האף (סיפור)
"האף" הוא סיפור סאטירי מאת ניקולאי גוגול, שהתפרסם לראשונה בשנת 1836, בעת שהותו של גוגול בסנקט פטרבורג. בתרגומו הראשון לעברית על ידי יצחק שנהר, נקרא הסיפור: "החוטם".[1] נילי מירסקי פרסמה בשנת 1992 את הסיפור בשם "האף", שנכלל בספר: "סיפורים פטרבורגים"; אוסף סיפורים של גוגול שתורגמו מחדש על ידה.[2] הסיפור מופיע בספר לצדו של סיפור ידוע אחר של גוגול: "האדרת".
האף עוסק בעלילה מטא ריאליסטית בדיונית, שארעה לפקיד קובאליוב בדרגה בינונית בשרות הציבורי הרוסי בסנקט פטרבורג. קובאליוב התעורר בוקר אחד ומצא לתדהמתו שאפו נעלם מפניו. במהלך הסיפור, הוא פוגש באפו מטייל ברחובות העיר, כשהוא לבוש בגדי שרד הדורים משלו, משמע, דרגתו גבוהה מדרגת קובאליוב. "האף" נחשב בעיני מבקרים רבים כיצירה ששמה ללעג את החשיבות היתירה שמקדישה החברה הרוסית לתוארי מעמד בירוקרטיים, וחושפת מעט מן השחיתות שפשתה בקרבם.
הערות שוליים
- ↑ ניקולאי גוגול, החוטם; היריד בסורוצ'ינץ, תרגם יצחק שנהר, משרד הביטחון, ההוצאה לאור, ספריית תרמיל, 1975
- ↑ ניקולאי גוגול, סיפורים פטרבורגיים, מרוסית: נילי מירסקי, הקיבוץ המאוחד, 1992
האף (סיפור)42015507Q785580