ההסכם בין ארצות הברית לטליבאן
 | |
| זלמאי ח'לילזאד ועבד אל-ע'ני בראדר לאחר חתימת ההסכם | |
| מטרה | ביום מלחמת אפגניסטן |
|---|---|
| חותמים | זלמאי ח'לילזאד ועבד אל-ע'ני בראדר |
| מתווכים | קטר |
| מקום חתימה | דוחה, קטר |
ההסכם בין ארצות הברית לטליבאן, המכונה רשמית הסכם הבאת השלום לאפגניסטן, הוא הסכם שלום שנחתם ב-29 בפברואר 2020 בדוחה, קטר, ולכן מכונה לעיתים גם "הסכם דוחה". מטרת ההסכם הייתה לסיים את מלחמת אפגניסטן שהחלה בשנת 2001. ההסכם נחתם בין ארצות הברית של אמריקה לבין האמירות האסלאמית של אפגניסטן (הטליבאן), שאינה מוכרת כמדינה על ידי ארצות הברית. את המשא ומתן להסכם ניהל מטעם ממשל טראמפ השליח המיוחד זלמאי ח'לילזאד, כאשר נציגי ממשלת אפגניסטן לא היו מעורבים בשיחות[1].
ההסכם, שכלל נספחים סודיים, נחשב לאחד הגורמים המרכזיים שהובילו לקריסת כוחות הביטחון וההגנה הלאומיים של אפגניסטן (ANDSF)[2]. בעקבות חתימתו, ארצות הברית הפחיתה באופן ניכר את תקיפותיה האוויריות, מה שהותיר את כוחות ה-ANDSF ללא יתרון קריטי במאבק נגד הטליבאן[3]. הדבר יצר "תחושת נטישה בקרב ה-ANDSF והאוכלוסייה האפגנית", כפי שצוין בדו"ח של המפקח הכללי המיוחד לשיקום אפגניסטן (SIGAR)[3]. כתוצאה מכך, ה-ANDSF לא היה כשיר כדי להגן על המדינה לאחר נסיגת הכוחות האמריקאים, מה שאיפשר למרד הטליבאן להתחזק ולהוביל, ובסופו של דבר לנפילת קאבול לידי הטליבאן ב-15 באוגוסט 2021[3].
ההסכם כלל הגבלות לחימה הדדיות והסדרת נסיגת כל כוחות נאט"ו מאפגניסטן, בתמורה להתחייבות הטליבאן להילחם בטרור. בתוך 135 ימים, ארצות הברית צמצמה את כוחותיה מ־13,000 ל־8,600 איש, התחייבה לנסיגה מלאה עד מאי 2021, לסגירת חמישה בסיסים צבאיים ולהסרת הסנקציות על הטליבאן עד אוגוסט 2020. ההסכם זכה לברכות מצד פקיסטן, סין, רוסיה והודו[4][1][5] ואושר פה אחד במועצת הביטחון של האו"ם.[6] למרות ההסכם, התקפות המורדים על כוחות הביטחון האפגניים התגברו וגרמו לאלפי הרוגים, אך הנסיגות האמריקאיות נמשכו. בינואר 2021 נותרו רק 2,500 חיילים אמריקאים במדינה, וכל כוחות נאט"ו פונו עד סוף הקיץ. ב־30 באוגוסט 2021 הושלם הפינוי האמריקאי, והטליבאן השתלט על המדינה בכוח. מבקרי העסקה טענו כי ממשל טראמפ פייס את הטליבאן והתעלם מהממשלה האפגנית.[7]
הסכם דוחא חייב את להסגת כל הכוחות האמריקאים תוך 14 חודשים, בתמורה להתחייבות הטליבאן לא לתקוף מטרות אמריקאיות. ההסכם נחתם ללא שיתוף הממשלה האפגנית, מה שהחליש את מעמדה, פגע במורל כוחות הביטחון האפגניים שתמכו בסיוע אמריקאי, והעניק לגיטימציה בינלאומית לטליבאן. כשהטליבאן החל במתקפות בזק ברחבי המדינה, כוחות הצבא האפגני התמוטטו במהירות, ללא התנגדות משמעותית, מה שסייע לנפילתה המהירה של הממשלה.
