רבי שמואל שניאורסון
| לידה | ב' באייר ה'תקצ"ד | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"ג בתשרי ה'תרמ"ג (בגיל 48) | ||||
| מקום קבורה | לובביץ' | ||||
| השתייכות | חב"ד ליובאוויטש | ||||
| בת זוג | שטערנה בת רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, רבקה - נכדתו של רבי דובער שניאורי | ||||
| אב | רבי מנחם מנדל שניאורסון | ||||
| אם | חיה מושקא | ||||
| צאצאים |
רבי שלום דובער שניאורסון | ||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
רבי שמואל שניאורסון (ב' באייר ה'תקצ"ד - י"ג בתשרי ה'תרמ"ג), מכונה "המהר"ש". היה האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש, כגון חסידות קאפוסט), בראשה עמד משנת ה'תרכ"ו ועד לפטירתו בשנת ה'תרמ"ג.
ביוגרפיה
נעוריו
נולד בב' באייר ה'תקצ"ד בעיירה לובביץ' שברוסיה, הבן השביעי והצעיר ביותר, לרבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), האדמו"ר השלישי של חב"ד. אמו הייתה חיה מושקא, בתו של אדמו"ר האמצעי רבי דובער שניאורי שהיה קודמו של הצמח צדק. כבר בגיל צעיר נודע כ"עילוי". למד מספר שנים אצל מלמד מסוים יחד עם מספר תלמידים, אולם בגיל עשר בשל גאונותו החל ללמוד אצל רבי שלום מקיידאן שהיה חריף ועמקן, ופעמיים בשבוע למד עם אחיו הגדול רבי ישראל נח. בגיל 12 למד עם אביו שלוש פעמים בשבוע כתובים [1]. בגיל 13 ידע בעל פה את ששת סדרי משנה, ואת ספר התניא[2].
בחודש סיון שנת ה'תר"ז (1847) התחתן עם אחייניתו סטערנא[3] - בת אחיו רבי חיים שניאור זלמן. כעבור שלושה חודשים נתאלמן. לאחר זמן התחתן עם בת דודתו רבקה[4], נכדת אדמו"ר האמצעי.
מצעירותו הייתה בריאותו רופפת, ולשם חיזוקה עסק, על פי המלצות רופאים, בעבודות פיזיות, בעיקר בנגרות ובכתיבת סת"ם[5], והוריש לכל אחד מבניו מגילת אסתר שכתב.
הנהגתו
עוד קודם פטירת אביו הצמח צדק, החל המהר"ש להגיד מאמרי חסידות ברבים. לאחר פטירתו של הצמח צדק בי"ג בניסן תרכ"ו הוקם בית דין שדן בצוואתו של הצמח צדק[6], והוחלט שהמהר"ש יקבל את הנהגת החסידות בעקבות רמזים שונים שנתן אביו בהם רמז שרצונו שהוא יקבל את הנשיאות, למרות היותו צעיר הבנים. כמה מאחיו עברו למקומות אחרים, והקימו חצרות משלהם שהיו ענפים נוספים של החסידות, כגון חסידות קאפוסט, ליאדי וניעז'ין.
היה בעל תואר "אזרח נכבד לדורותיו"[7] של האמפרייה הרוסית[8].
רבי שמואל פעל רבות בעסקנות ציבורית בשיתוף פעולה עם רבה של בילינץ. הוא החל לפעול רשמית בתחום בשנת ה'תרט"ו בהוראת אביו. בשנת ה'תרי"ח פעל לביטול גזרות על יהודי רוסיה וכן בשנים הבאות[9]. בשנת ה'תרכ"ג נסע לקייב והצליח להציל מאות משפחות יהודיות - שהשלטונות עמדו לגרשן מהכפרים בוואהלין - מגזרת הגירוש. בשנת ה'תרכ"ה נסע לפטרבורג והצליח לבטל חוקים מגבילים שנגזרו על ידי הסנאט הרוסי על יהודי ליטא וזאמוט. בשנת ה'תרכ"ט ייסד וועד שהיה אחראי על הגנתם של היהודים ברוסיה. בסוף ימיו פעל להשקטת פרעות סופות הנגב[10].
