האי זוקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האי זוקר
جزيرة زقر
נתונים גאוגרפיים
ארכיפלג איי חניש
סוג אי געשי
גובה מרבי 624 מטר

האי זוקרערבית: جزيرة زقر) הוא אי בים סוף השייך לתימן. האי הוא הגדול ביותר מבין איי חניש, והוא שוכן בין חופי תימן היבשתית לבין אריתריאה, סמוך למצרי באב אל-מנדב המחברים את ים סוף למפרץ עדן. האי נחשב לחלק מיבשת אסיה ויושב על המדף היבשתי האסייתי. שטחו של האי 130 קילומטר רבוע, וגובה הפסגה הגבוהה ביותר בו 624 מטרים מעל פני הים, בהר זקור (ער').[1]

האי הוא למעשה הר געש מגן (אנ') המכוסה בחרוטים געשיים בזלתיים, ביניהם ניכרים אפיקי לבה. האי מוקף על ידי מספר איונים וחרוטי חוף קטנים שנוצרו על ידי התפרצויות פריאטיות.

על האי נמצאים לפחות שבעה מקומות יישוב זעירים, שחלקם משמשים כבסיסים צבאיים.

בעלות

הבעלות על קבוצת איי חניש, ובתוכם האי זוקר, הייתה נתונה למחלוקת טריטוריאלית ארוכה בין תימן לבין אריתריאה. הסכסוך הוביל את המדינות ב-1995 לקרבות ממשיים על האיי, מלחמת איי חניש (אנ'), שלאחריהם קבע בית הדין הקבוע לבוררות בהאג שהאיים כולם שייכים לתימן.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האי זוקר בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

האי זוקר41029511Q230265