ההסכם
.jpg)
המשא ומתן הפנים-אפגני היה אמור להתחיל ב-10 במרץ 2020 באוסלו, נורווגיה[8][9]. הרכב צוות המשא ומתן של הממשלה האפגנית לא נקבע, כיוון שתוצאות הבחירות לנשיאות אפגניסטן ב-2019 היו שנויות במחלוקת.[10] ההסכם דרש מהממשלה האפגנית לשחרר 5,000 אסירי טליבאן עד תחילת השיחות, במסגרת עסקת חילופי שבויים תמורת 1,000 חיילי ממשלה שהוחזקו בידי הטליבאן[11].
ההוראות בהסכם כללו את נסיגת כל כוחות נאט"ו מאפגניסטן, התחייבות של הטליבאן למנוע מאל-קאעדה לפעול בשטחים שבשליטתו, התחייבות של הטליבאן שלא לתקוף כוחות אמריקאים, וקיום שיחות בין הטליבאן לבין הממשלה האפגנית.[12] ארצות הברית הסכימה לצמצום ראשוני של כוחותיה מ-13,000 ל-8,600 חיילים עד יולי 2020, ולנסיגה מלאה בתוך 14 חודשים, אם הטליבאן יקיים את התחייבויותיו[13]. מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, התחייב להפחית את מספר כוחות נאט"ו מכ-16,000 לכ-12,000 חיילים[14]. ארצות הברית גם התחייבה לסגור חמישה בסיסים צבאיים בתוך 135 ימים,[11] והביעה את כוונתה לסיים את הסנקציות הכלכליות על הטליבאן עד 27 באוגוסט 2020.[9]
דיאלוג ומשא ומתן פנים-אפגני
תהליך השלום באפגניסטן
ההסכם בין ארצות הברית לטליבאן קרא לתחילת שיחות ומשא ומתן באפגניסטן ב-10 במרץ, במטרה להשיג "הפסקת אש קבועה ומקיפה". עם זאת, ממשלת אפגניסטן לא הייתה צד להסכם, וב-1 במרץ נשיא אפגניסטן, אשרף ע'ני אחמדזאי, דחה את רעיון שחרור האסירים. לדבריו, שחרור אסירים אינו בסמכותה של ארצות הברית, אלא בסמכותה של ממשלת אפגניסטן, אשר לא לא התחייבה לשחרר 5,000 אסירי הטליבאן.[15] גאני אף הצהיר כי שחרור האסירים "אינו יכול להיות תנאי מקדים לשיחות", אלא רק חלק מהן. ב-2 במרץ, דובר הטליבאן הצהיר שהם "מוכנים לחלוטין" לשיחות, אך הן לא יתקיימו ללא שחרור 5,000 האסירים. הוא הוסיף כי תקופת הפחתת האלימות הסתיימה, וכי פעולות נגד כוחות הממשלה האפגנית עשויות להתחדש.[16]
למרות המחלוקות, המשא ומתן בין ממשלת אפגניסטן לטליבאן בנוגע לשחרור אסירים החל כמתוכנן ב-10 במרץ 2020. באותו יום, גאני חתם על צו לשחרור 1,500 אסירים, בתנאי שיחתמו על התחייבות שלא ישובו ללחימה[17]. במקביל, ארצות הברית החלה להסיג חלק מכוחותיה[18]. אף על פי שתנאי הסכם השלום זכו לתמיכה פה אחד ממועצת הביטחון של האו"ם[19], מקורות המקורבים לטליבאן הודיעו שהארגון דחה את הצו של גאני, ועדיין התעקש על שחרורם של כל 5,000 האסירים. ב-14 במרץ, דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'אביד פייסל, הודיע כי גאני עיכב את שחרור האסירים בשל הצורך לבדוק את רשימתם, ובכך סיכן את הסכם השלום.
