האנדרטה הלאומית לקורבנות השואה היהודית
 | |
| צילום האנדרטה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מונומנט |
| מיקום | בואנוס איירס |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 25 בינואר 2016 |
| חומרי בנייה | בטון |
| אדריכל | Gustavo Nielsen, Sebastián Marsiglia |
|
(למפת בואנוס איירס רגילה)   האנדרטה הלאומית לקורבנות השואה היהודית | |
האנדרטה הלאומית לזכר קורבנות השואה (בספרדית: El Monumento Nacional a la Memoria de las Víctimas del Holocausto) ממוקמת בכיכר השואה (Plaza de la Shoá; תעתיק בעברית: פלאזה דה לה שואה) בעיר בואנוס איירס, בארגנטינה.
האנדרטה תוכננה על ידי האדריכלים גוסטבו נילסן (Gustavo Nielsen) וסבסטיאן מרסיליה (Sebastián Marsiglia).
תיאור האנדרטה
האנדרטה היא מעין חומה באורך של כ-40 מטרים המורכבת מ-115 קורות בטון מקבילות, בגובה בין שישים סנטימטרים למטר ארבעים. הרוחב הוא שלושים, שישים או תשעים סנטימטרים, העומק אינו אחיד וכן גם הצבעים משתנים על ידי שילוב פיגמנטים בבטון. בכל קורה מוטבעים חפצים יומיומיים, כמו: כפיות, סכינים, מזלגות, צלחות, קנקנים, מסרקי שיער, מברשות, נעליים, כריות, חגורות, חולצות, שמלות, ארנקים ומשקפיים כדברי האדריכלים של האנדרטה "זו מטפורה לזיכרון החקוק באבן — מאות זיכרונות אישיים שיוצרים יחד את הדמות הקולקטיבית של עם שלם."[1] האדריכלים נמנעו משימוש במוצגים אמיתיים והשתמשו בחפצים עכשוויים (שחלקם אף לא היו קיימים באותה תקופה), כדי לאפשר למבקרים לתפוס ולהבין מיד את המסר. השימוש בחפצים, שאין להם שום משמעות דתית נועד להעביר את המסר שבשואה נרצחו "אנשים" שדומים לכל ארגנטינאי, רק בגלל היותם יהודים.[2]
החלק ההיסטורי מיוצג על ידי שלושה קוביות שחורות: באחת מופיע שם האנדרטה, באחרת — מגן דוד, ובשלישית חרותת שנת ההקמה: 2014 לפי הלוח הגרגוריאני ו־5775 (ה'תשע"ה) לפי הלוח העברי.[3]
תאורה
מתקני התאורה שקועים ברצפה, כך שאנשים המגיעים בלילה, "חותכים את קרני האור" ונוצרים לצללים אנושיים על האבנים.
מיקום
האנדרטה ממוקמת בין שדרת ליברטדור (Avenida del Libertador) מסילת רכבת מיטרה (Ferrocarril Mitre), רחוב פרייר (Freyre) וגשר הרכבת סן מרטין (Ferrocarril San Martin).
היסטוריה
בשנת 1996 אישר הקונגרס הלאומי את חוק 24,636, "לבניית אנדרטה לאומית לזכר קורבנות השואה היהודית". בשנת 2000 הורתה ממשלת ארגנטינה על בניית האנדרטה אך בשל התנגדויות לגבי המיקומים שהוצעו, נדחה הביצוע ורק בשנת 2006 אישרה עיריית בואנוס איירס את המיקום בהחלטה 2268.[4][5]
בשנת 2008, אישרה העירייה (החלטה 2728) לקרוא לאתר בשמו: "כיכר ההוקרה לקורבנות השואה" (Plaza de Homage a las Víctimas del Holocausto-(Shoá. בהחלטה נכתב:
יש להקים אתר שמטרתו להנציח את מחוות ההוקרה של החברה לקורבנות מעשה הזוועה, תוצר של חוסר סובלנות ושנאת זרים, שהמיט אבל על האנושות במאה ה־20. זהו מרחב שייעודו הוקרה, זיכרון נוגע ללב והרהור. לפיכך, יש לעצב את הכיכר בתכנון נופי הולם, כדי להגשים מטרות נעלות אלה
בשנת 2009 נערכה תחרות משרדי אדריכלים שהגישו הצעות לאנדרטה ונבחרה ההצעה שבוצה. בשנת 2013 החלה בניית הכיכר והעבודות הסתיימו סופית ב-8 בפברואר 2015. טקס ההשבעה התעכב בין היתר עקב מותו של התובע של הפיגוע ב-AMIA, אלברטו ניסמן.[3]
חנוכת האנדרטה
ב-25 בינואר 2016, במסגרת יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה, התקיים טקס בו הודלקו שישה נרות, אחד לכל מיליון קורבנות במחנות הריכוז הנאציים ולאחר מכן נחנכו האנדרטה ושדרת חסידי אומות העולם. האירוע אורגן על ידי מזכירות זכויות האדם והפלורליזם התרבותי של האומה של ממשלת ארגנטינה, בהשתתפות שרים, שגרירים, פקידים, נציגי מערכת המשפט, ניצולים ומשפחות הקורבנות.
התקציב שהוקצה היה 4.4 מיליון פזו, שנתרמו על ידי משרד התרבות הארגנטינאי והכיכר נבנתה בעלות של שני מיליון פזו.[3]
תרומות
הרשימה המלאה של התורמים רשומה על לוחית, כולל משפחת גוטליב שתרמה את התאורה של האנדרטה בלילה.[2]
הערות שוליים
- ↑ Alberto Gorbatt, Monumento Nacional a la Memoria de las Víctimas del Holocausto Judío, ARQA, 2009-08-13 (ב־European Spanish)
- ^ 2.0 2.1 Página/12 :: radar, www.pagina12.com.ar (בספרדית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 Susana Reinoso, Hormigón y objetos rotos para no olvidar a las víctimas del Holocausto, Clarín, 2015-04-04 (בספרדית)
- ↑ Ciudad y Derechos, www.ciudadyderechos.org.ar
- ↑ Ministerio de Cultura. Presidencia de la Nación. "Monumento a las víctimas del holocausto judío". נבדק ב-2025-06-14.
האנדרטה הלאומית לקורבנות השואה היהודית41488501Q28501275