הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח
הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח (באנגלית: European Bank for Reconstruction and Development או בראשי תיבות: EBRD) הוא מוסד פיננסי בינלאומי שנוסד בשנת 1991 והנהלתו יושבת בלונדון. הבנק נמצא בבעלות משותפת של 67 מדינות, ושני ארגונים- בנק ההשקעות האירופי (EIB) והאיחוד האירופאי. הבנק שייך לקטגוריה של בנקים אזוריים לפיתוח ומטרתו הראשונית של הבנק הייתה להעניק סיוע לשיקום כלכלי ופיתוח במדינות מרכז ומזרח אירופה ולסייע להן לעבור לכלכלות שוק. עם השנים הרחיב הבנק את אזורי פעילותו למדינות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, וכיום הסיוע מוגדר עבור מדינות אשר "מחויבות לעקרונות הדמוקרטיה" ונועד לעודד אותן לעבור לכלכלת שוק פתוח ולסייע בקידום התחרותיות והיזמה הפרטית.
הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח הוא מוסד נפרד מבנק ההשקעות האירופי (EIB) שמקדם את מדיניות מדינות האיחוד האירופאי ונמצא בבעלותן, והוא מוסד נפרד מהבנק לפיתוח של מועצת אירופה (CEB – Council of Europe Development Bank) המקדם את סוגיית הפליטים באירופה.
פעילות הבנק
הבנק הוקם על רקע התפרקותה של ברית המועצות ובעת שהקומוניזם התערער במדינות מזרח אירופה ונועד לסייע למדינות מזרח אירופה בהליך אימוץ עקרונות הדמוקרטיה וכלכלת שוק פתוח. עם השנים הרחיב הבנק את גזרת פעילותו והתמודד עם אתגרים נוספים כמו המשבר הכלכלי העולמי והאביב הערבי. אזורי הפעילות של הבנק כיום חורגים מאלו של התוכנית המקורית, וכיום הוא פועל גם בצפון אפריקה (תוניסיה, מרוקו ומצרים) ובמזרח התיכון (ירדן, לבנון והרשות הפלסטינית). לאורך השנים תמך הבנק ב-36 מדינות כאשר צ'כיה היא המדינה היחידה שסיימה בהצלחה את שלב ההתפתחות וכבר אינה נזקקת לשירותי הבנק.
פעילות הבנק מוכוונת בעיקר לחיזוק הסקטור הפרטי כאשר 80% מפעילותו היא מול סקטור זה, כאשר גם ה-20% שניתנים למגזר הציבורי נועדו בעיקר לקדם את השוק הפרטי. במסגרת ההשקעות בסקטור הציבורי שמבצע הבנק ניתן למצוא קידום שינויים מבניים וסקטוריאליים כדוגמת ביזור סמכויות (בדמות מתן אוטונומיה לתת-יחידות בתוך הממשלה), הפרטת חברות ציבוריות ופירוק מונופולים. במסגרת השגת יעדיו, מבצע הבנק את פעולותיו באופן הבא:
- מתן הלוואות לחברות מהסקטור הפרטי וחברות ממשלתיות הפועלות במסגרת תחרותית. הבנק מלווה לעיתים כמלווה בודד ולעיתים במימון משותף עם בנקים מסחריים ומוסדות פיננסיים מולטילטרליים אחרים.
- סיוע לחברות פרטיות וחברות ממשלתיות תחרותיות באמצעות גיוס הון, ייעוץ פיננסי והענקת ערבויות להנפקת אג"חים.
- מתן אשראי למוסדות הנותנים הלוואות לחברות קטנות ובינונית (SME).
- הענקת סיוע טכני לשיקום ופיתוח תשתיות והגנה על איכות סביבה, הנחוצים לפיתוח הסקטור הפרטי ולמעבר לכלכלת שוק.
אחת לשנה בוחנת מועצת הנגידים את ביצועי הבנק כנגד האסטרטגיה בכל אחת מהמדינות הזוכות לתמיכה. הבחינה כוללת בחינת יחס חלוקת ההלוואות בין הסקטור הפרטי והציבורי, וניתוח מידת התקדמות בהיבטי ביזור, פירוק מונופולים וקצב הפרטה.
בעת משבר החוב היווני, מועצת המנהלים החליטה להפוך את יוון למדינת פעילות לתקופה מוגבלת של 4 שנים, והבנק השקיע רבע מיליארד יורו בארבעת הבנקים הגדולים במדינה תמורת מינוי נציגיו לדירקטוריונים.
מקורות מימון
המדינות הבאות תורמות למימון פעילותו של הבנק: אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, איסלנד, אירלנד, ארצות הברית, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, דרום קוריאה, האיחוד האירופי, בנק ההשקעות האירופי, הולנד, טורקיה, יוון, יפן, ישראל, לוקסמבורג, מלטה, מצרים, מקסיקו, מרוקו, נורווגיה, ניו זילנד, סין, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צ'כיה, צרפת, קנדה, קפריסין, שוודיה, שווייץ.
הרווח הממוצע של ה-EBRD עומד על 5-6% מהון המניות, כאשר בשנת 2015 הרווח עמד על 780 מיליון יורו. מדיניות הבנק אוסרת על חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות, והרווחים משמשים ברובם למענקים ופרויקטים העומדים בראש סדר עדיפויות הבנק.