אף על פי כן, המשא ומתן בין ממשלת אפגניסטן לטאליבן לשחרור אסירים החל כמתוכנן ב-10 במרץ 2020. עם זאת, באותו יום גאני חתם גם על צו לשחרור 1,500 אסירים בטאליבן עד 14 במרץ, אך רק אם יסכימו לחתום על התחייבויות המבטיחות שלא יחזרו לקרב. באותו יום, ארצות הברית החלה להסיג את חייליה.[20] למרות העובדה שתנאי הסכם השלום קיבלו תמיכה פה אחד גם ממועצת הביטחון של האו"ם, דובר הטאליבן סוהיל שאהין הודיע כי הארגון דחה את צו חילופי האסירים של הנשיא אשרף גאני, ועדיין מתעקש על שחרור כל 5,000 אסיריו.[21][22][23] ב-14 במרץ 2020, ג'אוויד פייסל, דובר המועצה לביטחון לאומי האפגנית, הודיע כי גאני עיכב את שחרור אסירי הטליבאן, בכדי לבחון מחדש את רשימת האסירים.[24]
ההסלמה מחדש
ב-27 במרץ, ממשלת אפגניסטן ניסתה לקדם את תהליך השלום כשהודיעה על הקמת צוות משא ומתן של 21 חברים. אולם, ב-29 במרץ דחה הטליבאן דחה את הצוות, בטענה שההרכב שלו אינו תואם את ההסכמים.[25] דחייה זו הדגישה את המורכבות והמחלוקות סביב מנגנון המשא ומתן. במקביל, ניכר היה ניסיון להגיע להתקדמות בערוצים אחרים. ב-31 במרץ, משלחת של שלושה נציגים מהטליבאן הגיעה לקאבול[26][27], כדי לדון בשחרור אסירים. הם היו נציגי הטליבאן הראשונים שביקרו בקאבול מאז 2001[26]. אף על פי שהממשלה הסכימה לקיים את השיחות בכלא בגראם[26], ההתחלה הייתה קשה. משלחת הטליבאן לא הופיעה לפגישות בזמן ,[28][29][30] ולאחר מכן סירבה להגיע להפסקת אש. עם זאת, גורם ממשלתי רמז לסוכנות רויטרס כי שחרור האסירים עדיין אפשרי תוך ימים[27]. באותו יום, מועצת הביטחון של האו"ם קראה לכל הצדדים להכריז על הפסקת אש, כדי לקדם את תהליך השלום.[31] ב-1 באפריל הגיעה התפנית החיובית, כשנחשף שהטליבאן והממשלה קיימו שיחות פנים-אל-פנים בקאבול, בניגוד לשיחות ועידת הווידאו הקודמות, תחת פיקוח הצלב האדום[32]. אף על פי שדוברים משני הצדדים הגבילו את ההתקדמות לנושאים "טכניים" בלבד, (עם הצהרת דובר הטליבאן, זאביהולה מוג'אהיד, כי "לא יהיו שם שיחות פוליטיות")[32], עצם קיום הפגישה היה צעד משמעותי. מחוץ לשיחות, נמשכו המתחים בין ממשלת אפגניסטן לטאליבאן. הרשויות האפגניות האשימו את הטליבאן בפיצוץ ב-1 באפריל 2020 בו נהרגו מספר ילדים בהלמנד[32]. למרות זאת, ביום השני של המשא ומתן הוסכם כי ב-2 באפריל 2020 ישוחררו עד 100 אסירים של הטליבאן בתמורה ל-20 אנשי צבא אפגנים.[33] הסכם זה סימן התקדמות ממשית ראשונה מאז תחילת התהליך.
