האספה הלאומית של דרום אפריקה
| מדינה | דרום אפריקה |
|---|---|
| סוג | הבית התחתון של הפרלמנט של דרום אפריקה |
| הרכב | |
| מספר מושבים | 400 |
| בחירות | |
| שיטת בחירות | ייצוג יחסי |
| בחירות קודמות | 29 במאי 2024 |
| בחירות הבאות | 2029 |
| מנהיגים | |
| יושב ראש | טוקו דידיזה (אנ') |
| משכן | |
| קייפטאון | |
האספה הלאומית (באנגלית: National Assembly) היא האספה הלאומית של הפרלמנט של דרום אפריקה, הממוקמת בקייפטאון, הכף המערבי. היא מורכבת מ-400 חברים הנבחרים בכל חמש שנים בשיטת ייצוג יחסי של רשימה מפלגתית, כאשר מחצית מהחברים נבחרים באופן יחסי מתשע רשימות מחוזיות והמחצית הנותרת נבחרים ברשימות ארציות.
בראש האספה הלאומית עומדים היושב ראש וסגנו.
חדר האספה הלאומית נהרס בשריפה בינואר 2022.[1] ישיבות האספה הלאומית נערכות כעת בחדר התקווה הטובה הישן, שנמצא בתחומי הפרלמנט.[2][3]
מבנה האספה
המושבים באספה הלאומית מחולקים באמצעות שיטת ייצוג יחסי עם רשימות סגורות. המושבים מוקצים תחילה על פי יחידות שלמות של מכסת דרופ (אנ'). לאחר מכן, לכל היותר מוקצים חמישה מושבים נוספים בשיטת השארית הגדולה ביותר (אנ') (באמצעות מכסת דרופ). כל מושב נוסף מחולק בין המפלגות שכבר יש להן מושבים בשיטת הממוצע הגבוה ביותר (אנ').
למצביעים היה בעבר קול אחד בבחירות לאספה הלאומית, אך מאז הבחירות הכלליות בדרום אפריקה ב-2024 המצביעים הצביעו בשני קולות. המושבים מוקצים בעשרה מחוזות בחירה מרובי חברים באמצעות רשימות מפלגתיות. מחוז בחירה אחד הוא מחוז בחירה לאומי או "כללי" ותשעה אחרים מייצגים כל אחד מתשעת הפרובינציות. מתוך 400 חברי האספה הלאומית, מחציתם נבחרים מהרשימות הארציות והמחצית הנותרת נבחרת ברשימות אזוריות. בכל בחירות, ועדת הבחירות של דרום אפריקה (אנ') (IEC) קובעת את הקצאת 200 המושבים ברשימה האזורית לכל מחוז לפי גודל האוכלוסייה.
המפלגות מחליטות אם הן רוצות להתמודד ברשימות ארציות ואזוריות או רק ברשימות אזוריות. בבחירות 2009, הברית הדמוקרטית (DA) בחרה שלא להשתמש ברשימה ארצית. הקולות הכלל ארציים העניקו לה 67 מושבים, אך הקולות המחוזיים הסתכמו ב-35 מושבים בלבד. בעוד שבדרך כלל 32 החברים הנותרים נבחרו מהרשימה הארצית של המפלגה, במקרה זה המושבים הנותרים חולקו בין המועמדים האחרים ברשימות האזוריות. כתוצאה מכך האספה הלאומית הורכבה מ-168 חברים שנבחרו ברשימות ארציות ו-232 חברים שנבחרו ברשימות אזוריות.
היסטוריה
האספה הלאומית נבחרה לראשונה בבחירות הלא-גזעיות הראשונות בדרום אפריקה 1994 (אנ'), כאשר הקונגרס הלאומי האפריקני (ANC) זכה ב-252 מתוך 400 המושבים. המפלגה הלאומית (NP), מפלגת השלטון הקודמת, זכתה ב-82 מושבים, ומפלגת החירות של אינקאטה (אנ') (IFP) זכתה ב-43. על פי תנאי החוקה הזמנית של דרום אפריקה (אנ'), תוצאה זו זיכתה את ה-NP וה-IFP להשתתף בממשלת מנדלה (אנ') לצד ה-ANC, והעניקה ל-ANC ול-NP את הזכות למנות כל אחד סגן נשיא אחד. המפלגות האחרות שיוצגו באספה היו חזית החירות (9 מושבים), המפלגה הדמוקרטית (דרום אפריקה) (אנ') (7 מושבים), הקונגרס הפאן-אפריקני (אנ') (5 מושבים) והמפלגה הנוצרית-דמוקרטית האפריקנית (אנ') (2 מושבים).
