הבנק הבינלאומי
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית |
בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
סימול | בנלמ |
מייסדים | בנק פירסט פנסילבניה, מדינת ישראל |
תקופת הפעילות | 1972–הווה (כ־52 שנים) |
חברת אם | פ.י.ב.י. אחזקות |
משרד ראשי | תל אביב,ישראל |
מוצרים עיקריים | שרותי בנקאות |
שווי שוק | 17.5 מיליארד ש"ח (27 בנובמבר 2024) |
הכנסות | 4.55 מיליארד ש"ח (2021) |
רווח | 1.40 מיליארד ש"ח (2021)[1] |
הון עצמי | 10.4 מיליארד ש"ח (2021)[1] |
סך המאזן | 180 מיליארד ש"ח (2021)[1] |
יחס הון | 11.46 (2021) |
יו"ר | רון לבקוביץ' |
מנכ"ל | סמדר ברבר-צדיק |
עובדים | 3715 (2021) |
www.fibi.co.il |
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, הידוע גם בשמות "הבנק הבינלאומי" או "הבינלאומי", הוא הבנק החמישי בגודלו בישראל.
היסטוריה
ההחלטה על הקמת הבנק הבינלאומי הראשון התקבלה ב-1972 על ידי שר האוצר פנחס ספיר[2] במטרה להגביר את התחרותיות בענף הבנקאות ולספק מקור מימון נוסף למגזר התעשייה. הבנק נרשם כחברה בע"מ ב-25 ביוני 1972 והחל בפעילות הבנקאית ב-4 באוגוסט באותה שנה, עם קבלת הרישיון מבנק ישראל.
הבסיס לפעילותו הבנקאית נוצר כתוצאה ממיזוג של מספר מוסדות פיננסיים שפעלו כגופים נפרדים באותה העת לתוך המוסד הבנקאי החדש[3]:
- בנק לסחר חוץ
- בנק לייצוא שנוסד בשנת 1935 (בשמו המקורי - בנק הופנונג) והיה בבעלות האחים מאיר החל משנת 1955.[4]
- בנק ישראלי לתעשייה שנוסד על ידי התאחדות התעשיינים בישראל בשנת 1932 (בשמו המקורי - הבנק הארץ ישראלי לתעשייה)
- הבנק למלאכה שנוסד בשנת 1954
- קופות ומוסדות פיננסיים קטנים מקומיים ומעמדיים שהוקמו בשנות ה-20 בארץ ישראל כגון: אוצר המעמד הבינוני, קופות הלוואה וחסכון בנתניה, ראשון לציון, רמלה, טבריה וחדרה, קופת מלווה חקלאות פתח תקווה
- קופת מלווה וחיסכון של פועלי אגודת ישראל שנוסדה בשנת 1935 וקופת מלווה וחיסכון של אגודת ישראל בחיפה שנוסדה בשנת 1954
באותה עת נוצר גם מיזוג של גופים בתחום המשכנתאות:
- האגודה של פלשתינה להלואות וחסכון לדיור שהוקמה בשנת 1922, הפכה בשנת 1928 לבנק של פלשתינה למשכנתאות ואשראי, בשנת 1946 שונה שמו לבנק למשכנתאות וחסכונות ארצישראלים, ובגלגולו האחרון לבנק הבינלאומי למשכנתאות.
- בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח שנוסד בשנת 1962 ומוזג לתוך הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות.
ב-1981 הקים הבנק את השלוחה בלונדון, ובשנת 1984 את השלוחה בציריך.
בשנת 1983 התחולל בישראל משבר מניות הבנקים אשר התפתח כתוצאה מויסות שערי מניות הבנקים בבורסה. כתוצאה מן המשבר הולאמו מניות כל הבנקים הגדולים בישראל בידי המדינה, שערי מניותיהם ירדו בחדות, והסבו נזקים כספיים גדולים למשקיעים ולכלכלה הישראלית כולה. הבנק הבינלאומי היה היחיד מבין הבנקים הגדולים אשר לא השתתף במשך כל השנים בתהליך הוויסות ולאחר ביצוע הסדר המניות בבנקים נותר כבנק הגדול היחיד בבעלות פרטית.
בשנת 2004 רכש הבנק הבינלאומי את הבעלות על בנק "אינווסטק", ששמו שונה לאחר מכן ל"יובנק".
באוגוסט 2006 רכש הבנק הבינלאומי את השליטה בבנק אוצר החייל מבנק הפועלים (68% מהון המניות) בסכום של כ-702 מיליון שקל. מאז שנת 2014 מחזיק הבינלאומי בכ-78% מהון המניות של בנק אוצר החייל.