סיום התהליך
המשא ומתן לשחרור אסירים הגיע למבוי סתום בתחילת אפריל. הטליבאן פרש מהשיחות בטענה שהן לא נושאות פרי[34][35], וקרא לצוות המשא ומתן שלו לחזור מקאבול. אחת הסיבות המרכזיות לכך, הייתה שלא הצליחו להבטיח את שחרורם של 15 המפקדים המרכזיים ברשימתם[34]. ממשלת אפגניסטן, מצידה, שחררה כ-100 אסירי טליבאן[36][35], אך מכיוון שהיא קבעה לבדה את זהות האסירים המשוחררים, נוצרה חוסר אמון בין הצדדים, והתעורר חשד שהרשימה לא תואמת את דרישות הטליבאן. הטליבאן סירב לאשרר את שחרור האסירים, מכיוון שאנשיו, שחזרו מקאבול, לא אימתו את זהות האסירים[36][36]. בנקודה זו, התגלעו האשמות הדדיות על שיבוש המשא ומתן ועל עיכובים מכוונים.
ב-17 במאי, התרחש שינוי פוליטי פנימי משמעותי באפגניסטן. נשיא אפגניסטן, אשרף גאני, חתם על הסכם חלוקת שלטון עם יריבו הפוליטי המרכזי, עבדאללה עבדאללה, מה שסיים סכסוך ארוך שהתנהל בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2019[37]. במסגרת ההסכם, האחריות על המשא ומתן לשלום הועברה לידיו של עבדאללה, מה ששינה את הדינמיקה ואת המשתתפים בצד האפגני של השיחות[37]. עד אוגוסט 2020, שוחררו רוב האסירים כפי שסוכם. לבקשת ממשל טראמפ, ממשלת אפגניסטן שחררה 5,100 אסירים, והטליבאן שחרר 1,000 חיילים.[38] עם זאת, נוצר משבר חדש סביב שחרורם של 400 אסירים נוספים מרשימת הטליבאן, אותם הגדירה ממשלת אפגניסטן כמי שהואשמו בפשעים חמורים[39]. הנשיא ע'ני טען שאין לו סמכות חוקתית לשחרר אותם, ולכן כינס אספה לאומית (לויה ג'ירגה) כדי לקבל החלטה בנושא[40]. האספה אישרה את השחרור[39], ובכך הסירה את המכשול המרכזי. מיד לאחר מכן, ב-14 באוגוסט, אירע אירוע מטריד, כשפווזיה כופי, אחת מחברות צוות המשא ומתן האפגני ופעילת זכויות אדם בולטת, ניצלה מניסיון התנקשות.[41] התקפה זו על חברת צוות המשא ומתן, העמידה בסימן שאלה בנוגע לכוונה האמיתית והיכולת לשמר את התהליך, במיוחד על רקע ההאשמות ההדדיות והמתח הגובר בין הצדדים. עד ספטמבר 2020, ממשלת אפגניסטן שחררה כ-5,000 אסירים מהטליבאן. על אף שהצוות של ממשלת אפגניסטן היה מוכן לנסוע לשיחות בדוחא, נמשכו עיכובים בשיחות עם הטליבאן.
