האנדרטה האירופית לשואה בלנדסברג
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | אנדרטה |
האנדרטה האירופית לשואה בלנדסברג (בגרמנית: Europäische Holocaustgedenkstätte in Landsberg) נמצאת בלנדסברג על הלך, באתר של תת-המחנה לשעבר מספר שבע ארפטינג (Erpfting), שהיה חלק ממתחם מחנה הריכוז קאופרינג, שהיה שלוחה רחוקה של מחנה הריכוז דכאו. באתר נמצאים שישה מבנים, ששרדו מהמחנה עשויים מבוץ ושקועים באדמה.
עד סוף אפריל 1945, עברו דרך המחנות כ-30,000 אסירים, מהם: 4,200 נשים ו-850 ילדים. על פי ההערכות, מתו לפחות 14,500 אסירים כתוצאה מרעב, מגפות, הוצאות להורג, העברות לאושוויץ-בירקנאו ומסעות מוות.
נכון לשנת 2021, ביקורים באנדרטה דורשים רישום מראש וליווי.
מיקום
האנדרטה נמצאת כ-3.5 קילומטרים דרומית מזרחית לעיירה לנדסברג על הלך, כ-65 קילומטרים מערבית למינכן.
היסטוריה
במהלך מלחמת העולם השנייה, ביוני 1944, הקים האס אס אחד עשר "מחנות משנה" של מחנה הריכוז דכאו,[א] בעיירה קאופרינג ובסביבתה. המבנים נבנו בצורה חצי-גלילית, הגגות וחלק מהקירות נבנו מצינורות חרס חלולים שהונחו זה על גבי זה, חוברו בבטון וכוסו באדמה. חלק מהמבנה היה שקוע באדמה, כדי לא לבלוט בשטח, למקרה של התקפת מטוסי קרב. המבנים נועדו לספק פתרון מהיר וזול לשיכון אלפי עובדי כפייה בתנאים קשים ביותר. האסירים אולצו לעבוד בייצור נשק ומטוסי קרב. לשם כך, הוקמו שלושה מערכי בונקרים, ליד לנדסברג. האסירים הראשונים שהגיעו לקאופרינג, היו בעיקר יהודים מגטאות בפולין ובליטא ומאוחר יותר הגיעו גם יהודים מהונגריה. האס אס דחסו יחד יותר מ-3,000 איש, בתנאי מחיה ירודים ביותר. מחלות התפשטו במהירות והחולים והלא כשירים, גורשו על ידי האס אס לאושוויץ, שם נרצחו. עבודת פרך ותזונה לקויה הובילו גם למותם של אסירים רבים. מספר האסירים שעבדו במחנו קאופרינג גדל והגיע, במרץ 1945 לכדי 10,000 איש. בתחילת אפריל 1945, שלח האס אס את רובם בצעדת מוות לדכאו.[1]
באפריל 1945, כבשו כוחות אמריקאים את לנדסברג, שחררו את הניצולים מהמחנות ושיכנו אותם במחנה עקורים בלנדסברג. זה היה המחנה הגדול מסוגו באזור האמריקאי ובסך הכל, כ-23,000 איש עברו דרכו, עד סגירתו בשנת 1950 ולעיתים שהו בו כ-6,000 איש, רובם יהודים. במקביל, חלק מהנאשמים במשפטי נירנברג נכלאו במבצר לנדסברג, ביניהם אוסוולד פוהל ואוטו אולנדורף. עד 1951 הוצאו להורג מעל 250 פושעים נאצים שהורשעו במשפטם. היו כמה עימותים בין תושבי לנדסברג שצדדו בחנינת הפושעים הנאצים, לבין הניצולים היהודים שדגלו בלגיטימיות של גזרי הדין נגד הרוצחים.[1]
עם השנים, "נשכחו" המחנות באזור לנדסברג. בשנת 1983. בהמלצת נשיא גרמניה פרנץ יוזף שטראוס,[2] אנטון פוסאט(אנ') ו"התאחדות אזרחי לנדסברג במאה ה-20" תרם ניצול השואה, היהודי, אלכסנדר מוקסל(גר')[ב] את הכסף לרכישת ושיפוץ חלק מהאתר של קאופרינג VII. בהדרגה, הוקמו מספר אבני זיכרון, לזכר קורבנות מחנות קאופרינג.
