ההשמדה ההמונית של יהודים בפולין הכבושה בידי הגרמנים
 |
ההשמדה ההמונית של יהודים בפולין הכבושה בידי הגרמנים (באנגלית: The Mass Extermination of Jews in German Occupied Poland) הייתה חוברת שפורסמה על ידי הממשלה הפולנית הגולה בשנת 1943 כדי להפיץ את הטקסט של מזכר רצ'ינסקי מ-10 בדצמבר 1942. זה היה המידע הרשמי הראשון לציבור הרחב במערב על שואת יהודי פולין בפולין הכבושה בידי הגרמנים.
היסטוריה
החוברת הכילה דוחות ומסמכים אודות שואת יהודי פולין. הפריט החשוב ביותר היה מזכר רצ'ינסקי, שנשלחה ב-10 בדצמבר 1942 לשרי החוץ של 26 הממשלות החתומות על הצהרת האומות המאוחדות. בהתבסס על מודיעין מהלשכה לענייני יהודים של ארמייה קריובה, רצ'ינסקי תיאר את הוצאות להורג הראשוניות בירי שביצעו הגרמנים ואת ההמתות בגז הקטלניות שבאו לאחריהן של יהודי פולין. היה ידוע שיהודים שגורשו מגטו ורשה במהלך האקציה הגדולה נלקחו לטרבלינקה, בלז'ץ וסוביבור, אשר מדינת המחתרת הפולנית תיארה נכונה כ"מחנות השמדה".[1] רצ'ינסקי אמר כי שליש משלושת מיליון יהודי פולין כבר נרצחו – למעשה, זו הייתה הערכת חסר.[2]
החוברת פורסמה בשנת 1943 והכילה גם את הטקסט של הצהרה משותפת של בעלות הברית מ-17 בדצמבר 1942, וקטע מתוך הצהרה של סגן ראש הממשלה סטניסלב מיקולאיצ'יק מ-27 בנובמבר 1942. המניע לפרסום הדוח היה למשוך תשומת לב לפתרון הסופי ולהרתיע את הגרמנים מלהמשיך ביישומו.[3]
תגובות
ערך מורחב – תגובת העולם לשואה
אף על פי שהמסמך הכיל מידע נרחב על הרדיפה ורציחתם של יהודים בפולין, השפעתו הייתה מוגבלת משום שאנשים רבים מחוץ לאירופה תחת הכיבוש הנאצי התקשו להאמין שהגרמנים עוסקים בהשמדה שיטתית של יהודים. לאחר פגישה בשנת 1943 עם יאן קרסקי, שערך מספר נסיעות חשאיות לתוך פולין הכבושה ונמלט כדי להזהיר את בעלות הברית, שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית היהודי, פליקס פרנקפורטר, אמר כי הוא אינו חושב שקרסקי משקר, אך הוא לא מסוגל להאמין לו. עם זאת, החוברת העלתה את המודעות לרצח היהודים, ופוליטיקאים אחרים ברחבי העולם נחרדו מהדוח.[4]
פרשנים מודרניים העלו שאלות מדוע הדוח לא פורסם מוקדם יותר, שכן הממשלה הפולנית הגולה עודכנה על האירועים בפולין על ידי מדינת המחתרת, הבונד היהודי ואחרים. עמנואל רינגלבלום, המתעד של גטו ורשה, האשים את מדינת המחתרת הפולנית בסירוב להעביר מידע על רצח היהודים; הוא האמין שהם עשו זאת רק לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מצד היהודים. עם זאת, תלונתו העיקרית הייתה כלפי הממשלה הגולה, ששתקה בנוגע לרצח יהודי ורשה מיולי עד ספטמבר 1942 למרות ראיות מספקות. לדברי יצחק שוורצברט, אחד משני החברים היהודים בממשלה הגולה, הפולנים חששו שהפניית תשומת הלב לסבלם של היהודים תסיח את דעתן של בעלות הברית מסבלם של הפולנים. חלק מההיסטוריונים קיבלו טענה זו; אחרים אומרים כי זה היה יותר עניין של הלם וחוסר אמון לנוכח החדשות; ויש שנקטו בעמדת ביניים.
בשנת 2013, עותק של הספר נמכר במכירה פומבית בפריז תמורת 21,000 אירו.[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Zimmerman, Joshua D. (2015). The Polish Underground and the Jews, 1939–1945 (באנגלית). Cambridge University Press. p. 181. ISBN 9781107014268.
- ↑ "Poland". Yad Vashem (באנגלית). נבדק ב-8 באוגוסט 2018.
By the end of 1942 a large majority of Poland’s Jews had been killed.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Petersen, Hans-Christian (2010). Antisemitism in Eastern Europe: History and Present in Comparison (באנגלית). Peter Lang. p. 17. ISBN 9783631598283.
- ↑ Tzur, Nissan. "The man who told the world about the Holocaust – and wasn't believed" (באנגלית). The first news. נבדק ב-7 באוגוסט 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ ""Raport Karskiego" sprzedany za 21 tys. euro". TVN24.pl. נבדק ב-2019-06-17.
ההשמדה ההמונית של יהודים בפולין הכבושה בידי הגרמנים43089975Q30167429