חידוש המרד
לאחר חתימת ההסכם בין ארצות הברית לטליבאן, גברו התקפות הטרור נגד כוחות הביטחון האפגניים.[42] כבר ב-3 במרץ 2020 הטליבאן חידש את פעולותיו ההתקפיות נגד הצבא והמשטרה האפגניים, וביצע התקפות במחוזות קונדוז והלמנד.[43] ב-4 במרץ, ארצות הברית ביצעה תקיפות אוויריות נגד לוחמי הטליבאן במחוז הלמנד בדרום המדינה.[44] עם זאת, בעקבות ההסכם, ארצות הברית הפסיקה לתמוך בצבא האפגני בפעולותיו ההתקפיות, ואילצה אותו לנקוט בעיקר עמדות הגנה ברחבי המדינה. לפי ההסכם, כלי טיס צבאיים אמריקאיים לא יכלו לתקוף קבוצות טליבאן הממתינות במרחק של יותר מ-500 מטרים, מה שהעניק לטליבאן יתרון בתקיפת יחידות צבא אפגניות. ההסכם החמיר מאוד את הירידה במורל של הצבא והמשטרה האפגניים, מה שהפך אותם פתוחים יותר להסכמים עם הטליבאן. בשל חוסר במידע ונספחים סודיים בהסכם, שלא שותפו אפילו עם הממשלה האפגנית דאז, הטליבאן הצליח להפיץ תעמולה ודיסאינפורמציה בנוגע לפרטיו, כולל שכנוע יחידות משטרה וצבא מקומיות שארצות הברית מסרה שטחים לידיו, ועליהן לנטוש את עמדותיהן[45].
במהלך 45 הימים שלאחר ההסכם (בין 1 במרץ ל-15 באפריל 2020), הטליבאן ביצע יותר מ-4,500 פיגועים באפגניסטן, עלייה של יותר מ-70% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת[46]. יותר מ-900 אנשי כוחות הביטחון האפגניים נהרגו בתקופה זו, לעומת כ-520 באותה תקופה שנה קודם לכן. במקביל, בגלל ירידה משמעותית במספר ההתקפות והתקיפות האוויריות שביצעו הכוחות האפגניים והאמריקאיים נגד הטליבאן, מספר הנפגעים של הטליבאן ירדו ל-610 בתקופה זו, לעומת כ-1,660 באותה תקופה שנה קודם לכן. דובר הפנטגון, ג'ונתן הופמן, אמר כי אף על פי שהטליבאן הפסיק לבצע התקפות נגד כוחות הקואליציה בראשות ארצות הברית באפגניסטן, האלימות עדיין הייתה "גבוהה באופן בלתי מתקבל על הדעת" ו"לא תורמת לפתרון דיפלומטי"[46].
ב-22 ביוני 2020, אפגניסטן חוותה את השבוע העקוב מדם ביותר ב-19 שנות המלחמה, שבו נהרגו 291 חברים בכוחות הביטחון הלאומיים וההגנה (ANDSF)[47] ו-550 אחרים נפצעו ב-422 התקפות שבוצעו על ידי הטליבאן. לפחות 42 אזרחים, כולל נשים וילדים, נהרגו ו-105 אחרים נפצעו על ידי הטליבאן ב-18 מחוזות שונים.[48] באותו שבוע, הטליבאן חטף 60 אזרחים במחוז דאיכונדי שבמרכז המדינה.[49] משרד ההגנה האמריקאי הדגיש כי הפיקוח על המרחב האווירי של אפגניסטן הוא באחריות הטליבאן, ולא באחריות ארצות הברית. בתגובה להאשמות על טיסות רחפן בלתי מורשות, הפנטגון הגן על אסטרטגיית "מעבר לאופק" שלו כיעילה לניטור איומים באפגניסטן.[50]
נסיגת כוחות נאט"ו
העסקה בין ארצות הברית לטליבאן כללה נסיגה הדרגתית של כלל הכוחות הזרים מאפגניסטן. ממשל טראמפ התחייב לצמצום הכוחות מ-13,000 ל-8,600 תוך 135 ימים,[11] סגירת חמישה בסיסים, ונסיגה מלאה עד מאי 2021 – אם הטליבאן יעמוד בהתחייבויותיו.[51] נאט"ו התחייב לצמצום כוחותיו מ-16,000 ל-12,000.[14] ביולי 2020 בלמה ועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים ניסיון של טראמפ להקטין עוד יותר את הכוחות מתחת ל-8,600.[52][53] בינואר 2021, עם כניסת ביידן לתפקיד, נותרו 2,500 חיילים אמריקאים באפגניסטן.[54] ממשל ביידן דחה את מועד הנסיגה למועד חדש – תחילה ל-11 בספטמבר 2021,[55][56] ובהמשך ל-31 באוגוסט[57]. בעלות בריתה של ארצות הברית קבעו מועדים משלהן: גרמניה, אוסטרליה ואיטליה נסוגו ביולי,[58][59] ובריטניה בסוף אוגוסט.[60] באוגוסט 2021 הטליבאן השתלט בכוח על המדינה, והנסיגה האמריקאית הושלמה ב-30 באוגוסט 2021.[61]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Basu, Nayanima (12 בספטמבר 2020). "India asserts Afghanistan's 'national sovereignty' as peace talks with Taliban start in Qatar". ThePrint. ארכיון מ-4 באפריל 2021. נבדק ב-24 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Borger, Julian (18 במאי 2022). "US withdrawal triggered catastrophic defeat of Afghan forces, damning watchdog report finds". The Guardian. נבדק ב-19 במאי 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 3.2 "US withdrawal prompted collapse of Afghan army: Report". Al Jazeera. 