בבחירות של 1999 זכתה ה-ANC ב-266 מושבים, אחד פחות מהרוב של שני שלישים הדרוש לתיקון חד-צדדי של החוקה. בבחירות של 2004 השיגה ה-ANC מספר גדול יותר של 279 מושבים, וזכתה ברוב של שני שלישים וביכולת לשנות את החוקה, אבל איבדה אותו בבחירות של 2009, אם כי היא נותרה מפלגת הרוב עם 264 מושבים. בבחירות 2014 איבדה ה-ANC מושבים נוספים, אך נותרה מפלגת הרוב עם 249 מושבים, כך גם בבחירות 2019, כשנחלשה ל-230 מושבים.
בבחירות 2024 איבדה ה-ANC את הרוב שלה לראשונה מאז סיום האפרטהייד, וזכתה רק ב-159 מושבים מתוך 400. זה נבע במידה רבה מהקמתה של מפלגת MK הפורשת, שייסד ג'ייקוב זומה, שקיבלה 58 מושבים. לאחר תהליך משא ומתן נרחב בין מפלגות התומכות ב"הצהרת כוונות", הוקמה קואליציה גדולה, המכונה ממשלת אחדות לאומית (GNU), על ידי 11 מפלגות, המחזיקות יחד ברוב מוחלט עם 288 מושבים.[4] ב-30 ביוני 2024 הודיע הנשיא על השלמת ה-GNU, כאשר לתשע המפלגות הוקצו שרים או סגני שרים בקבינט.[5]
תגמולים לחברי האספה הלאומית
תגמול כספי שנתי
נכון לשנת 2024, החברים בעלי השכר הגבוה ביותר באספה הלאומית הם יושב ראש האספה הלאומית של דרום אפריקה (אנ') וסגן נשיא דרום אפריקה (אנ'), שהוא ראש נציגי הרשות המבצעת באספה הלאומית. כל אחד מהם מרוויח משכורת שנתית של 3,164,654 ראנד.[6][7] חברי האספה הלאומית בעלי השכר השני בגובהו הם חברי הפרלמנט (MP) שהם גם שרי קבינט. הם מרוויחים משכורת שנתית של 2,689,937 ראנד. סגן יושב ראש הפרלמנט וסגני השרים מרוויחים משכורת שנתית של 2,215,220 ראנד. חברי פרלמנט בכירים מרוויחים משכורת שנתית של 1,792,595 ראנד. חברי פרלמנט העומדים בראש ועדות מרוויחים משכורת שנתית של 1,675,314 ראנד. מנהיגי מפלגות המיעוט מרוויחים 1,507,841 ראנד. חברי פרלמנט רגילים מרוויחים 1,274,536 ראנד.[8]
יתרונות אחרים
- 88 נסיעות פנים בשנה שיכולות להיות באוויר, ברכבת, באוטובוס או ברכב.
- הסעה אל שדות התעופה של דרום אפריקה ובחזרה.
- חניה בשדות תעופה בדרום אפריקה.
- עלויות רילוקיישן.
- טלפונים ניידים, טאבלטים ומחשבים ניידים.
- ציוד, ריהוט וכלי כתיבה למשרדי חברי הפרלמנט בתוך האספה הלאומית.
- ביטוח תאונות אישיות.
- לינה בכפרים הפרלמנטרים בקייפטאון.
- הסעות יומיות אל הכפרים ובחזרה לפרלמנט.
על פי Business Insider דרום אפריקה, חברי הפרלמנט של דרום אפריקה נמצאים בקבוצת המשתכרים העליונה במדינה. חבר הפרלמנט בעל ההכנסה הנמוכה ביותר מרוויח משכורת חודשית של כ-92,245 רופי,[6][7] בעוד שהדרום אפריקאי הממוצע מרוויח משכורת חודשית של כ-21,432 ראנד, נכון לספטמבר 2019,[9] ושכר המינימום עמד על 20 ראנד לשעה בלבד.[10]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ DEVELOPING | Firefighters withdraw from Parliament, buildings handed over to Hawks, News24 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ National Assembly sittings to be held at Good Hope Chamber, Jacaranda FM
- ↑ Tarryn-Leigh Solomons, Budget Speech to be held at Parliament’s Good Hope Chamber, IOL, 2028-01-04 (באנגלית)
- ↑ Wayback Machine, www.elections.org.za
- ↑ Statement by President Cyril Ramaphosa on the appointment of Members of the National Executive | The Presidency, www.presidency.gov.za (באנגלית)
- ^ 6.0 6.1 Citizen Reporter, How much do South African MPs earn?, The Citizen, 2019-05-29 (באנגלית)
- ^ 7.0 7.1 Africa Check, FACTSHEET: How much do South African MPs earn? And what do they do for it?, Africa Check, 2016-0606-0808 (באנגלית)
- ↑ Ramaphosa approves salary hikes for ministers, MPs and premiers (באנגלית אמריקאית)
- ↑ This is the average salary in South Africa right now (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Employment and Labour on new National Minimum Wage rate | South African Government, www.gov.za
האספה הלאומית של דרום אפריקה41177299Q240823