הבחירות למג'לס 2020
| |||||||||||
הבחירות למג'לס 2020 | |||||||||||
21 בפברואר ו-11 בספטמבר 2020 | |||||||||||
שיעור ההצבעה | 42.57% | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
![]() |
![]() | ||||||||||
מועמד | ע'לאם-עלי חדאד-עאדל (אנ') | חסן רוחאני | |||||||||
מפלגה | SHANA (אנ') | מפלגת המתינות והפיתוח | |||||||||
מספר הקולות | 12,897,296 | 1,715,682 | |||||||||
מספר המושבים | 177 | 29 | |||||||||
אחוזים | 52.62% | 7% |
הבחירות למג'לס נערכו באיראן ב-21 בפברואר 2020, ארבע שנים לאחר הבחירות למג'לס 2016 (אנ'). בשל מגפת הקורונה באיראן נדחה הסיבוב השני, לבחירת 11 מהנציגים, ל-11 בספטמבר 2020.[1]
המועמדים נדרשו לעבור את אישור מועצת שומרי החוקה ומתוך 14,000 שהגישו מועמדות למועצה המחוקקת המייעצת האסלאמית נדחו כמחצית, כולל רבים מחברי המועצה המכהנים.[2] נטען כי חלק מאלה שנדחו היו מושחתים ואחרים חסרי נאמנות מספקת למשטר.[3]
שיטת הבחירות
המועצה המייעצת האסלאמית בת 290 המושבים מורכבת מ-285 חברים שנבחרים ישירות וחמישה מושבים שמורים למיעוטים: זורואסטרים, יהודים, נוצרים, אשורים וארמנים. 285 המושבים שנבחרים ישירות מגיעים מ-196 מחוזות בחירה, חלקם שולחים נציג בודד וחלקם כמה נציגים. במחוזות בחירה של נציג יחיד, המועמדים צריכים לקבל לפחות 25% מהקולות בסיבוב הראשון כדי להיבחר; במקרים שבהם אף מועמד לא עבר את האחוז הנדרש, נערך סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים. במחוזות בחירה מרובי נציגים, המצביעים מצביעים כמספר המושבים הפנויים; אם בתום הסיבוב הראשון, לא כל המושבים מאוישים על ידי מועמדים שקיבלו לפחות 25% מהקולות, נערך סיבוב שני ובו משתתפים המועמדים שטרם נבחרו בסיבוב הראשון אך קיבלו את מירב הקולות, כשמספר המועמדים שעולים לסיבוב השני הוא כפול ממספר המושבים שנותרו לאיוש (או כל המועמדים המקוריים, אם יש פחות מועמדים מממספר המושבים הפנויים המוכפל).[4]
כישורים
על פי החוק האיראני, על מנת להיות כשיר, מועמד חייב:[4]
- להיות אזרח איראני
- לתמוך ברפובליקה האסלאמית ולהישבע אמונים לחוקה
- להיות מוסלמי שומר מצוות (אלא אם כן הוא מתמודד לייצג את אחד המיעוטים הדתיים)
- אין לו "מוניטין ידוע לשמצה"
- הוא בריא, ובין הגילאים 30 ל-75
מועמד ייפסל אם יימצא שהוא לוקה בנפשו, תומך פעיל בשאה או תומך במפלגות וארגונים פוליטיים הנחשבים בלתי חוקיים או שהוא הואשם בפעילות אנטי-ממשלתית, המיר את דתו לדת אחרת או התנער בדרך אחרת מהאמונה האסלאמית, נמצא אשם בשחיתות, בגידה, הונאה, שוחד, מכור לסמים או סוחר בהם או נמצא אשם בהפרת חוקי השריעה. כמו כן, המועמדים חייבים להיות יודעי קרוא וכתוב; מועמדים לא יכולים להיות כאלו שמילאו תפקיד בממשלה שלפני 1979, להיות בעלי קרקעות גדולים, או בעלי הרשעות הקשורות לפעולות נגד המדינה או כפירה. על שרי הממשלה, חברי מועצת שומרי החוקה ומועצת המשפט העליונה נאסר להתמודד לתפקידים, כמו גם ראש בית הדין המנהלי לצדק, ראש הפיקוח הכללי, כמה עובדי ציבור ומנהיגים דתיים וכל חבר בכוחות המזוינים.[4]