18 במאי 2022. נבדק ב-19 במאי 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "India Loath to Welcome US-Taliban Agreement but Notes All Afghans Have Hailed Deal". The Wire. 1 במרץ 2020. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Bhattacherjee, Kallol (29 בפברואר 2020). "U.S.-Taliban agreement | India hails peace deal in "contiguous neighbour"". The Hindu. נבדק ב-11 בספטמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Security Council resolution endorses moves towards long-sought Afghanistan peace". United Nations. 10 במרץ 2020. נבדק ב-11 בספטמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Pavan Chaurasia (17 באוגוסט 2021). "The Crocodile has been fed, yet again!". The Statesman. נבדק ב-27 במאי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Gannon, Kathy; Lee, Matthew (29 בפברואר 2020). "US and Taliban sign deal aimed at ending war in Afghanistan". Associated Press. אורכב מ-המקור ב-1 במרץ 2020. נבדק ב-1 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 9.0 9.1 Seligman, Lara (29 בפברואר 2020). "All U.S. troops to withdraw from Afghanistan under peace deal". Politico. נבדק ב-29 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Kermani, Secunder (1 במרץ 2020). "What will Taliban do after signing US deal?". BBC News. נבדק ב-6 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 11.0 11.1 11.2 Graham-Harrison, Emma; Sabbagh, Dan; Makoii, Akhtar Mohammad; Borger, Julian (29 בפברואר 2020). "US and Taliban sign deal to withdraw American troops from Afghanistan". The Guardian. ISSN 0029-7712. נבדק ב-6 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "US and Taliban sign deal to end 18-year Afghan war". BBC News. 29 בפברואר 2020. ארכיון מ-5 בינואר 2021. נבדק ב-6 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Rai, Manish (21 במרץ 2020). "U.S.-Taliban Deal: India should Chalk-out a New Strategy". OpedColumn.News.Blog. ארכיון מ-3 בינואר 2021. נבדק ב-9 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 14.0 14.1 Sediqi, Abdul Qadir; Cornwell, Alexander (29 בפברואר 2020). "U.S. and Taliban sign troop withdrawal deal; now comes the hard part". Reuters. נבדק ב-1 בספטמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Associated Press, מהמורה ראשונה בהסכם: נשיא אפגניסטן מסרב לשחרר אסירי טליבאן, באתר וואלה, 1 במרץ 2020
- ↑ Sediqi, Abdul Qadir (2 במרץ 2020). "Taliban rule out taking part in Afghan talks until prisoners freed". Reuters. נבדק ב-6 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Shalizi, Hamid (10 במרץ 2020). "Exclusive: Afghan government to release 1,500 Taliban prisoners from jails - decree". Reuters. נבדק ב-10 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Snow, Shawn (10 במרץ 2020). "CENTCOM boss says military plans for withdrawal from Afghanistan not developed yet". Military Times. נבדק ב-10 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Lederer, Edith M. (10 במרץ 2020). "UN unanimously backs US-Taliban peace deal for Afghanistan". Associated Press. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ ארז לין, לאחר מזכר ההבנות: ארה"ב החלה בנסיגה מאפגניסטן, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2020
