ההיסטוריה של המחר
 | |
| עטיפת הספר 'ההיסטוריה של המחר'. עיצוב: אמרי זרטל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יובל נח הררי |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת דביר |
| תאריך הוצאה | 2015 |
| מספר עמודים | 480 |
| סדרה | |
| ספר קודם | קיצור תולדות האנושות |
| הספר הבא | 21 מחשבות על המאה ה-21 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 978-965-552-988-3 |
ההיסטוריה של המחר הוא ספר מדע פופולרי מאת פרופסור יובל נח הררי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים שיצא לאור בהוצאת דביר בשנת 2015.
כמו בספרו הקודם, קיצור תולדות האנושות, בוחן הררי את מהלך ההיסטוריה תוך תיאור של השתלשלות האירועים ועוסק בחוויה האנושית האינדיבידואלית ובסוגיות אתיות העולות מן ההיסטוריה. "ההיסטוריה של המחר", בניגוד לקודמו, עוסק יותר ביכולות שפיתח האדם (הומו ספיינס) לאורך שנות קיומו, ביסוס מעמדו כמין השולט בעולם ומנסה לצייר תמונה עתידית באשר להמשך קיומו של המין האנושי, אם בכלל. במהלך הספר נבחנים גם היבטים פילוסופיים רבים כמו החוויה האנושית, אינדיבידואליות, הרגש האנושי ותודעה. כמו כן, מציג הספר תמונה עכשווית באשר ליכולותיו והישגיו של האדם.
הספר זכה בפרס יאן מיכלסקי לשנת 2018.[1]
תזות מרכזיות בספר
- מאז תקופת המודרניות התנהגותית - חיים בני האדם ב"סדרים מדומיינים" דוגמת מדינות, גבולות וכסף. את כולם יצר האדם כדי לאפשר שיתוף פעולה רחב היקף בין פרטי בני האדם השונים.
- יכולתו הכבירה של האדם לתת משמעות למעשיו ולמחשבותיו אפשרה לו להגיע להישגיו הרבים.
- הומניזם, פולחן האדם, שיסד האדם בעצמו ואשר העמיד את האדם ורצונותיו בראש סדר העדיפויות העולמי תוך ביסוס מעמדו כמין השולט בעולם הוא ה"דת" (לפי הגדרתו של הררי לדת) השלטת החל מהמאה ה-20.
- ה"דת" ההומניסטית מחולקת למספר זרמים: הליברליזם, הסוציאליזם וההומניזם האבולוציוני. זרמים אלו נלחמו זה בזה (מלחמות העולם) אך הליברליזם נטל את הבכורה רק בשלהי המאה ה-20.
- הררי מערער על יסודות ההומניזם ואינו מאמין בקיומם של נשמה, אני ורצון חופשי. לתפיסתו, בני האדם הם לא יותר מ"אלגוריתמים ביוכימיים" עם תודעה.
- האיום שיש לקדמה הטכנולוגית על האדם וההומניזם והעמדת שאלות לגבי המשך יכולתו של האדם לתת משמעות לחייו בתנאים החדשים שנוצרים[2][3].
תרגומים
- אנגלית: ספטמבר 2016
- ספרדית: אוקטובר 2016
- פורטוגזית: נובמבר 2016
- טורקית: דצמבר 2016
- סינית: ינואר 2017
- גרמנית: פברואר 2017
- הולנדית: פברואר 2017
- הונגרית: אפריל 2017
- קרואטית: מאי 2017
- איטלקית: מאי 2017
- קוריאנית: מאי 2017
- פינית: ספטמבר 2017
- צרפתית: ספטמבר 2017
- נורווגית: 2017
- יוונית: דצמבר 2017
- צ'כית: דצמבר 2017
- ליטאית: פברואר 2018
- פרסית: מרץ 2018
- רומנית: מרץ 2018
- רוסית: מרץ 2018
- בולגרית: אפריל 2018
- פולנית: אפריל 2018
- אוקראינית: מאי 2018
- אלבנית: יוני 2018
- וייטנאמית: יולי 2018
- יפנית: ספטמבר 2018
- סרבית: ספטמבר 2018
- מראטהית: נובמבר 2018
- דנית: אוגוסט 2017
- תאית: ספטמבר 2019
- מקדונית: 2019
קישורים חיצוניים
- יובל נח הררי, חייכו, בעצם טוב לכם, באתר מאקו, 4 במרץ 2015
- "ההיסטוריה של המחר": ימי המוות האחרונים, באתר ynet, 27 במרץ 2015
- עמיחי שלו, "ההיסטוריה של המחר": להרוג את המוות, באתר ynet, 6 במאי 2015
- תומר פרסיקו, "ההיסטוריה של המחר - ניתוח ביקורתי", בבלוג לולאת האל, 10 במאי 2015, כולל תגובה מאת יובל נח הררי.
(אורכב 28.05.2020 בארכיון Wayback Machine)' 30 (יוני 2015), מכון הרטמן בירושלים
- מאיר בוזגלו, אידאולוגיה באיצטלה מדעית בעיתון מקור ראשון, 7 באוגוסט 2015
- נדב ש. ברמן, 'על הבסת המוות כהבסת האדם: על סופיות ואנושיות', 'דברים אחדים (אורכב 28.05.2020 בארכיון Wayback Machine)
מיכה גודמן, מה יקרה אם נמשיך להאמין שהאדם נעלה על בעלי החיים, באתר הארץ, 8 במאי 2015- אירי ריקין, קווים לדמותו של האדם הפוסט-אורגני, באתר הארץ, 8 במאי 2015
הערות שוליים
- ↑ אתר פרס יאן מיכלסקי (באנגלית)
- ↑ יובל נח הררי, חייכו, בעצם טוב לכם, באתר מאקו, 4 במרץ 2015
- ↑ "ההיסטוריה של המחר": ימי המוות האחרונים, באתר ynet, 27 במרץ 2015
| יובל נח הררי | |
|---|---|
|
ההיסטוריה של המחר40264955Q21111997