בשנת 2007 רכש הבנק הבינלאומי את השליטה בבנק מסד, והוא מחזיק ב-51% ממניותיו.
בשנת 2014 מכר הבנק את החזקותיו בפיבי לונדון ובשנת 2016 מכר את החזקותיו בפיבי שווייץ, וחיסל את פעילותו הבינלאומית. בכך הפך, למרות שמו, לבנק הישראלי היחיד מבין הבנקים הגדולים שאינו מנהל פעילות בינלאומית ישירה בחול באמצעות חברות בנות או מוחזקות.
בשנת 2015 החליט דירקטוריון הבנק הבינלאומי על מיזוג הבנקים: בנק פועלי אגודת ישראל ויובנק אל תוך הבנק הבינלאומי. בסוף שנת 2018 מוזג גם בנק אוצר החייל. ממועד המיזוג חדלו שלושת הבנקים מלהתקיים כבנקים עצמאיים אך הבנק הבינלאומי ממשיך לעשות שימוש במותג שלהם כאמצעי שיווקי בקרב קהל היעד המקורי של פעילותם.
בעלות
מנייתו של הבנק נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ונכללת במדד ת"א 35 וב"מדד ת"א בנקים-5".[5] בעלת המניות העיקרית היא חברת "פ.י.ב.י. אחזקות" המחזיקה בכ-48.34% בהון ובזכויות ההצבעה בבנק. בנק דיסקונט מחזיק כ-.9.28%, ובידי הציבור כ-42.38% נוספים.
המשקיעים הראשונים בבנק היו מדינת ישראל, באמצעות חברת "פיבי אחזקות", ובנק "פירסט פנסילבניה" האמריקני שהשקיע בבינלאומי 15 מיליון דולר.
בשנת 1978 מכר הבנק האמריקני את חלקו ל"קבוצת אייזנברג" של שאול אייזנברג, ומדינת ישראל מכרה לו את חלקה בשנת 1979.[6]
באפריל 1980 מכרה קבוצת אייזנברג את חלקה בבנק ל"דנות", חברת השקעות בבעלותם של 11 תעשיינים, ברווח של כעשרה מיליון דולר.[7][8] באותה השנה מכרו הממשלה והתאחדות המלאכה והתעשייה בישראל לבנק הבינלאומי את החזקותיהם ב"בנק למלאכה", שעיקר פעילותו הייתה מתן אשראי לתעשייה זעירה, וגם הוא מוזג לתוך הבנק הבינלאומי.
בשנת 1986 עברה השליטה בבנק לידיו של ז'אק נאסר, שרכש את השליטה בחברת פי. בי. אחזקות.
בשנת 1990 שוב הועברה השליטה בבנק, והפעם לידיהם של ג'וזף ומואיז ספרא, בני משפחת הבנקאים, שמרכז עסקיהם התנהל בברזיל.
באפריל 2003 רכשה את השליטה בבנק קבוצה בראשות איש העסקים צדיק בינו המורכבת מחברת ההשקעות הפרטית שלו, "בינו אחזקות", ומשפחת ליברמן מאוסטרליה.
פעילות הבנק
פעילות הבנק מבוססת על לקוחות עסקיים גדולים, ועל לקוחות פרטיים. תחומי הפעילות עיקריים של הבנק הם שוקי ההון והמט"ח, בנקאות פרטית ובנקאות עסקית.
חברה-בת של הבנק בשליטתו המלאה, מת"ף – מחשוב ותפעול פיננסי בע"מ, עוסקת במחשוב ותפעול התהליכים הבנקאיים בבנקים השייכים לקבוצת הבינלאומי.