- ↑ Gul, Ayaz (11 במרץ 2020). "Taliban Reject Afghan Government's Prisoner Release Plan". Voice of America. נבדק ב-12 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Taliban rejects Afghan government's phased release of prisoners". Al Jazeera. 11 במרץ 2020. נבדק ב-12 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Amiry, Sharif (12 במרץ 2020). "Taliban Rejects Ghani's Decree on Prisoners: Sources". TOLOnews. נבדק ב-12 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ RAHIM FAIEZ, Afghan government postpones prisoner release, endangers deal, Yahoo News, מעודכן ב-14 במרץ 2020, 14 במרץ 2020 (באנגלית)
- ↑ "Taliban rejects Afghan negotiation team in long-awaited talks". 29 במרץ 2020. נבדק ב-29 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 26.0 26.1 26.2 "Taliban delegation arrives in Kabul for the first time since 2001". Khaama Press. 31 במרץ 2020. נבדק ב-31 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 27.0 27.1 Qadir Sediqi, Abdul (31 במרץ 2020). "Taliban team arrives in Kabul to begin prisoner exchange process". Reuters. נבדק ב-31 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Hui, Lu (31 במרץ 2020). "Afghan prisoners swap postponed". Xinhua. אורכב מ-המקור ב-31 במרץ 2020. נבדק ב-31 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Afghanistan Releases Hundreds of Prisoners to Limit Coronavirus Outbreaks". Democracy Now!. 31 במרץ 2020. נבדק ב-31 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Afghan prisoners exchange postponed". Borneo Bulletin. 1 באפריל 2020. אורכב מ-המקור ב-17 במאי 2022. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Lederer, Edith M. (31 במרץ 2020). "UN Security Council Urges Cease-Fire in Afghanistan". Associated Press. נבדק ב-31 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 32.0 32.1 32.2 "Afghanistan and Taliban begin direct talks with aim of prisoner swap". BBC News. 1 באפריל 2020. נבדק ב-1 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Taliban, Afghanistan prepare for prisoner swap". UPI. 1 באפריל 2020. נבדק ב-1 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 34.0 34.1 "Afghanistan peace deal: Taliban walk out of 'fruitless' talks". BBC News. 7 באפריל 2020. נבדק ב-8 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 35.0 35.1 "Afghan government says will release 100 Taliban prisoners". Al Jazeera. 8 באפריל 2020. נבדק ב-8 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 36.0 36.1 36.2 Faiez, Rahim; Akhgar, Tameem (8 באפריל 2020). "Afghanistan frees 100 Taliban, but group hasn't verified". Associated Press. נבדק ב-8 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 37.0 37.1 "Rival Afghan leaders sign power-sharing deal". BBC News. 17 במאי 2020. נבדק ב-18 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Loya Jirga Approves Release of 400 Taliban Prisoners". TOLOnews. 9 באוגוסט 2020. נבדק ב-10 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 39.0 39.1 Faiez, Rahim; Gannon, Kathy (9 באוגוסט 2020). "Traditional council frees Taliban setting up peace talks". Associated Press. נבדק ב-9 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Ehsan Qaane (7 באוגוסט 2020). "To Release, Or Not To Release? Legal questions around Ghani's consultative loya jirga on Taleban prisoners". Afghanistan Analysts. נבדק ב-9 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ נציגה בשיחות השלום עם הטליבאן שרדה ניסיון התנקשות, באתר ynet, 16 באוגוסט 2020
- ↑ Sediqi, Abdul Qadir; Greenfield, Charlotte (4 במרץ 2020). "U.S. carries out first airstrike on Taliban since Doha deal". Reuters. נבדק ב-6 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "A peace deal signed. Then America and the Taliban resume fighting". The Economist. 7 במרץ 2020. ISSN 0013-0613. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ דני מולכו, לאחר חתימת ההסכם: ארה"ב תקפה כוחות של הטאליבן באפגניסטן, באתר חדשות 13, 4 במרץ 2020
