-21 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Soenthrith, Saing; Vrieze, Paul (30 בינואר 2012). "Hun Sen's Second Son In Meteoric Rise Through RCAF Ranks". The Cambodia Daily. אורכב מ-המקור ב-21 בפברואר 2018. נבדק ב-1 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Election List May Widen Divide in Hun Sen's Party". Radio Free Asia. 22 בפברואר 2013. ארכיון מ-23 בנובמבר 2015. נבדק ב-22 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Vichea, Pang (2 ביולי 2018). "Hun Manet is now a four-star General". Phnom Penh Post. ארכיון מ-7 בספטמבר 2018. נבדק ב-7 בספטמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Cambodia PM Hun Sen's son becomes four-star general". CNA. 20 באפריל 2023. אורכב מ-המקור ב-20 באפריל 2023. נבדק ב-21 באפריל 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Cambodian strongman's son assumes powerful military roles". The Straits Times. 30 ביוני 2018. ארכיון מ-2 ביולי 2018. נבדק ב-2 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Hun Sen Says Son Is 'Possible Future Leader' of Cambodia". Voice of America. 9 באוקטובר 2018. ארכיון מ-4 בדצמבר 2021. נבדק ב-11 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Narim, Khuon (8 ביוני 2020). "CPP promotes Hun Manet to lead party's youth wing". Khmer Times. ארכיון מ-30 באוגוסט 2023. נבדק ב-18 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Hutt, David (8 ביוני 2019). "Hun Manet: The Next Prime Minister of Cambodia?". The Diplomat. ארכיון מ-4 באוקטובר 2019. נבדק ב-30 באוגוסט 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Ben, Sokhean (25 באוקטובר 2018). "Hun Manet can be prime minister if he is elected, says Hun Sen". The Phnom Penh Post. ארכיון מ-30 באוגוסט 2019. נבדק ב-30 באוגוסט 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 20.0 20.1 "PM Hun Sen declares his support for his son Hun Manet to succeed him as Prime Minister". Khmer Times. 2 בדצמבר 2021. ארכיון מ-30 באוגוסט 2023. נבדק ב-9 בדצמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Hun Manet unanimously elected to be the future Prime Minister". Khmer Times. 24 בדצמבר 2021. ארכיון מ-26 ביולי 2023. נבדק ב-24 בדצמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 22.0 22.1 "King issues a Royal Decree appointing His Excellency Dr. Hun Manet as Prime Minister of Cambodia". Khmer Times. 7 באוגוסט 2023. ארכיון מ-30 באוגוסט 2023. נבדק ב-7 באוגוסט 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Sokhean, Ben (2023-11-21). "UPF praises Hun Sen for bringing peace to Kingdom". Khmer Times. נבדק ב-19 במרץ 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Sokhean, Ben (6 בדצמבר 2021). "Support for Hun Manet as next PM continues to grow". Khmer Times. ארכיון מ-30 באוגוסט 2023. נבדק ב-9 בדצמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Hun Manet officially becomes a candidate for Member of Parliament". Khmer Times. 1 באפריל 2023. ארכיון מ-30 באוגוסט 2023. נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Chen, Heather (2023-07-21). "One of the world's longest serving leaders is set to win another one-sided election". CNN. ארכיון מ-10 באוגוסט 2023. נבדק ב-2023-08-03.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Cambodia: Statement by the Spokesperson on the general elections | EEAS". www.eeas.europa.eu. ארכיון מ-1 באוגוסט 2023. נבדק ב-2023-08-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Miller, Matthew (2023-07-23). "National Elections in Cambodia". United States Department of State. ארכיון מ-2023-07-24. נבדק ב-2023-07-24.
- ↑ "FCDO statement on Cambodian elections". GOV.UK. ארכיון מ-7 באוגוסט 2023. נבדק ב-2023-08-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Cambodia: PM's son Hun Manet appointed next ruler in royal formality". BBC News. 7 באוגוסט 2023. ארכיון מ-7 באוגוסט 2023. נבדק ב-7 באוגוסט 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "King issues Royal Decree appointing new Council of Ministers with HE Dr. Hun Manet as Prime Minister". Khmer Times. 22 באוגוסט 2023. ארכיון מ-30 באוגוסט 2023. נבדק ב-22 באוגוסט 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Cambodia's new prime minister wins lawmakers' approval for his youngest brother to become his deputy". Associated Press. 21 בפברואר 2024. נבדק ב-8 במרץ 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "'No dancing in the streets': Why has Cambodia banned musical vehicle horns?". Al Jazeera. 21 במרץ 2024. נבדק ב-21 במרץ 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Manet calls for Cambodia's railways to get back on track". Phnom Penh Post. נבדק ב-2024-04-24.
- ↑ "Cambodia PM launches project linking Mekong river to sea via canal". France 24. 5 באוגוסט 2024. נבדק ב-21 באוגוסט 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Cambodia arrests 30 amid warnings over anti-CLV demonstrations". Radio Free Asia. 19 באוגוסט 2024. נבדק ב-23 באוגוסט 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Cambodia formally withdraws from CLV-DTA agreement". Khmer Times. 23 בספטמבר 2024. נבדק ב-3 באוקטובר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Turton, Shaun; Phak, Seangly (6 ביולי 2016). "Inside the Hun family's business empire". Bangkok Post. ארכיון מ-30 באוגוסט 2023. נבדק ב-9 במרץ 2023.
{{cite news}}: (עזרה)
הון מאנט41520116Q13024351