ז'אן, הדוכס הגדול של לוקסמבורג

ז'אן, הדוכס הגדול של לוקסמבורג
Jean de Luxembourg
	ז'אן, הדוכס הגדול של לוקסמבורג
לידה	5 בינואר 1921; טירת ברג, לוקסמבורג
פטירה	23 באפריל 2019 (בגיל 98)
שם מלא	ז'אן בנואה גיום רובר אנטואן לואי מארי; אדולף מארק ד'אביאנו
מדינה	לוקסמבורג
בת זוג	ז'וזפין שארלוט, נסיכת בלגיה
שושלת בית בורבון-פארמה
תואר	הדוכס הגדול של לוקסמבורג
אב	פליקס מבורבון-פארמה
אם	שארלוט, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
צאצאים	ראו בהמשך
	12 בנובמבר 1964 – 7 באוקטובר 2000; (35 שנים)
	→ שארלוט אנרי ←

ז'אן, הדוכס הגדול של לוקסמבורג (Jean de Luxembourg, ‏5 בינואר 1921 – 23 באפריל 2019) היה שליט לוקסמבורג בין 1964 ל-2000. ז'אן הוא אביו של אנרי, הדוכס הגדול של לוקסמבורג הנוכחי, ובנם של שארלוט, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג ופליקס מבורבון-פארמה.

שמו המלא של ז'אן (כולל התארים השונים שהוא נשא מתוקף תפקידו) היה "בחסד הקל, הדוכס הגדול של לוקסמבורג, דוכס נסאו, רוזן פלטיני של הריין, רוזן זיין, קניגשטיין, קצנלנבוגן ודיץ, בורגראף של האמרשטיין, לורד של מאלברג, ויסבאדן, אידשטיין, מרנברג, לימבורג ואפשטיין".

ביוגרפיה

ז'אן נולד ב-5 בינואר 1921, לפליצ'ה, נסיך בורבון-פארמה ושארלוט, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג, ואחד מהסנדקים שלו הוא האפיפיור בנדיקטוס החמישה עשר. בצעירותו למד ז'אן בבית ספר יסודי בלוקסמבורג, ומשם המשיך לחינוך התיכוני. הוא השלים את לימודי התיכון בקולג' אמפלפורת', שהוא בית ספר פנימייתי רומי-קתולי הנמצא בממלכה המאוחדת. כאשר הגיע לגיל הבגרות, ב-5 בינואר 1939, הוא הפך ליורש המוחלט של אימו הדוכסית.

לקראת הפלישה הגרמנית ללוקסמבורג ב-10 במאי 1940, נמלט ז'אן עם משפחתו מלוקסמבורג לילה אחד לפני פלישה הוורמאכט, לאחר שקיבלו התראה מוקדמת. בתחילת מסע ההימלטות הם מצאו מקלט בפריז, אך ברחו מצרפת כמה שבועות לאחר מכן. ז'אן נסע לקנדה, בה למד משפטים ומדע המדינה באוניברסיטת לאוול שבקוויבק סיטי העתיקה.

ז'אן הצטרף ב-1942 למשמר האירי של הצבא הבריטי. לאחר שעבר קורס קצינים באלדרשוט, הוא מונה ללוטננט במרץ 1943, וב-1944 קודם לדרגת קפטן. ז'אן נחת בנורמנדי ב-11 ביוני 1944, והשתתף בקרב על קן ובשחרורה של בריסל. ז'אן השתתף בשחרורה של לוקסמבורג מהכיבוש הנאצי ב-10 בספטמבר 1944, ולאחר מכן עבר עם יחידתו לאזור ארנהיים והשתתף בפלישה לגרמניה. החל מ-1984 ועד להתפטרותו הוא כיהן בתפקיד הקולונל של רגימנט המשמר האירי, ולעיתים קרובות רכב במדי צבא מאחורי המלכה אליזבת השנייה במהלך מצעד יום ההולדת שלה.

ז'אן התחתן עם הנסיכה הבלגית ז'וזפין שארלוט ב-9 באפריל 1953. לזוג נולדו חמישה ילדים, כולל הדוכס הגדול אנרי שהוא השליט הנוכחי של לוקסמבורג. הילדים הנוספים הם מארי אסטריד (נולדה ב-1954) שלה נולדו חמישה ילדים, התאומים מרגריט (נולדה ב-1957) שלה נולדו ארבעה ילדים וז'אן (נולד ב-1957) שלו נולדו ארבעה ילדים גם כן, וגיום (נולד ב-1963) שגם לו נולדו ארבעה ילדים^[1].

ז'אן מונה על ידי אימו הדוכסית הגדולה לתפקיד מושל המדינה ב-28 באפריל 1961, ובהדרגה החל למלא את מקומה בתפקיד ראש המדינה. לאחר שאימו התפטרה מתפקידה ב-12 בנובמבר 1964, הוא ירש את הכתר באותו היום לפי תנאי החוקה, ונשבע אמונים בפני מועצת הסגנים.

ז'אן ויתר על התארים של בית בורבון-פארמה עבור עצמו ועבור משפחתו ב-1986^[2], לאחר שבנו הבכור אנרי, היורש המוחלט, התחתן עם מריה-תרז מסטרה. הסיבה לכך הייתה שדוכס פארמה, קרלוס הוגו, התנגד לנישואין עוד ב-1981.

בתקופת כהונתו של ז'אן התפתחו תחומי התעשייה והחקלאות, ולוקסמבורג הפכה למרכז תרבותי ומסחרי מודרני. בעיר לוקסמבורג נפתחו מספר סניפי בנקים, והוקמו בה כמה מהמוסדות של האיחוד האירופי. ב-1985 חנך את אנדרטת הזיכרון "גברת הזהב" המשוקמת בלוקסמבורג. בשנת 1989 חגגה לוקסמבורג 150 שנה לעצמאותה, ובמרץ 1998 נחגג יובל המאה לעלייתו לשלטון של בית נסאו-ויילבורג.