האקה (קבוצה אתנית)
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-80 מיליון | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|
סין: (גואנדונג, פוג'יין,ג'יאנגשי, גואנגשי, סצ'ואן, חונאן,ג'ג'יאנג, האינאן, הונג קונג, טאיוואן; דרום-מזרח אסיה: סינגפור, מלזיה, אינדונזיה, תאילנד, וייטנאם, מיאנמר, טימור המזרחית;הודו;אוסטרליה, טהיטי;אפריקה:דרום אפריקה, מאוריציוס, ראוניון;צפון אמריקה: ארצות הברית, קנדה;אירופה:בריטניה, צרפת, הולנד;קריבים:טרינידד וטובגו, סורינם,ג'מייקה;מרכז ודרום אמריקה:פנמה, ברזיל. | |
| שפות | |
| הניב הסיני האקה, הסינית המנדרינית, שפות המדינות בהן חיים | |
| דת | |
| דתות סיניות (טאויזם, קונפוציאניזם, פולחני אבות, וכו'),בודהיזם מהאיאנה, נצרות, חוסר דת, וכו'. | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| קבוצות האן סיניות אחרות |
האקה (בסינית מנדרינית: 客家, בפין-יין: Kèjiā, בניב האקה: האג-גה, ידועה לפעמים גם כ"האקה האן" (ৎᅇ࠼)) היא אחת משמונה תת-הקבוצות האתניות מקרב בני האן מסין. היא חיה בעיקר בדרום-מזרח סין באזורים גואנגדונג, פוג'יין,ג'יאנגשי, סיצ'ואן, חונאן, ג'ג'יאנג וגוויג'ואו. לבני האקה ניב סיני משלהם המחולק למספר תת-ניבים ואפיונים תרבותיים מיוחדים נוספים.
המשמעות המילולית של הסימנים הסינים בשמם "האקה" היא "משפחות אורחות". (היגוי קנטונזי למילה המנדרינית "קג'יה";[1] אורחים = 客家人 Kejia-ren). בניגוד לבני האקה, הילידם באזורי התיישבותם כונו "בנדי" (בנדי-רן - 本地人 ) או "בונטי" (בונטינגין, "מקומיים").
להבדיל מקבוצות אתניות אחרות בסין, בני האקה אינם קרויים לפי אזור גאוגרפי, כגון חבל ארץ, מחוז או עיר. לפי תאוריות אחדות, שנויות מאוד במחלוקת, מוצאם הקדום של בני האקה יכול להיות בדרום סיביר, באזור מסביב אגם באיקל, למשל בבני אוכלוסיית שיונגנו (המזוהים לפעמים עם ההונים)[1]. לפי תאוריות אחרות, מקובלות יותר, מקורם בבני האן שחיו בעיקר באזורים לאורך הנהר הצהוב - המחוזות הצפוניים של ימינו - שאנשי, חנאן וצפון חוביי. בני האקה עצמם מחשיבים את עצמם כצאצאים לבני האן שגורשו מן המחוזות הנ"ל החל מן המאה ה-3. הגירתם דרומה התרחשה בגלים בעת המלחמות שליוו חילופי שושלות באזור שמסביב לערי הבירה העתיקות לוו-יאנג וצ'אנג-אן. אבותיהם של בני האקה התיישבו קודם כל באזור שבגבול בין המחוזות גואנגדונג, פוג'יין, ג'יאנגשי וגואנגשי, ובו קיבלו משכניהם את שמם הנוכחי - האקה.
ביחס לתנועת ההתפשטות של כלל בני האן דרומה, נאלצו תכופות בני האקה להסתפק באדמות פחות טובות, למשל באזורים הרריים, דבר שהשפיע על צביון תרבותי מסוים כמו חיים בצמצום וחריצות בעבודה. אפשרויות הפרנסה המוגבלות מהחקלאות גרמו לחלקם לפנות לקריירה צבאית, לעיסוק במסחר נודד או ללימודים במטרה לקבל משרות פקידות בכירה בממשל. לעומת זאת, על נשותיהם הוטל להמשיך לעסוק בחלק משמעותי מעבודות האדמה.
הודות לנוכחותם המוגברת בצבא ובמנהל ולרמת ההשכלה הממוצעת הגבוהה יותר, בני האקה שיחקו תפקיד משמעותי בתולדות האומה הסינית ובהיסטוריה של הפזורה הסינית. מקרבם קמו בין השאר, מנהיגים רבים, פוליטיים, צבאיים ומהפכניים. מנהגים כמו קשירת הרגליים של הילדות היו בדרך כלל זרים להם.
