דפמוקימאב

דפמוקימאב
Depemokimab
שמות מסחריים בישראל
	Exdensur, Depemokimab-ulaa
נתונים כימיים
כתיב כימי	C6474H10108N1734O2025S44
מסה מולרית	146042.88 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית	111 %
מטבוליזם	Depemokimab הוא נוגדן חד-שבטי, אשר צפוי לעבור מטבוליזם (פירוק) לפפטידים קטנים ולחומצות אמינו באמצעות מסלולים קטבוליים (מסלולי פירוק).
זמן מחצית חיים	48 ימים
הפרשה	מתפרקת על ידי אנזימים פרוטאוליטיים.
בטיחות
דרכי מתן	סבקוטאנוס (100 mg/1mL)
אינטראקציות עם תרופות אחרות	Abciximab, Adalimumab, Aducanumab, Alemtuzumab, Alirocumab
מזהים
קוד ATC	R03DX12
מספר CAS	2243274-14-6

התרופה דפמוקימאב (באנגלית: Depemokimab, שם מסחרי Exdensur) היא נוגדן חד-שבטי מואנש (humanized) המשמש לטיפול באסתמה. דפמוקימאב חוסם אינטרלוקין-5 (IL-5), ופותחה על-ידי חברת GSK. מבחינה מבנית היא דומה למפוליזומאב (mepolizumab), אך מכילה שבע שחלופים של חומצות אמינו ברצף השרשרת הכבדה.

דפמוקימאב אושרה לשימוש רפואי הן בממלכה המאוחדת והן בארצות הברית בדצמבר 2025.

שימוש רפואי

בבריטניה, דפמוקימאב מיועדת כטיפול תחזוקה נוסף (add-on) לאסתמה בקרב אנשים בני 12 ומעלה עם דלקת מסוג 2 (type 2 inflammation) המאופיינת בפנוטיפ אאוזינופילי, אשר אינם מאוזנים באופן מספק למרות טיפול מרבי בסטרואידים בשאיפה במינון בינוני-גבוה או גבוה, יחד עם תרופה נוספת לשליטה באסתמה; וכן כטיפול נוסף בשילוב עם סטרואידים תוך-אפּיים (intranasal corticosteroids) לטיפול במבוגרים עם רינוסינוסיטיס כרונית חמורה עם פוליפים באף, אשר טיפול בסטרואידים סיסטמיים או ניתוח אינם מספקים שליטה מספקת במצבם.[1] בארצות הברית, דפמוקימאב מיועדת כטיפול תחזוקה נוסף (add-on) לאסתמה חמורה המאופיינת בפנוטיפ אאוזינופילי בקרב אנשים בני 12 ומעלה.

חברה ותרבות

מעמד משפטי

דפמוקימאב (Depemokimab) אושרה לשימוש רפואי הן בבריטניה והן בארצות הברית בדצמבר 2025.[1][4][7] בדצמבר 2025 אימצה הוועדה לתרופות לשימוש בבני אדם של מנהל התרופות האירופי (EMA) עם חוות דעת חיובית, והמליצה על מתן אישור שיווק לתכשיר הרפואי Exdensur, המיועד לטיפול באסתמה אאוזינופילית חמורה וכן ברינוסינוסיטיס כרונית חמורה עם פוליפים באף.[8] המבקשת לקבלת האישור לתכשיר זה היא חברת GlaxoSmithKline.

תופעות לוואי

הצטננות וזיהומים בדרכי הנשימה העליונות.

בטיחות במהלך הריון והנקה

ישנם סיכונים לאם ולעובר הקשורים לאסתמה במהלך ההיריון. המעבר דרך השליה של נוגדני IgG אנדוגניים ושל נוגדנים חד־שבטיים (למשל, דפמוקימאב) עולה ככל שההיריון מתקדם ומגיע לשיאו במהלך השליש השלישי. ההשפעה של החלפת חומצת האמינו בתוך דפמוקימאב על מעבר דרך השליה אינה ודאית; עם זאת, נוכחות ההחלפה עשויה להוביל לחשיפה ממושכת ומוגברת של התינוק ברחם. במחקרים בבעלי חיים אשר התמקדו במסלולי איתות של IL-5 לא הוכחו השפעות הקשורות לטיפול על התפתחות העובר או על ההתפתחות לאחר הלידה