האנה ואן דה פורט

תבנית אישיות ריקה יוהנה קתרינה מריה (האנה) ואן דה פורט (בהולנדית: Hanna Van de Voort מירלו, 26 בנובמבר 1904 - אוטרכט, 26 ביולי 1956), שנודעה גם בשם דודה האנה, הייתה לוחמת התנגדות הולנדית במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך שנות המלחמה, יחד עם ניקו דומן וקורט לוונשטיין, העבירה יותר ממאה ילדים יהודים למשפחות אומנה בצפון לימבורג וכך הצילה אותם מגירוש והשמדה.

נעורים

ואן דה פורט נולדה בעיירה מירלו, בתם של אנסלמוס תיאודורוס (אנסלם) ואן דה פורט, שף קונדיטור, ומריה קתרינה הנדריקה (מארי) אוורטס.

שנות המלחמה

123 ילדים יהודים

במהלך מלחמת העולם השנייה, ואן דה פורט הייתה אחות מיילדת בטיינריי, מחוז לימבורג. בעידוד אמה מארי, יחד עם הסטודנט בן ה-22 ניקו דומן והיהודי המסתתר קורט לוונשטיין, סיפקה ל-123 ילדים יהודים מקום מסתור בין השנים 1944-1943. היו אלה בעיקר ילדים שהוברחו מהתיאטרון ההולנדי באמסטרדם, שם רוכזו יהודים לשם גירוש. כמעט כל הילדים הוברחו על ידי קבוצת התנגדות של סטודנטים בראשה עמד פיט מרבורג (Piet Meerburg).

הילדים שהו בדרך כלל בביתה של ואן דה פורט כמה ימים, שם קיבלו שיעורים בתורה הקתולית והדרכה לגבי רחובות רוטרדם. הם נדרשו להגיד שהתייתמו בהפצצת רוטרדם ב-1940. הילדים קיבלו שם בדוי ותעודת זהות מהלשכה המרכזית להעברת ילדים מרוטרדם המופצצת. לאחר מספר ימים שוכנו אצל משפחות חקלאים באזור. הילדים הועברו באופן קבוע למקומות חדשים אם היה סיכון שיתגלו. 'דודה האנה' ובעיקר 'הדוד ניקו' - כפי שכונו - שמרו על קשר עם הילדים המסתתרים ותמכו בהם. האומנים קיבלו פיצוי כספי, ביגוד והנעלה. כרטיסי הקצבה לביגוד ומזון הגיעו מאמסטרדם.

צרפתים ואמריקאים

לא רק ילדים יהודים יכלו לסמוך על ואן דה פורט ודומן; גם מבוגרים הסתייעו בהם. משפחות פרס ורצקר, שבע נפשות בסך הכל, התייצבו ללא הודעה מוקדמת. גם שבויי מלחמה צרפתים שנמלטו התדפקו על דלתם והועברו לבלגיה דרך סבנום (Sevenum). טייסים אמריקאים שהתרסקו ליד מלדרסלו, תומאס וילקוקס מאוהיו ומק ניל מניו יורק הגיעו לבית ואן דה פורט באותו ערב. הם צנחו לאורך קו הרכבת, ארבעה קילומטרים מזרחית למלדרסלו. דומן לקח אותם למשפחה במירלו, ולאחר מכן הם הגיעו למנזר בטיינריי דרך מקום קישור בסוולגן. השניים שהו שם עד יום לפני השחרור.