בחיפושם אחרי אדמות פוריות יותר ופרנסה, חלק מבני האקה היגרו לאיים האינאן וטאיוואן (בו מהווים בימינו כ-20-25% מן האוכלוסייה[1]) וכן אל ארצות אחרות בדרום-מזרח אסיה וביבשות אחרות - צפון ומרכז אמריקה ואוסטרליה, איי האוקיינוס השקט (למשל טהיטי) ואיי האוקיינוס ההודי (למשל ראוניון). מספר בני האקה בעולם הוא כ-80 מיליון. רבים מהם אינם מדברים שוב את ניבם.
בני האקה נודעו במבני בתים משותפים עגולים אופייניים -טולואו -(圓樓 או 圆楼, בפין-יין:Yuánlóu) כגון אלו בעיר לונגיאן, שבנפת יונגדינג, במחוז פוג'יין. קיימים גם בתים בצורה מרובעת - פאנגלו (方樓 או 方楼). קירותיהם עשויים חרס וצורת בנייתם המיוחדת נועדה להגן מפני האויבים.
מוצא
בני האקה הם, לפי ההשערה המקובלת, תת-קבוצה של בני האן הסינים, שמקורם בצפון סין. בנוגע למוצאם ה"צפוני" שלוש תאוריות עיקריות נתמכות בקרב האנתרופולוגים, הבלשנים וההיסטוריונים:
- ראשונה - לפיה בני האקה הם סינים בני האן שבאו מהמישור המרכזי הסיני (צ'ונגיואן), בימינו המחוזות שאנשי וחנאן.
- השנייה - לפיה הם סינים בני האן מן המישור המרכזי עם מעורבות מסוימת של סינים דרומיים.
- השלישית - הטוענת שרוב בני האקה הם דווקא בני האן סינים מן הדרום שהתערבבו עם קבוצות שבאו מהצפון.
שתי התאוריות האחרונות נחשבות לסבירות יותר ונתמכות על ידי מחקרים מדעים מרובים.
קלייד קיאנג טען לעומת זאת כי מקור בני האקה באוכלוסיות שכנות של בני האן בצפון - דונג-י ("הזרים המזרחיים") ושיונגנו. אולם התאוריות של קיאנג עומדות תחת בקורות של מדענים רבים והן מאוד שנויות במחלוקת.
החוקר סיו-לאונג לי צוטט בספר של צ'ונג יון-נגאן The Hakka Chinese: Their Origin, Folk Songs And Nursery Rhymes(הסינים האקה: מוצאם, שירי עם ושירי ילדים", שמקורם של בני האקה יכול להיות בבני האן מהצפון ובשבטי שיונגו או בילידים מהדרום - שבטי שה ויואה, אך קיימת בעיה עם הפרופילים הגנטיים (DNA Typing) שהופקו במספרים מוגבלים של אנשים מקרב האוכלוסיות הנחקרות, אינם יכולים לוודא בביטחון אילו הם סינים דרומיים "מקוריים", מפני שמוצאם של סינים דרומיים רבים הוא גם כן מצפון אסיה: האקה או לא-האקה.
היסטוריה
החל מתקופת שושלת צ'ין (206-221 לפנה"ס) אבות בני האקה היגרו דרומה בגלים שונים בעקבות אי שקט חברתי, מרידות ופלישות זרות. עם זאת משערים כי הגלים הגדולים הראשונים של הגירת בני האקה נגרמו בעיקר על ידי פלישות "השבטים הזרים" בימי שושלת ג'ין (265–420). מאוחר יותר בסוף שלטונה של שושלת טאנג במאה ה-10 ובשלהי שלטון שושלת סונג הצפונית בשנות ה-1120 התרחשו גלי הגירה נוספים. בשנות ה-1120 גל ענק של מהגרים נהר דרומה בימי מלחמות ג'ין-סונג, אחרי כיבוש ביאנליאנג (קאיפנג של ימינו), שהייתה בירת אימפריית סונג הצפונית, במה שנקראה "תקרית ג'ינקיאנג". אין מידע ברור על תנועות בני האקה במאה ה-14 כשהשושלת מינג הדיחה מהשלטון את שושלת יואן. אחרי שושלת מינג, במאה ה-17 ההגמוניה בסין נפלה לידי השושלת המנצ'ורית צ'ינג. בימי הקיסר קאנגשי (1661-1722) למשך עשור אזורי החוף פונו מתושביהם על מנת להתגונן מפני שארית כוחותיהם של בני שושלת מינג שנמלטו לאי טייוואן. כשהאיום פג הורה הקיסר קנגשי לאכלס מחדש את אותם האזורים שבחוף. כל משפחה שתיישבה בהם קיבלה מאוצר הקיסר תמריצים כספיים על מנת להתחיל שם בחיים חדשים. המתיישבים החדשים נרשמו בשם "המשקים האורחים" (客戶, קֵה-הו).