התמודדות וחרמות
14,444 אנשים הגישו מועמדות בבחירות ונבדקו על ידי מועצת שומרי החוקה. מתוכם, 7,296 (51%) נפסלו, כולל 75% מחברי האספה היוצאת שהגישו את מועמדותם שוב. כתוצאה מכך, הבחירות נחשבו לתחרות בין שמרנים כמו ראש עיריית טהראן לשעבר, מוחמד באקר קאליבאף, המגדיר את עצמו 'טכנוקרט', לבין שמרנים קיצוניים המתנגדים להסכם הגרעין.[5][6] הרפורמיסטים התפצלו לשלושה פלגים, כאלה שנמנעו מלהצביע, כאלו שבחרו לנסות להשפיע וכאלו שהתנו את הצבעתם באישור של יותר מועמדים מהמחנה הרפורמיסטי.[7]
חרם
ערך מורחב – ההפגנות באיראן (2019–2020)
האופוזיציה האיראנית קראה לתומכיה לא להצביע בבחירות, אותן היא תיארה כ"זיוף", וקראה להם לפעול להפלת המשטר. פעילת זכויות אדם בולטת, נרגס מוחמדי, פנתה למצביעים מכלא אווין בבקשה להחרים את הבחירות.[8] בטהראן ובאזורים אחרים, הגוש המתון החרים את הבחירות במחאה על הפסילות הרבות של מועמדים.[9] סקר שערכה סוכנות הסקרים של הסטודנטים האיראנים (אנ') (ISPA) הצביע על כך שלמעלה מ-44 אחוזים מהנשאלים ברחבי מחוז טהראן אמרו כי בוודאות לא ישתתפו בבחירות, ורק 21 אחוזים אמרו כי ישתתפו בבחירות.[10] גם מפלגת תודה הקומוניסטית הגולה קראה להחרים את הבחירות.[11]
התנהלות
ב-27 בינואר 2020 הודיע מחמוד סדגי (אנ'), חבר פרלמנט איראני לשעבר ומועמד לבחירות, בציוץ בטוויטר כי מתווכים ביקשו ממנו עד 300,000 דולר כדי שיעבור את הבדיקה של מועצת שומרי החוקה בהצלחה.[12]
ב-2 בפברואר 2020 ציטטה סוכנות הידיעות האיראנית אילנ"א את עלי האשמי, לשעבר ראש הסוכנות למלחמה בסמים באיראן, שאמר כי חקירות של מבריח סמים עשיר הראו שהוא הוציא הרבה מכספו המלוכלך על הבחירות לפרלמנט באיראן. לטענתו, בכמה ערים קטנות ניתן לקנות מושבים בפרלמנט תמורת כ-300,000 דולר.[13]
תוצאות
השמרנים (אנ') זכו ברוב מוחץ בבחירות.[14] סוכנות הידיעות פארס פרסמה נתונים ראשוניים לא רשמיים ודיווחה, כי מתוך 183 המושבים שהוכרעו, זכו השמרנים ב-135, בעוד שהעצמאים זכו ב-28 והרפורמיסטים זכו ב-20 בלבד.[15] הסוכנות עדכנה את המספרים של 241 המושבים שהוכרעו בהמשך, כאשר ב-191 מושבים זכו השמרנים, ועוד 34 ו-16 הלכו לעצמאים ולרפורמיסטים בהתאמה.[16] סוכנות הידיעות אנאדולו (אנ') דיווחה, כי מתוך 253 מושבים שנספרו, 195 הלכו לשמרנים, 20 לרפורמיסטים, ושאר 40 המנצחים היו מועמדים עצמאיים.[17]
שניים מהזוכים, פאטמה רהבר (אנ') ומוחמד עלי רמזני דסטק (אנ'), מתו מנגיף הקורונה לפני שנכנסו לתפקידם.[18][19] בשל מגפת הקורונה באיראן נדחה הסיבוב השני, לבחירת עשרה מושבים (11 פחות מושב אחד שנפסל) ל-11 בספטמבר 2020.
מתוך 57,918,159 מצביעים רשומים, 24,512,404 הצביעו וכתוצאה מכך שיעור ההצבעה עמד על 42.57%.[20] 167,809 קולות היו פסולים.
