ההתקוממות בבורקינה פאסו 2014
ההתקוממות בבורקינה פאסו הייתה התקוממות גדולה שנערכה בשנת 2014 נגד הנשיא בלז קומפאורה, במטרה למנוע ממנו להיבחר לנשיא פעם חמישית, דבר המנוגד לחוקה של בורקינה פאסו. בעקבות ההתקוממות תפס את השלטון לוטננט קולונל יאקובה איזאק זידה. הוקם שלטון מעבר בראשות נשיא זמני, הדיפלומט מישל קפאנדו, כשאיזאק זידה התמנה לראש הממשלה ושר הביטחון.
בנובמבר 2015 נבחר לנשיא רוק מארק כריסטיאן קאבורה.
רקע
בשנת 1987 ביצע בלז קומפאורה הפיכה צבאית בבורקינה פאסו ותפס את השלטון. השלטון החדש הבטיח להחזיר את המדינה ל"נתיב הנכון" ולתקן את טעויותיו של תומא סנקרה הנשיא הקודם. מפלגת השלטון, ה"חזית הפופולרית", נתנה את חסותה גם לארגונים שאינם מרקסיסטיים והדבר עורר כעס רב בקרב כמה מחבריה הקיצוניים. ב-18 באוקטובר 1989 נעצרו, נשפטו והוצאו להורג מספר חברים במפלגה באשמת קשירת קשר להפלת השלטון. מעצרים דומים התרחשו גם בשנים שלאחר מכן. מאז 1987 ועד אוקטובר 2014 כיהן קומפאורה כנשיא המדינה.
חוקת בורקינה פאסו מאפשרת לנשיא להיבחר למשך 5 שנים. אולם מגבילה את מספר הפעמים שנשיא יכול להיבחר ל-4. אולם קמפוארה רצה לנצח גם בבחירות של 2015 ולהישאר נשיא עד 2020. קמפוארה עמד להעביר הצעת חוק בפרלמנט שתאפשר את שינוי החוקה כך שיוכל להיות נשיא שוב. צעד זה התקבל באופן שלילי ביותר בידי האזרחים הצבא והאופוזיציה, שהיו גם מודאגים מנחיתותה הכלכלית של בורקינה פאסו.
המחאות
ב-28 באוקטובר פרצו קרבות רחוב נגד המשטרה, והאופוזיציה קראה להטיל מצור על הפרלמנט. ב-29 באוקטובר התקיימה עצרת המונים נגד שינוי החוקה, וקרבות הרחוב נגד השוטרים החריפו. ב-30 באוקטובר המונים זועמים תקפו את הפרלמנט בעיר ואגאדוגו. המשטרה השתמשה בגז מדמיע כדי להרחיק את ההמון, ובהמשך השוטרים ירו כדורי גומי. אולם ההמונים פרצו את קווי המשטרה הציתו את הפרלמנט השמידו מסמכים חשובים וגנבו מחשבים וציוד. בהמשך אף הותקף ביתו של פרנסואה קמפוארה אחי הנשיא, השוטרים פתחו באש על התוקפים והרגו שלושה בני אדם. המפגינים הציתו את בתיהם של עוד כמה מחברי הפרלמנט, השתלטו על בניין הטלוויזיה הלאומית[1]. שדה התעופה הבינלאומי ואגאדוגו נסגר לטיסות וכל הטיסות בוטלו עד להודעה חדשה, וראש הממשלה הודיע על השעיית התיקון בחוקה. בהמשך היום השבית הצבא את כל מוסדות השלטון והכריז על עוצר[2].