מעצר

לוסיאן נהון (Nahon) מגולפן (Gulpen) שהה ב"הפנס הירוק" (Groene Lantaarn), בית קפה בטיינריי, מאז 1942. הוא היה פקח של רישום המקרקעין ההולנדי וגילה היכן שוכנו הילדים היהודים. לאחר שהעביר את המידע למפקד המשטרה א' קופרוס (O. Couperus), התבצעה פשיטה ב-1 באוגוסט 1944. כמה ראשי משפחות שאצלן שוכנו ילדים יהודים נעצרו. הסיפור שלהם כנראה נראה אמין. גברים אלה ציינו שהילדים אכן הגיעו מרוטרדם. ולמרות זאת, מספר ילדים נעצרו. ארבעה מהם מתו בשנת 1944 במחנה הריכוז אושוויץ:

פלורטיה דה פאו (Floortje de Pau) שנולדה ב-15-12-1933, וים דה פאו (Wim de Paauw) שנולד ב־17-12-1934, לואי ואן וצל (Louis van Wezel) שנולד ב-16-5-1936) ודיק ואן וצל, שנולד ב-6-3-1934). רבקה (בפי) אלדוורלד (Aldewereld), בת 18 שחיה תחת השם הבדוי טרוסקה סמיטס (Truuske Smits), נעצרה אף היא, אך שרדה את המלחמה. גם האנה ואן דה פורט נעצרה על ידי הגרמנים ונלקחה למעצר בפוכט.

עינוי

ואן דה פורט עונתה כדי לספק מידע על ההתנגדות, אך לא חשפה דבר. לאחר תשעה ימים שוחררה. ואן דה פורט סבלה מנזק קבוע לבריאותה.

אחרי המלחמה

אלבום טיינריי

לאחר המלחמה, מיין ואן דה פורט, אחותה של האנה, אספה תמונות של כ-50 ילדים וביקשה מהילדים או מהורי האומנה את סיפוריהם. את הסיפורים האלה היא אספה באלבום שנתנה לאחותה. "אלבום טיינריי" הוא חלק מהאוסף של מוזיאון המחתרת ההולנדית באמסטרדם מאז 1998. מ-5 ביוני ועד 28 בספטמבר 2003 הקדיש המוזיאון לכך תערוכה מיוחדת.

איחוד הילדים

ביוזמתו של פרד רונדנבורג, שהסתתר בטיינריי, התכנסו כתשעים ילדים ומצילים לראשונה מזה 60 שנה ב-4 ביוני 2003.

אנדרטה

בתחילת שנות ה-70 הוצבה אנדרטת התנגדות בכיכר האנה ואן דה פורט בטיינריי. היא הוחלפה במאי 1989 בפסלי ברונזה של שלושה ילדים שחוסים מפני הגשם. הפסל מוצב על כן בטון. ליד הפסל יש קערת ברונזה שבה ניתן להדליק את אש השלום. בכתובת על הדום הפסל נכתב: "ילדים יהודים רבים מצאו כאן הגנה מפני רדיפות במהלך מלחמת העולם השנייה". הפסל מסמל את 123 הילדים היהודים שהאנה ואן דה פורט לקחה תחת השגחתה במהלך מלחמת העולם השנייה. גובהו 2 מטרים, רוחבו 2 מטרים ועומקו 2 מטרים והוא עוצב על ידי אלי ואן דן ברוק (Elly van den Broek). בשנת 1994 הוצב לוח על הכן, שריד יחיד מהאנדרטה הישנה. מדי שנה ב-4 במאי, טקס ליד האנדרטה הזו מנציח את קורבנות המלחמה.

5 במאי 2014
לוח האנדרטה הישנה

הוקרה

האנה ואן דה פורט קיבלה אות משגריר ישראל ב-1956, לאחר מותה
בשנת 1957 הוצב לוח על בית הוריה בטיינריי
בשנת 1971 נקראה על שמה כיכר בטיינריי: כיכר האנה ואן דה פורט
בשנת 1987 זכתה האנה ואן דה פורט (לאחר מותה), כמו ניקו דומן, באות חסידי אומות העולם מיד ושם על פועלם במלחמה.
באוקטובר 2006 האנה ואן דה פורט סיימה בחמישייה הראשונה של הנבחרים בתור תושבי העיר הגדולים בכל הזמנים.