האיים הקנריים
.jpg) | |
| מבנה הפרלמנט של האיים הקנריים | |
| מדינה |
 ספרד |
|---|---|
| מושל |
פרננדו קלוויחו, הקואליציה הקנארית |
| מחוזות בקהילה האוטונומית | 2 |
| בירת הקהילה האוטונומית | סנטה קרוס דה טנריפה, לאס פאלמס דה גראן קנריה |
| שפה רשמית | ספרדית (בניב קנרי) |
| תאריך ייסוד | 10 באוגוסט 1982 |
| שטח | 7,493 קמ"ר (דירוג: 13) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בקהילה האוטונומית | 2,117,519 (דירוג: 8, 2011) |
| ‑ צפיפות | 280 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 28°17′26″N 15°40′08″W / 28.29056°N 15.66889°W |
| אזור זמן | UTC |
| http://www.gobcan.es | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת האיים הקנריים רגילה) | |
האיים הקנריים (בספרדית: Las Islas Canarias) הם ארכיפלג הנמצא באוקיינוס האטלנטי, מול חופה הדרום-מערבי של מרוקו, והם נמנים בין 17 הקהילות האוטונומיות של ספרד. שטחם הכולל הוא 7,447 קילומטרים רבועים, אורך החופים הכולל הוא 1,583 קילומטרים ומספר התושבים בשנת 2006 היה 1,995,833 נפש (כ-4.5% מאוכלוסיית ספרד). כלכלת האיים מבוססת בעיקר על תיירות. לעיתים האיים הקנריים קרויים גם בשם הארכיפלג הקנרי (בספרדית: El Archipiélago Canario).
האיים
הארכיפלג מורכב משבעה איים: טנריף (Tenerife), לה פלמה (La Palma), לה גומרה (La Gomera), אל איירו (El Hierro), שמרכיבים את מחוז סנטה קרוס דה טנריפה, ומנגד גראן קנריה (Gran Canaria), פוארטוונטורה (Fuerteventura) ולנסרוטה (Lanzarote) וכן שישה איונים שמרכיבים את מחוז לאס פאלמס. האי טנריף הוא הגדול ביותר (2,059 קילומטרים רבועים). אל איירו הוא הקטן והמערבי ביותר. הנקודה הגבוהה ביותר היא הפסגה של הר הגעש טיידה - 3,718 מטרים מעל פני הים והיא גם הנקודה הגבוהה ביותר בספרד.
לקהילה האוטונומית הקנרית שתי ערי בירה המתחלקות בתואר ובסמכויות: סנטה קרוס דה טנריפה, בירת מחוז סנטה קרוס דה טנריפה ולאס פאלמס דה גראן קנריה, בירת מחוז לאס פאלמס.
האיים מתאפיינים בהרי געש רבים, חלקם פעילים, ובשמורות טבע של יערות מחט ויערות סובטרופיים. חופי הדיונות מספלומס (Maspalomas) הוא אתר תיירות מפורסם. האקלים הוא סובטרופי, המשקעים נדירים באיים המזרחיים, ואילו בלה פאלמה, שבמערב הארכיפלג, כמות המשקעים השנתית עולה על 1,200 מילימטרים. אין נהרות באיים, אך ישנם נחלים רבים.
בטנריף נמצא הפארק הלאומי טיידה שהוא אתר מורשת עולמית. זהו פארק געשי המתאפיין בנוף געשי מיוחד, עם סלעי בזלת שחורים וצבעוניים המזדקרים מתחתית לוע הר הגעש טיידה שגובהו 3,718 מטרים.
ארגון אונסק"ו הכריז על האיים לנסרוטה (ב-1993), אל איירו (ב-2000), לה פלמה (ב-2002), גראן קנריה (ב-2005; כשליש מן האי – בחלק הדרום מערבי), פוארטוונטורה (ב-2009), ולה גומרה (2012) כשמורה ביוספרית. כמו כן, "פארק כפרי" אנאגה שבמסיב אנאגה (מאסיסו דה אנאגה; Macizo de Anaga), שהינו רכס הרים בצפון מזרח האי טנריף, הוגדר בידי הארגון (ביוני 2015) כשמורה ביוספרית.
