האימפריה הסיקית

האימפריה הסיקית
ਸਿੱਖ ਸਾਮਰਾਜ
מוטו לאומי	עם חסד אלוקים; ਅਕਾਲ ਸਹਾਇ
ממשל
משטר	אימפריה
שפה נפוצה	פנג'אבי, פשטו, קשמירית ועוד
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
היסטוריה
הקמה
הקמת האימפריה הסיקית	1799
פירוק
נפילת האימפריה הסיקית	1849
ישות קודמת	הקונפדרציה הסיקית, האימפריה הדוראנית ועוד
ישות יורשת	מחוז פונג'אב (הודו הבריטית), ג'אמו וקשמיר
שליטים בולטים	רנג'יט סינג
אוכלוסייה בעבר	12,000,000 (נכון ל־1800~)
דמוגרפיה
דת	80% אסלאם; 10% הינדואיזם; 9-10% סיקיזם (רשמי); 1% בודהיזם, יהדות, נצרות, אחרים

האימפריה הסיקית (בפונג'אבית: ਸਿੱਖ ਸਾਮਰਾਜ; סיק סמראג') הייתה מעצמה אזורית שבסיסה באזור חבל פנג'אב, אזור מישורי הנמצא בדרום אסיה. האימפריה התקיימה מ-1799, והמהרג'ה רנג'יט סינג השתלט על לאהור בשנת 1849. עם זאת, האימפריה נפלה לאחר שחברת הודו המזרחית הבריטית, חברת מניות שקיבלה צ'רטר מלכותי מאליזבת הראשונה ב-31 בדצמבר 1600, כבשה אותה במלחמה האנגלו-סיקית השנייה.^[1]

האימפריה הסיקית קמה על בסיס הקהלסה. בשיא גודלה במאה ה-19, האימפריה התרחבה מגילגיט (אזור פקיסטן של היום), לטיבט. האימפריה שלטה על מדבר טהאר, אך גם שלטה על לאהור, בירת פרובינציית פנג'אב, עיר בעלת היסטוריה רבה.^[2]

האוכלוסייה המוערכת של האימפריה בשיאה, היה 12 מיליון נפשות בשנת 1831, מה שהופך אותה למדינה ה-19 המאוכלסת ביותר באותו הזמן (המאה ה-19). האימפריה הייתה האזור הגדול האחרון של תת-היבשת ההודית שסופח על ידי האימפריה הבריטית. באימפריה דיברו שפות רבות, ביניהם פנג'אבי ופשטו.

אף על פי שהאימפריה הייתה שייכת לסיקים, 80% מאוכלוסיית האימפריה הייתה מוסלמית, ורק מיעוט של 10% היו סיקים.^[3]