רבי שמואל גם פעל רבות בתקופתו להקמת יישובים יהודים ברחבי רוסיה, ואף נסע לשם כך לעיר הבירה סנקט פטרבורג, להשתדל בעניין אצל השלטונות. כאשר הממשלה לא הטיבה עם חיי היהודים, התבטא שרוצה לנסוע לארץ ישראל ולקחת איתו "מאה אלף יהודים" (למרות עמדתו השלילית לגבי העלייה). לבסוף הוא נמנע מכך בעקבות עליית קבוצת ביל"ו, שנחשבו בעיניו כאנשים חופשים ולא דתיים, ולא רצה לתת להם תוקף. ידועה אמרתו: "אם היה אצל אנשי ביל"ו [תוספת המילים] באור ה' – "לכו ונלכה באור ה'", הייתי נוסע אתם".[11]
המהר"ש טבע את המושג "לכתחילה אריבער" [לכתחילה מלמעלה] שהפך למושג יסוד בחב"ד, שעניינו הוא שיש לכתחילה ללכת בדרך של "דילוג", במקום ללכת בצורה רגילה ולהתעמת עם מכשולים[12].
נפטר בגיל ארבעים ושמונה, בי"ג תשרי שנת ה'תרמ"ג, לאחר שבועות ארוכים של מחלה סופנית. הובא למנוחות בבית העלמין של לובביץ' סמוך לאביו הצמח צדק. את הנהגת התנועה קיבל בנו רבי שלום דובער שניאורסון.
חיבוריו
- ספר המאמרים - תורת שמואל - סדרה בת כעשרים וחמשה כרכים, של 'מאמרי חסידות' שאמר במשך שנות נשיאותו, מסודרים על פי סדר השנים.
- אגרות קודש - כרך אחד של מכתביו.
- דרושי חתונה
- תורת שמואל - ספר השיחות. שיחות וסיפורים שסיפר מלוקטים מכתבי נכדו רבי יוסף יצחק שניאורסון.
- זאת חנוכת המזבח
צאצאיו
- רבי שניאור זלמן אהרן ('הרז"א'). חתן דודו רבי ישראל נח שניאורסון מניעז'ין.
- רבי שלום דובער ממלא מקום אביו.
- אברהם סנדר. נפטר בגיל 8.
- דבורה לאה אשת הרב משה אריה לייב גינזבורג
- חיה מושקא אשת הרב משה הורנשטיין.
- רבי מנחם מנדל חתן הרב עקיבא קורניצר מקראקא נכד ה"חתם סופר" ובזיווג שני חתנו של רבי נחום דובער שניאורסון מאוורוטש (בן דודו רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש).