שלטון צבאי בין 1 - 21 בנובמבר 2014
הצבא תפס את השלטון במדינה ודאג להשלטת סדר ברחובות. הצבא הכריז על הקמת ממשלת מעבר עד לבחירות ב-2015. קומפאורה הודיע תחילה כי יישאר בתפקידו עד לבחירות, אולם לאחר שמפגינים רבים יצאו לרחובות, ולא נראה היה כי הוא זוכה לגיבוי בינלאומי, הוא הודיע על התפטרותו. "אני מכריז על פינוי התפקיד על מנת לאפשר את חילופי השלטון, שעליהם להוביל לבחירות חופשיות ושקופות בתוך 90 יום לכל היותר",[3] מסר בהצהרה כתובה שהוקראה בתחנות הרדיו והטלוויזיה המקומיות. קמפוארה נמלט בשיירה חמושה אל חוף השנהב. נשיא צרפת פרנסואה הולנד שלח את ברכתו על המהפכה.[4]
ההמונים רקדו והריעו ברחובות ואגאדוגו לאחר שידור הצהרתו של קומפאורה. הגנרל הונורה טראורה לקח לידיו את השלטון. על פי החוקה של בורקינה פאסו, נשיא האספה הלאומית מחליף את הנשיא במקרה של התפטרות. "בהתחשב בצורך הדחוף להציל את האומה, החלטתי כי אקח מיום זה את האחריות כראש המדינה", אמר טראורה במסיבת עיתונאים. "אני מקבל על עצמי את ההתחייבות הרצינית להמשיך ללא עיכוב את ההתייעצות עם כל המפלגות במדינה, כדי להתחיל בתהליך של חזרה לסדר החוקתי מוקדם ככל הניתן".[5][3]
אולם יום לאחר מכן ב-1 בנובמבר הכריז לטננט קולונל יאקובה איזאק זידה הפופולרי, בהודעה שהקריא ב"רדיו אומגה" שהוא מבטל את הכרזת טראורה על הפיכתו לנשיא המדינה. נטילת השלטון על ידי טראורה, אמר נאמן לנשיא המודח קומפאורה, זכתה להתנגדות רבה בקרב המפגינים וקציני הצבא הצעירים. "מהיום אני נוטל את הסמכויות של ראש המעבר השלטוני ושל ראש המדינה", אמר זידה בהודעה שמסר בערוץ הטלוויזיה BF1. "אני מצדיע לזכר קדושי ההתקוממות הזו ומשתחווה להקרבות שעשה העם שלי". טראורה לא היה פופולרי מלכתחילה וזידה מונה לבסוף לראש ממשלת המעבר.[6].
שלטון מעבר אזרחי החל מ-21 בנובמבר 2014
האיחוד האפריקאי דרש מההנהגה הצבאית להעביר את השלטון לגוף אזרחי תוך שבועיים. ב-13 בנובמבר 2014 נציגי הצבא והמפלגות והקבוצות האזרחיות הגיעו להסכמה בנוגע לאמנת מעבר שיצור את תנאי המעבר לשלטון אזרחי נבחר אחרי הבחירות שיתקיימו בנובמבר 2015. במקום פרלמנט הוקמה מועצת מעבר לאומית מורכבת מ-90 נציגים:25 של מפלגות האופוזיציה, 25 של החברה האזרחית, 15 של הצבא, ו-10 של הרוב הפרלמנטרי הקודם המקורב לנשיא המודח, בלז קומפאורה. איש מחברי שלטון המעבר לא יוכל להציג מועמדותו בבחירות בסוף שנת 2015.[7]
ב-23 בנובמבר הכריז זידה על הקמת שלטון מעבר זמני עד הבחירות בנובמבר 2015 בראשות הנשיא מישל קפאנדו וזידה כראש ממשלה. גורמים צבאיים עומדים בראשות שישה משרדים ממשלתיים מתוך 26 המשרדים הקיימים.[8]. ב-15 ביולי 2015 הנשיא קפאנדו לקח את תיק הביטחון מזידה אך השאירו בתפקיד ראש הממשלה.
הערות שוליים
- ^ המוחים בבורקינה פאסו הציתו את בניין הפרלמנט, השתלטו על בניין הטלוויזיה וצועדים לעבר הנשיאות
- ^ צבא בורקינה פאסו לוקח את השלטון בעקבות המחאות
- ^ 3.0 3.1 אחרי הפגנות המוניות: נשיא בורקינה פאסו התפטר. באתר הארץ
- ^ צרפת: מברכים על התפטרותו של נשיא בורקינה פאסו. באתר וואלה
- ^ ההפיכה הושלמה: צבא בורקינה פאסו תפס את השלטון. באתר וואלה
- ^ בורקינה פאסו: שני קצינים טוענים שהם הנשיא. באתר ידיעות אחרונות
- ^ אמנת המעבר -באתר קואסי
- ^ בורקינה פאסו: הרשויות במדינה הכריזו על ממשלה זמנית. באתר וואלה
23930790ההתקוממות בבורקינה פאסו 2014