האי וייט (ניו זילנד)

האי וייט
	אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג הר	הר געש פעיל
מספר הר געש	241040

האי וייט / ואקאארי (באנגלית: Whakaari / White Island) הוא אי געשי פעיל, הממוקם במפרץ פלנטי 48 קילומטרים מהחוף המזרחי של האי הצפוני של ניו זילנד.

הר געש שכבתי אנדזיטי זה הוא הר הגעש הפעיל ביותר בניו זילנד^[2].

האי נוצר על ידי פעילות געשית מתמשכת^[2]. מהר הגעש משתחרר גז געשי באופן רציף לפחות מאז שהתגלה האי על ידי ג'יימס קוק בשנת 1769^[2].

נכון ל-2019 משמש האי בעיקר כאתר תיירות ומחקר. הפעילות התכופה של הר הגעש והגישה הקלה אליו מושכת מדענים וולקנולוגים כמו גם תיירים רבים.

גאוגרפיה

צורת האי עגולה, קוטרו 2 קילומטרים. גובהו של הר הגעש 321 מטרים מעל פני הים^[2], ואולם זה קצה העליון של הר הגעש, שגובהו 760 מטרים מעל קרקעית הים^[2].

שטחו של האי 3,250 דונמים.

וולקנולוגיה

האי הוא חלק מהחגורה הגעשית של טאופו. התפרצויותיו גרמו לקילוחי לבה ולפליטת אפר געשי.

וולקנולוגים מנטרים בקביעות את פעילות הר הגעש באמצעות מצלמות מעקב. על קירות המכתש הותקנו מתקני מדידה ובהם מגנטומטרים וציוד סייסמוגרף להתראות מפני רעידות אדמה והתפרצויות.

התפרצויות גדולות בשנים 1981–1983 שינו חלק ניכר מנוף האי והרסו את יער עצי הפוהוטוקווה הנרחב שהיה באי. המכתש הגדול שנוצר באותה תקופה יצר אגם לוע שמפלסו משתנה באופן משמעותי מעת לעת.

במרץ 2000 הופיעו שלושה פתחי גזים קטנים במכתש הראשי והחלו להתפרץ אפר געשי שכיסה את האי. התפרצות ב־27 ביולי 2000 כיסתה את האי בבוץ וסקוריה ומכתש חדש הופיע.

בין יולי לאוגוסט 2012 הראה הר הגעש סימנים של פעילות מוגברת עם עליית רמות הגזים העולים מתוך המכתש ועליית מפלס האגם. ב־5 באוגוסט 2012 התרחשה התפרצות קלה. מאז התרחשו התפרצויות נוספות.

היסטוריה

מקור השם

שמו המאורי של האי הוא 'טה פויה או ואקארי', שמשמעו 'הר הגעש הסוער'.

הוא קיבל את השם "האי הלבן" על ידי קפטן קוק ב־1 באוקטובר 1769, ייתכן בשל הקיטור הלבן שנבע ממנו^[2], לחלופין, ייתכן שהוא רומז על מצבורי הגואנו שכיסו את האי פעם. קוק לא ציין כי מדובר בהר געש, וייתכן שלא הבחין בכך.

מכרות הגופרית

נעשו ניסיונות באמצע שנות השמונים של המאה התשע עשרה, משנת 1898 עד 1901, ובשנים 1913 עד 1914, לכרות גופרית באי, עת שהאי היה בבעלות ג'ון וילסון^[3]. הכרייה נעצרה בספטמבר 1914, כשחלק משולי המכתש המערבי התמוטט ויצר להאר שהרג את כל עשרת העובדים, שנעלמו ללא עקבות. רק חתול המחנה שרד, ונמצא כמה ימים אחר כך על ידי ספינת האספקה שהגיעה.

בשנת 1923 שוב נעשה ניסיון לכרייה, על אף האסון מ-1914. הכורים בנו את בקתותיהם על חלק השטוח של האי (ולא במכתש הגעשי).

התפרצות 2019

ב־9 בדצמבר 2019 בשעה 2:11 אחר הצהריים לפי שעון ניו זילנד, התפרץ ההר^[4], בעת שבאי היו 47 תיירים^[5]. 19 אנשים נהרגו בהתפרצות, כאשר גופות שניים מההרוגים לא אותרו וההערכה היא כי הן נסחפו לים. שישה מההרוגים מתו מפצעיהם בבתי החולים^[6]. שאר הפצועים פונו לבית חולים באמצעות מסוקים וסירות, כשהם סובלים מכוויות קשות^[7].

שמורת טבע (אזור ציפורים חשוב)

האי זוהה כאזור ציפורים חשוב ידי ארגון BirdLife International בגלל מושבת הרבייה שלו, המונה כ-3,000 זוגות של ציפורי סולה אוסטרלית; כמו כן באי מושבה של סולת גנט.

תיירות

האי הוא בבעלות פרטית^[2]. הוא הוכרז כשמורת טבע פרטית בשנת 1953^[2]. מבקרים אינם יכולים לבקר באי בלא אישור (בהתאם לחוק השמורות משנת 1977^[8]). חברות תיירות מארגנות ביקורים באי^[2].