שושלת אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש
מקרא:
- עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד ליובאוויטש בלבד
- לעץ המלא של כל אדמורי חב"ד גם לא ליובאוויטש (כולל אדמו"רי ליאדי, קאפוסט וניעזין) וכן למקורות והסברים ראו עץ שושלת חב"ד
- לעץ המלא של משפחת שניאורסון ראו עץ משפחת שניאורסון
- דורות האדמו"רים: דור ראשון דור שני דור שלישי
דור רביעי דור חמישי דור שישי דור שביעי - לכל אדמו"ר נרשם בסוגריים השנים בהם שימש כאדמו"ר
| רבי שניאור זלמן מלאדי (תקל"ג-תקע"ג) אדמו"ר הזקן בעל התניא  מייסד חסידות חב"ד | הרבנית סטערנא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית שיינא | רבי דובער שניאורי (תקע"ג-תקפ"ח) אדמו"ר האמצעי | הרבנית דבורה לאה אלטשולר | רבי שלום שכנא אלטשולר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית דבורה לאה טברסקי (ובעלה רבי ע"י טברסקי)[א] | הרבנית חיה שרה אלכסנדר | הרבנית חיה מושקא שניאורסון | רבי מנחם מנדל שניאורסון (תקפ"ח-תרכ"ו) אדמו"ר הצמח צדק  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית חנה שניאורסון | רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש[א] | הרבנית רבקה שניאורסון אשתו השניה | רבי שמואל שניאורסון (תרכ"ו-תרמ"ג) אדמו"ר המהר"ש | רבי ישראל נח שניאורסון | רבי ברוך שלום שניאורסון | רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי לוי יצחק שניאורסון | הרבנית סטערנה אשתו הראשונה [ב] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית שטערנא שרה שניאורסון | רבי שלום דובער שניאורסון  (תרמ"ג-תר"פ) אדמו"ר הרש"ב | רבי אברהם שניאורסון | רבי ברוך שניאור שניאורסון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יוסף יצחק שניאורסון  (תר"פ-תש"י) אדמו"ר הריי"צ | הרבנית נחמה דינה שניאורסון | הרבנית חנה שניאורסון | רבי לוי יצחק שניאורסון  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרבנית חיה מושקא שניאורסון | רבי מנחם מנדל שניאורסון  (תש"י-תשנ"ד) אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- ^ 1.0 1.1 לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי - ענף צ'רקס שניאורסון
- ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם
לקריאה נוספת
- קובץ ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, בעריכת הרב מנחם מנדל שניאורסון, קה"ת, תש"ו, ברוקלין נ.י.
- ספר התולדות, כרך עשירי רבי שמואל אדמו"ר מהר"ש, (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), גליצנשטיין, כפר חב"ד, הוצאת קה"ת.
- פרק שישי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
- רבותינו נשיאינו חלק רביעי - תולדות אדמו"ר המהר"ש.
- שלשלת היחס (בהוצאת קה"ת, כפר חב"ד, תשע"א - עם השלמות ציונים והערות - עמוד לא).
- לכתחילה אריבער - משיחותיו ואגרותיו של הרבי מליובאוויטש על פתגמו של אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש "לכתחילה אריבער". בעריכת הרב אברהם שמואל בוקיעט, תש"ס.
קישורים חיצוניים
- כמה מספרי הרבי מהר"ש, אתר ספריית חב"ד.
- כך נעצרו הפוגרומים ברוסיה, אתר בית חב"ד.
- אדמו"ר המהר"ש - ר' שמואל מליובאוויטש באתר "MyTzadik".
הערות שוליים
- ^ ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (בעריכת הרב אברהם חנוך גליצנשטיין), עמ' 26.
- ^ ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (בעריכת הרב אברהם חנוך גליצנשטיין), עמ' 32.
- ^ פריט Q90920401 בוויקינתונים
- ^ פריט Q87158243 בוויקינתונים
- ^ אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - אדמו"ר מוהר"ש, ניו יורק, תשמ"ו, עמ' 44
- ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה : חסידות חב"ד באימפריה הרוסית : תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. מסת"ב 9654932636.
- ^ פריט Q1982897 בוויקינתונים
- ^ צבי הר שפר, העבר, חוברת ב', עמוד 92, שבט תשי"ד, תל אביב (נמצא באוצר החכמה, קישור ישיר לעמוד 92.) | שנים ראשונות, 2021, עמוד 666-567, מסת"ב 978-1-932349-08-5
- ^ ראו פירוט בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (בעריכת הרב אברהם חנוך גליצנשטיין), עמ' 52.
- ^ ראו: היום יום, שלשלת היחס, דור שלישי - רבי שמואל שניאורסון.
- ^ החסידות ושיבת ציון, יצחק אלפסי, עמ' 22.
- ^ ליקוטי דיבורים חלק ה' עמ' 1270
| תקופת חייו של רבי שמואל שניאורסון על ציר הזמן |
|---|
 |