- ↑ Kube, Courtney (18 במאי 2022). "U.S. watchdog report details cause of Afghan army's collapse". NBC News. נבדק ב-19 במאי 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 46.0 46.1 Shalizi, Hamid; Sediqi, Abdul Qadir; Jain, Rupam (1 במאי 2020). "Taliban step up attacks on Afghan forces since signing U.S. deal: data". Reuters. נבדק ב-11 בספטמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ טליבאן הרג 291 כוחות אפגניים בשבוע הקטלני ביותר ב-19 שנות המלחמה, באתר וואלה, 23 ביוני 2020
- ↑ Tanzeem, Ayesha (22 ביוני 2020). "Afghan Security Forces Suffer Bloodiest Week in 19 Years". Voice of America. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Hakimi, Orooj; Sediqi, Abdul Qadir (21 ביוני 2020). "Afghan Taliban kidnap dozens of civilians amid peace efforts, officials say". Reuters. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "US to Taliban: Afghanistan's airspace control is your problem, not ours". 16 באוגוסט 2024. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2024. נבדק ב-18 באוגוסט 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Network, Readables (21 במרץ 2020). "U.S.-Taliban Deal: India should Chalk-out a New Strategy". ארכיון מ-3 בינואר 2021. נבדק ב-24 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Kheel, Rebecca (1 ביולי 2020). "House panel votes to constrain Afghan drawdown, ask for assessment on 'incentives' to attack US troops". The Hill. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Greenwald, Glenn (2 ביולי 2020). "House Democrats, Working With Liz Cheney, Restrict Trump's Planned Withdrawal of Troops From Afghanistan and Germany". The Intercept. ארכיון מ-21 בינואר 2021. נבדק ב-5 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Beech, Eric (22 בינואר 2021). "Biden administration will review deal with the Taliban: White House". Reuters. נבדק ב-22 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Cronk, Terri Moon (14 באפריל 2021). "Biden Announces Full U.S. Troop Withdrawal From Afghanistan by Sept. 11". U.S. Department of Defense (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-14 באפריל 2021. נבדק ב-2021-08-16.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Remarks by President Biden on the Way Forward in Afghanistan". The White House (באנגלית אמריקאית). 2021-04-14. נבדק ב-2021-08-16.
- ↑ Miller, Zeke; Madhani, Aamer (8 ביולי 2021). "Biden says US war in Afghanistan will end August 31". Associated Press (באנגלית). ארכיון מ-8 ביולי 2021. נבדק ב-8 ביולי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Gul, Ayaz (2 ביולי 2021). "Germany, Italy Complete Troop Exit From Afghanistan". Voice of America. ארכיון מ-2 ביולי 2021. נבדק ב-2 ביולי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Levick, Ewen (15 ביולי 2021). "ADF completes withdrawal from Afghanistan". Australian Defence Magazine. נבדק ב-1 בספטמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Bowden, George; Wright, Katie (28 באוגוסט 2021). "Afghanistan: British ambassador home as last UK troops leave". BBC News. נבדק ב-1 בספטמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Shabad, Rebecca; Pettypiece, Shannon (31 באוגוסט 2021). "Last plane carrying Americans from Afghanistan departs as longest U.S. war concludes". NBC News. נבדק ב-1 בספטמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה)
ההסכם בין ארצות הברית לטליבאן41859892Q107354956