להקמת האנדטה תרמו:
- משרד המדינה הבווארי לחינוך ותרבות, מדע ואמנות (Bayerischen Staatsministeriums für Bildung und Kultus, Wissenschaft und Kunst).
- הממונה מטעם הממשלה הפדרלית לתרבות ותקשורת (Beauftragten der Bundesregierung für Kultur und Medien) על סמך החלטה של הבונדסטאג הגרמני (Deutschen Bundestages) – תוכנית מיוחדת IV.
- הקרן הגרמנית להגנת אנדרטאות (Deutsche Stiftung Denkmalschutz) בסיוע הגרלת הלוטו GlücksSpirale.
- קרן המדינה הבווארית (Bayerischen Landesstiftung).
- מחוז בוואריה העילית (Bezirks Oberbayern).
מאז 2009, האנדרטה מנוהלת על ידי קרן אנדרטת השואה האירופית.(European Holocaust Memorial Foundation), שמנהלת את השימור של המקום.[1]
תיאור האנדרטה
בשנת 1993, קבוצת אדריכלי נוף צעירים מברלין עיצבה את האנדרטה, כשלנגד עיניה הדימוי של "פצע פתוח". אין בה פסלים מונומנטליים או עיצוב מיוחד, והיא נועדה ליצור מקום זיכרון, תוך שיקוף המציאות במקום ובנוף שהיו בתקופת פעילות המחנה.[3]
מתחם ההנצחה מורכב משני אזורים עצמאיים עם אבני זיכרון:
- הכניסה לאתר ההנצחה, דרך "שביל זכויות האדם וכבוד האדם", המורכב משישה עמודי בזלת המייצגים באופן סמלי את המשפחה, הפרט והסולידריות.[4]
- אתר ההנצחה של מחנה הריכוז עצמו, ובו שתים-עשרה אבני זיכרון, כנגד 12 שבטי ישראל, אחת עשרה מהן הוצבו על ידי מדינות אירופאיות.[3]
בשנת 2018 קיבלה "קרן אנדרטת השואה האירופית" את מדליית "שימור המונומנטים" בבוואריה "על מחויבות יוצאת דופן" בעבודות השימור של האנדרטה האירופית לשואה בלנדסברג.[5]
גלריה
-
שלט מידע בחניון -
אתר הנצחה בחורף 2015 -
שרידי מבנה מגורים -
מבט פנימי של מבנה מגורים -
מידע על בניית צינורות חרס -
גג צינורות חרס שקרס -
צינור חרס בפירוט -
שרדים משופצים של שני מבנים שקועים באדמה -
מחנה קאופרינג הרביעי (Hurlach). צולם ב-28 באפריל 1945, לאחר השחרור על ידי צבא ארצות הברית. -
אחת מאבני הזיכרון שבשטח המחנה, לזכר הקורבנות היהודים מהונגריה.
קישורים חיצוניים
ביאורים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Memorialmuseums, www.memorialmuseums.org
- ↑ Brief Bayerischer Ministerpräsident F. J. Strauss vom 15.10.1983 an Anton Posset, buergervereinigung-landsberg.de
- ^ 3.0 3.1 Landsberg im 20. Jahrhundert: Europäische Holocaustgedenkstätte, www.europaeische-holocaustgedenkstaette.de
- ↑ Bundeszentrale für politische Bildung, Europäische Holocaustgedenkstätte in Landsberg | Themen, bpb.de (בגרמנית)
- ↑ Kunstministerin Prof. Dr. med. Marion Kiechle und Generalkonservator Prof. Pfeil ehren Persönlichkeiten und Einrichtungen aus Bayern mit der Denkmalschutzmedaille - Prof. Dr. med. Kiechle: "Denkmalpflege gibt unserer Vergangenheit eine Zukunft", www.stmwk.bayern.de
האנדרטה האירופית לשואה בלנדסברג42830157Q15110494