במהלך המאות-18 וה-19 הובילה הרעת התנאים בדרום סין והמחסור באדמות לסכסוכים בין בני האקה לילידים, ה"בנדי". מעריכים כי סכסוכים אלה היוו גורם התחלתי לפריצת מרד טאיפינג (1864-1850). אמנם מנהיגי המרד היו בעיקר ממוצא האקה, אבל לבסוף גם בני "בנדי" הצטרפו להתקוממות.
גם לאחר המרד, גרמו סכסוכים בין בני האקה לשכניהם להגירתם לאזורים אחרים, והם היגרו למלזיה (כולל סבאח וסרוואק באי בורנאו), אינדונזיה, סינגפור, תאילנד וארצות אחרות בדרום-מזרח אסיה, ואף לאיי הקריביים כמו ג'מייקה.
השפה
לניב "האקה" זיקה גם לניב הקנטונזי, שפת תושבי גואנגדונג, ולסינית המנדרינית, המדוברת בחלק גדול מצפון ומרכז סין, אך הוא שונה מהם. הוא נבדל גם מהניב מין הדרומי (מין נאן). כצורת סטנדרט של הניב האקה נבחר זה המדובר במחוז מייג'ו. ביחד דוברי ניב האקה על גרסאותיו מונים לערך כ-90–100 מיליון תושבים. בטאיוואן משרד החינוך מכיר ב"סינית האקה הטאיוואנית" כאחת משפות טאיוואן.
הזהות
על אף ההבדלים במנהגים החברתיים, בתרבות ובניב הלשוני, ביחס לאוכלוסייה מסביב, בני האקה משתייכים לרוב של העם הסיני, הקרוי "האן". המידע במיפקדים שנערכו בימי הקיסרות לא הבחין בין ניבי הסינית המדוברים על ידי התושבים. לכן הם לא תיעדו במישרין את הגירות בני האקה. מחקר של לו הסיאנג-לין "מבוא לחקר בני האקה" (שפורסם בהסין-נינג וסינגפור בשנת 1933) עקב אחרי מקורות גניאלוגיים של קלאנים משפחתיים במחוזות דרומיים שונים. מחקר משנת 2002 שנעזר בפיזור הפלוטיפ של Y-SNP תמך בקשר גנטי בין בני האקה לאוכלוסיות האן צפונית ושה. ב-2004 בו וון וע' הראו דמיון רב בין בני האן בפיזור קבוצת הפלו של הכרומוזום Y.
לפי מחקר של ליו ג'אן ג'ון ממכון הגנום בסינגפור משנת 2009, נוטים הגנים של בני האקה (באמצעות DNA שאריתי) לדמות לאלו של בני האן הצפוניים בהשוואה לבני האן דרומיים אחרים. עם זאת המחקר מצביע על קשר גנטי משותף חזק בין כל בני האן הסינים.
הטופונימים (שמות המקומות) של ההאקה רומזים על היסטוריה ארוכה של קשר תרבותי בין בני האקה ולבני האן לינגנאן.
לקריאה נוספת
- Mary S. Erbaugh - The secret history of the Hakkas: the Chinese revolution as a Hakka enterprise, The China Quarterly, No. 132, December 1992, pp. 937-968.
- Nicole Constable red. Guest people: Hakka identity in China and abroad. Studies on ethnic groups in China, 99-2199194-9. Seattle: University of Washington Press.1996 מסת"ב 0-295-97469-9
- Sow-Theng Leong, Tim Wright - Migration and ethnicity in Chinese history: Hakkas, Pengmin, and their neighbors. Stanford, Calif.: Stanford University Press. 1997 מסת"ב 0-8047-2857-7
- 1991 Clyde Kiang - The Hakka Search For A Homeland, Allegheny Press Corry. PA
- Jessieca Lo Global Hakka: Hakka Identity in the Remaking in Chinese Overseas, vol.10 Brill, Leiden 2015,
קישורים חיצוניים
Wang, WZ; Wang, CY; Cheng, YT; Xu, AL; Zhu, CL; Wu, SF; Kong, QP; Zhang, YP "Tracing the origins of Hakka and Chaoshanese by mitochondrial DNA analysis.". American Journal of Physical Anthropology 141 (1): 124–30 january 2010, 9.7.2009 online . .
Kok-ui lim An interview with Professor Clyde Kiang, Taiwan International Review January - February 1997
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
29706094האקה (קבוצה אתנית)