בנקים מקבוצת הבנק הבינלאומי
נכון לשנת 2019, ב"קבוצת הבנק הבינלאומי" פועל, נוסף לבנק הבינלאומי עצמו, בנק אחד נוסף, בנק מסד המוחזק בשיעור של 51%, שנרכש ב-2008
בנקים נוספים שהיו בבעלות הבנק ופעלו באופן עצמאי מוזגו לתוך הבינלאומי:
- "הבנק הבינלאומי למשכנתאות" - בנק למשכנתאות שפעל כחברת בת שהייתה רשומה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
- "בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח" - הוקם בשנת 1962, השליטה בבנק נרכשה על ידי הבנק הבינלאומי למשכנתאות בשנות ה-80. בשנת 2005 נמחקו מניות שני הבנקים מהמסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בעקבות הצעת רכש של הבינלאומי.[9] הם מוזגו לתוך חברת האם ב-2006.[10]
- בנק פועלי אגודת ישראל - הבנק הוקם בשנת 1977 והיה בבעלות משותפת של הבינלאומי (65%) והסתדרות פועלי אגודת ישראל, גופים הקשורים לה ואנשים פרטיים מקרב חברי התנועה.[11] הבינלאומי רכש את מלוא הבעלות בשנת 2010 ובשנת 2015 מוזג לתוך הבנק הבינלאומי וחדל להתקיים כישות משפטית נפרדת.[12]
- יובנק - נרכש בשנת 2004, ובשנת 2015 מוזג לתוך הבנק הבינלאומי וחדל להתקיים כישות משפטית נפרדת.[13]
- בנק אוצר החייל נרכש בשנת 2006, ומוזג לתוך הבנק הבינלאומי בסוף שנת 2018 וחדל להתקיים כישות משפטית נפרדת.
הנהלה
מנהלים כלליים
תקופה | שם |
---|---|
1972–1980 | דוד גולן |
1980–1986 | צדיק בינו |
1986–1990 | שלום זינגר |
1990–2001 | שלמה פיוטרקובסקי |
2001–2007 | דוד גרנות |
2007 ואילך | סמדר ברבר–צדיק |
יושבי ראש הדירקטוריון
תקופה | שם |
---|---|
1972–1979 | מרק מושביץ |
1979–1980 | דוד גולן |
1980 | עמוס מנור |
1980–1985 | מרק מושביץ |
1985–1986 | בועז נהיר |
1986–1987 | צדיק בינו |
1987–2001 | יגאל ארנון |
2001–2003 | שלמה פיוטרקובסקי |
2003–2006 | ד"ר יהושע רוזנצוויג |
2006–2012 | ז'אק אלעד |
2012–2016 | רוני חזקיהו |
2017-2020 | אירית איזקסון |
2020 - | רון לבקוביץ' |
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבנק הבינלאומי |
- אתר האינטרנט הרשמי של הבנק הבינלאומי
- הבנק הבינלאומי, ברשת החברתית פייסבוק
- הבנק הבינלאומי, חברה ברשת החברתית LinkedIn
- הבנק הבינלאומי, סרטונים בערוץ היוטיוב
- הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, באתר "מאיה"
- הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, באתר גלובס
- מיכאל רוכוורגר, ניהול שמרני, בלי טייקונים והלוואה אחת מיותרת: 15 השנים של בינו וברבר-צדיק בבינלאומי, באתר TheMarker, 21 במאי 2018
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ תולדות הבינלאומי, באתר האינטרנט של הבנק
- ^ על פי ספר תולדות הבנק בהוצאה פנימית
- ^ הוקם בנה ליצוא, מעריב, 31 באוקטובר 1955
- ^ מדד ת"א בנקים-5 הוא מדד של מניות בנקים הכולל את חמש המניות הגדולות ביותר בענף בנקים ואשר עומדות בתנאי הסף של המדד (לשעבר - מדד ת"א-בנקים).
- ^ ועדת הכספים אישרה מכירת הבנק הבינלאומי, דבר, 17 ביולי 1979
- ^ שאול עברון, במבצע בזק מכר אייזנברג את הבנק הבינלאומ יהראשון והתעשר בעוד 10 מיליון דולר, מעריב, 4 באפריל 1980
- ^ עסקת המיליארד בבנקאות, דבר, 4 באפריל 1980
- ^ שלומי גולובינסקי, הבנק הבינלאומי מוחק את הבנקים למשכנתאות מהמסחר בבורסה, באתר הארץ, 22 ביוני 2005
- ^ גיל שלמה, דירקטוריון הבנק הבינלאומי אישר מיזוג הבינלאומי למשכתנאות ובנק עצמאות למשכתנאות עם ולתוך הבנק, באתר גלובס, 7 במרץ 2006
- ^ בנק חדש לפועלי אגודת ישראל, דבר, 26 בינואר 1978
- ^ סיון איזסקו, לפני הרפורמה של כחלון: הבינלאומי מתמזג עם בנק פועלי אגודת ישראל ויובנק, באתר TheMarker, 17 ביוני 2015
- ^ הושלם מיזוג יובנק אל תוך הבנק-המשך, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
בנקים מסחריים בישראל | |
---|---|
|
מניות מדד תל אביב 35 | |
---|---|
|
מניות מדד תל אביב פיננסים |
---|
35338497הבנק הבינלאומי