היסטוריה
התושבים המקוריים של האיים היו הגואנצ'ים שעסקו בדיג ובלקט פירות וכן בחקלאות ובגידול צאן. הכיבוש הספרדי התחיל בשנת 1402, אך גם בשנים הקודמות הפליגו לאיים ספינות ממיורקה, מפורטוגל ומג'נובה. מתחילת המאה ה-15 החלו להגיע לאיים (באישור הכס ה"קדוש" והכתר הספרדי) משלחות מאורגנות בחיפוש אחרי עבדים ואוצרות. הגואנצ'ים ניהלו מאבק חריף לכיבוש ולכן הוא נמשך כמעט מאה שנה והסתיים ב-1496, כשאחרוני הילידים נכנעו והאיים סופחו לממלכת קסטיליה (ספרד).
כיבוש האיים הקנריים היה תקדים לכיבוש יבשת אמריקה והתאפיין בשיעבוד האוכלוסייה המקומית, השלטת הנצרות תוך הרס התרבות המקומית והתערבבות עם האוכלוסייה המקומית. בשל מיקומם האסטרטגי היו האיים לתחנת מעבר לסוחרים בדרכם להודו, לאפריקה ולאמריקה, מה שהביא שגשוג כלכלי למגזרים מסוימים באוכלוסייה. במאה ה-19 זכו המושבות הספרדיות באמריקה לעצמאות מדינית, דבר שהיה אחד הגורמים למשבר כלכלי באיים, אשר הביא להגירתם של רבים מהתושבים לארצות אמריקה. בתחילת המאה ה-20 החלו חברות אנגליות לגדל בננות באיים. ב-1927 חולקו האיים לשתי פרובינציות בגלל העוינות בין שתי אליטות בסנטה קרוס ובלאס פאלמס ולכן שתי ערים אלו כיום הן שתי ערי הבירה של האיים הקנריים. בשלהי שנות ה-70 (תחילת תקופת הדמוקרטיה בספרד) פעל באיים ארגון טרור בדלני בשם FAG שדרש עצמאות מדינית מלאה לאיים, אך לא זכה לתמיכת הציבור וחדל מפעילותו. ב-1982 קיבלו האיים מעמד של קהילה אוטונומית.
הבעיה העיקרית שאיתה מתמודדים כיום האיים הקנריים (שהם חלק מספרד ומהאיחוד האירופי) היא הגעה מסיבית של מהגרים אפריקנים לחופיהם. בכל שנה יותר ויותר מהגרים חסרי מסמכים מפליגים בסירות מחופי מרוקו ומאוריטניה ורבים מהם טובעים באוקיינוס. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2006 למשל הצליחו להגיע לחוף 2,371 מהגרים, אך כאלף אחרים נספו.
תיירות
מספר תיירים שביקרו באיים הקנריים בשנת 2016, על ידי יעד היעד:[1]
- טנריף - 4,885,900
- גראן קנריה - 3,654,800
- לנסרוטה - 2,328,700
- פוארטוונטורה - 1,914,100
- לה פלמה - 221,500
- לה גומרה, אל איירו - 109,300
דת
החברה באיים הקנריים היא ברובה הגדול נוצרית קתולית.[2] כמו כן, ישנו באיים מיעוט של נוצרים פרוטסטנטים.
דתות אחרות הן: אסלאם, הינדואיזם, דתות סיניות (אנ'), בודהיזם, יהדות, הדת המורמונית, הדת הבהאית, דת אפרו-אמריקאית (אנ') והדת הנאו-פגאנית – כנסיית העם הגואנצ'י.[2]
גלריה
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- האתר הרשמי של ממשלת האיים הקנריים
- נתונים על מספר המהגרים שהגיעו לאיים הקנריים
- נעם סלע, האיים הקנריים: טיול מאירופה לעולם החדש, באתר ynet, 22 ביוני 2016
- נעם סלע, האיים הקנריים - 10 חוויות ואטרקציות נבחרות, באתר GoTravel
- יונית קמחי, לא נופל מריו: הקרנבל השני בגודלו בעולם מחכה לכם בקנריים, באתר גלובס, 10 בפברואר 2018
הערות שוליים
- ^ Número de turistas que visitaron Canarias en 2016, por isla de destino (en miles)
- ^ 2.0 2.1 F. Díez de Velasco, ed. Religiones entre continentes: Minorías religiosas en Canarias, Barcelona, Icaria, 2008
| הקהילות האוטונומיות של ספרד | ||
|---|---|---|
| קהילות אוטונומיות | אנדלוסיה • אסטוריאס • אקסטרמדורה • אראגון • גליסיה • האיים הבלאריים • האיים הקנריים • ולנסיה • חבל הבסקים • לה ריוחה • נווארה • מדריד • מורסיה • קטלוניה • קנטבריה • קסטיליה-לה מנצ'ה • קסטיליה ולאון | 
|
| ערים אוטונומיות | סאוטה • מלייה | |