מפלגה | נטייה | מושבים | |||
---|---|---|---|---|---|
סיבוב 1 | סיבוב 2 | סך הכל | |||
מספר | אחוזים | ||||
SHANA (אנ') | שמרנים | 177 | 5 | 182 | 62.76% |
חזית היציבות (אנ') | |||||
פרלמנט שוחר צדק (אנ') | |||||
מפלגת המתינות והפיתוח | רפורמיסטים | 37 | 1 | 38 | 13.10% |
מפלגת תומכי הבנייה | |||||
קואליציה למען איראן (אנ') | |||||
אחרים | שמרנים | 30 | 0 | 30 | 10.34% |
רפורמיסטים | 1 | 0 | 1 | 0.03% | |
עצמאיים | 29 | 4 | 33 | 11.38% | |
מועמדי מיעוטים | 5 | 0 | 5 | 1.7% | |
סה"כ מושבים בפרלמנט | 279 | 10 | 289 | 99.66% | |
מושבים שבוטלו | 1 | ||||
סך הכל | 278 |
בחירות ביניים
ב-18 ביוני 2021 נערכו בחירות לחברי פרלמנט שנפטרו, למחוזות שבוטלו ולאלה שאישוריהם לא הושלמו, במקביל לבחירות לנשיאות ולרשויות המקומיות. השמרנים זכו בכל ששת המושבים.
הערות שוליים
- ↑ "Rouhani urges Iran MPs to 'cooperate' as parliament opens" (בAustralian English). נבדק ב-2025-07-05.
- ↑ Hafezi, Parisa (2020-02-13). "Iran starts election campaign with thousands barred from standing". Reuters (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-07-05.
- ↑ Filkins, Dexter (2020-05-18). "The Twilight of the Iranian Revolution". The New Yorker (באנגלית אמריקאית). ISSN 0028-792X. נבדק ב-2025-07-05.
- ^ 4.0 4.1 4.2 IPU PARLINE database: IRAN (ISLAMIC REPUBLIC OF) (Majles Shoraye Eslami), Electoral system, archive.ipu.org
- ↑ "Iran's parliament: What you need to know". Jordan Times (באנגלית). 2020-02-16. נבדק ב-2025-07-06.
- ↑ Mired In Corruption, Iranian Neo-Cons Eye 2020 Parliamentary Elections, Radio Free Europe / Radio Liberty, 2019-06-20 (באנגלית)
- ↑ Iran’s 2020 Parliamentary Elections: Lower Participation and Competition, but Higher Levels of Irregularities | International Institute for Iranian Studies, 2019-09-12 (בערבית)
- ↑ Prominent Activist In Prison Calls On Iranians To Boycott February Elections, Radio Free Europe / Radio Liberty, 2020-02-05 (באנגלית)
- ↑ "The Iranian regime risks exacerbating the outbreak of covid-19". The Economist. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2025-07-06.
- ↑ "Iranians to Protest Coming Polls by Not Voting | Al Bawaba". Al Bawaba (באנגלית). נבדק ב-2025-07-06.
- ↑ Iranian communists join mass boycott of ‘sham’ Iranian elections | Morning Star, morningstaronline.co.uk
- ↑ Iran Lawmaker Alleges Middlemen Take Bribes To Help Approval of Candidates, Radio Free Europe / Radio Liberty, 2020-01-27 (באנגלית)
- ↑ Iran's Former Anti-Narcotics Chief Says 'Dirty Money' Influences Elections, Radio Free Europe / Radio Liberty, 2020-02-02 (באנגלית)
- ↑ Rasmussen, Sune Engel; Eqbali, Aresu (2020-02-23). "Iran's Conservatives Win Elections After Record-Low Turnout, Disqualifications". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2025-07-06.
- ↑ Conservatives ahead as Iran poll results trickle in, France 24, 2020-02-22 (באנגלית)
- ↑ AFP, Conservatives ahead as Iran poll results trickle in, Egypt Independent, 2020-02-23 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Iran: Conservatives win majority of seats in parliament, www.aa.com.tr
- ↑ "As it happened: Coronavirus infections near 100,000 globally - WHO". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-07-06.
- ↑ Newly elected Iranian MP dies of ‘flu’ amid coronavirus outbreak, Al Arabiya English, 2020-03-01 (באנגלית)
- ↑ "نزدیک به ۱۰ میلیون نفر در استان تهران واجد شرایط رای هستند". ایرنا (בפרסית). 2020-02-17. נבדק ב-2025-07-06.
- ↑ Rasmussen, Sune Engel; Eqbali, Aresu (2020-02-23). "Iran's Conservatives Win Elections After Record-Low Turnout, Disqualifications". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2025-07-06.
- ↑ "کاهش بیسابقه مشارکت؛ انتخابات مجلس ایران به روایت نقشه". BBC News فارسی (בפרסית). נבדק ב-2025-07-06.
- ↑ جدیدترین نتایج انتخابات مجلس در کل کشور ؛ گرایشهای سیاسی منتخبین | سهم اصلاح طلبان از صندلیهای سبز, همشهری آنلاین, 2020-02-23 (בפרסית)
הבחירות למג'לס 202041392928Q56367484