מדינות חברות
בבנק ישנם 69 מדינות וארגונים בעלי מניות, אולם הבנק מבצע השקעות רק ב-36 מהמדינות.[1]
- מדינות לוות: אוזבקיסטן, אוקראינה, אזרבייג'ן, אלבניה, אסטוניה, ארמניה, בולגריה, בוסניה והרצגובינה, בלרוס, גיאורגיה, הונגריה, טג'יקיסטן, טורקיה, טורקמניסטן, יוון, ירדן, לבנון, לטביה, ליטא, מולדובה, מונגוליה, מונטנגרו, מצרים, מקדוניה, מרוקו, סלובניה, סלובקיה, סרביה, פולין, קוסובו, קזחסטן, קירגיסטן, קפריסין, קרואטיה, רומניה, רוסיה, תוניסיה. בנוסף הארגון מבצע השקעות ברשות הפלסטינית ועזה.[2]
- מדינות וארגונים מלווים: אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, איסלנד, אירלנד, ארצות הברית, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, דרום קוריאה, האיחוד האירופי, בנק ההשקעות האירופי, הולנד, טורקיה, יוון, יפן, ישראל, לוקסמבורג, מלטה, מצרים, מקסיקו, מרוקו, נורווגיה, ניו זילנד, סין, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צ'כיה, צרפת, קנדה, קפריסין, שוודיה, שווייץ.
מבנה ארגוני
הבנק האירופי לשיקום ופיתוח מנוהל בשלוש רמות. ברמה העליונה נמצאת מועצת הנגידים (Board of Governors) אשר מתכנסת אחת לשנה ומורכבת מנציגי כל המדינות והארגונים החברים בארגון. כל מדינה מיוצגת על ידי נגיד (Governor) או ממלא מקומו (Alternate Governor).
ברמה השנייה נמצאת מועצת המנהלים (Board of Directors) המורכבת מ-23 חברי דירקטוריון, שישה מתוך חברי הדירקטוריון מייצגים מדינות בודדות והיתר מייצגים קבוצות של מדינות (Constituencies). מועצת המנהלים פועלת בבנק באופן שוטף ותפקידה לקבוע את מדיניותו (תכנון אסטרטגי, מדיניות פיננסית ופיקוח על סיכונים) ולקבל החלטות באשר למתן הלוואות.
ברמה השלישית ישנם נשיא הבנק וההנהלה. נשיא ה-EBRD נבחר על ידי המדינות החברות לתקופת כהונה של 4 שנים והוא מנהל את ישיבות מועצת המנהלים ואחראי על הניהול הכולל של הבנק. החל משנת 2012 הנשיא הוא Suma Chakrabarti הבריטי. נשיאי הארגון הקודמים:
- יולי 2012 – היום: סומה צ'קרבטי (Suma Chakrabarti).[3]
- יולי 2008 – יולי 2012: תומאס מירוו (Thomas Mirow)
- יולי 2000 – יולי 2008: ג'ון למייר (Jean Lemierre)
- ספטמבר 1998 – אפריל 2000: הורסט קוהלר (Horst Köhler)
- ספטמבר 1993 – ינואר 1998: ג'ק דה-לארוסייר (Jacques de Larosière)
- אפריל 1991 – יוני 1993: ג'ק אטאלי (Jacques Attali)
הבנק וישראל
מדינת ישראל היא אחת מהמדינות המייסדות של ה-EBRD והיא מוגדרת כמדינה תורמת שאינה זכאית להלוואות.
כיום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר הוא האמון על הקשר השוטף מול הנהלת הבנק.[4] זאת בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2017 להעביר את הנציגות בבנקים מבנק ישראל למשרד האוצר.[5] נכון לשנת 2017, נציגה של ישראל במועצת הנגידים הוא שר האוצר משה כחלון.[6] בנוסף לזאת, יעל מבורך היא הנציגה של מדינת ישראל בדירקטוריון הבנק (Board of Directors).[7] החברות בדירקטוריון הבנק מסייעת בהתקשרות מול הבנק ומאפשרת לישראל לקחת חלק משמעותי בהחלטות ההנהלה הקשורות בעיצוב פני הבנק ומדיניותו.
ישראל מחזיקה ב-195,080 מניות (המהוות 0.66% מכוח ההצבעה הכללי) והיא חברה בקבוצה (Constituencies) ביחד עם אוסטריה, קפריסין, קזחסטן, מלטה ובוסניה והרצגובינה. יעל מבורך משמשת בתור Alternate Director של הקבוצה במועצת המנהלים, ובתור הנציגה הישראלית בבנק.
בחלוקה אזורית השקעות הבנק הישראליות התחלקו כך ש-43% היו בפרויקטים ברומניה, 31% בפרויקטים בפולין ו26% בהשקעות בקזחסטן. בחלוקה נושאית, 58% מההשקעות היו במוסדות פיננסיים, 25% בתעשייה וחקלאות ו-17% באנרגיה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח
הערות שוליים
- ^ בעלי מניות בבנק האירופאי לפיתוח
- ^ מדינות יעד בבנק האירופאי לפיתוח
- ^ נשיאי הבנק האירופאי לפיתוח
- ^ ארגונים כלכליים ומוסדות פיננסים רב לאומיים במשרד האוצר
- ^ "משחק כיסאות פיננסי: האוצר יחליף את בנק ישראל כנציג בבנקים בינלאומיים". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2017-03-13. נבדק ב-2018-06-12.
- ^ הבנק האירופאי לפיתוח וישראל
- ^ יעל מבורך תשמש נציגת המדינה בדירקטוריון הבנק האירופי
25046221הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח