דספוט
דספוט (ביוונית: δεσπότης, בבולגרית ובסרבית: деспот) הוא תואר אצולה ותואר אדמיניסטרטיבי ביזאנטי, שניתן גם במדינות חסות, או במדינות תחת השפעה ביזאנטית, כגון האימפריה הלטינית, האימפריה הבולגרית השנייה, סרביה, ולאכיה והאימפריה של טרפזונטס. במאתיים השנים האחרונות המונח דספוט נתפש באופן שלילי וקושר למינוח עריצות – דספוטיזם, אף על פי שבמקור לא היה לו קשר לעניין. הקישור למינוח עריץ, נובע מההקשר היווני של המילה וכן מהמילה דיקטטור, שהוא למעשה תואר שלטוני רומי.
מקור השם ותפוצתו
המינוח היווני המקורי של השם, despotēs, פירושו "שליט"- והתפתח במקביל למינוח הלטיני Dominus, אשר ניתן בתחילה כתואר כבוד, לאנשים רמי מעלה או אנשי דת בכירים ובהמשך החל מהמאה ה-12 לקיסרים הביזאנטיים עצמם[1]. הקיסר עמנואל הראשון קומננוס העניק אותו לראשונה בשנת 1163, למלך המיועד בלה השלישי מהונגריה, שהיה חתנו[2]. המנהג נמשך וכך הזוכים לתואר דספוט, היו יורשי עצר או קרובי משפחתם של השליטים הביזאנטיים, כתואר אצולה לשם כבוד. לאחר מסע הצלב הרביעי, החלו להעניק את התואר, לכל שליט שהחזיק בתואר קיסר, כגון קיסרי האימפריה הלטינית, האימפריה של טרפזונטס, האימפריה הבולגרית השנייה וסרביה. באימפריה של טרבזונטס עצמה, הוענק התואר ליורש העצר כתואר מינהלי רשמי ולא רק לשם כבוד.
הדספוטטים – מתן התואר בנסיכויות
לאחר מסע הצלב הרביעי, נמסרו שטחים חדשים לחזקת דספוטים, וכך נוצרו נסיכויות-דספוטט, כגון, סרביה, דספוטט מוראה ואפירוס, שבפלופונסוס. להוציא את מוראה, לא היה זה תואר המועבר בירושה או תואר מלוכה עצמאי, אלא רק תואר אדמיניסטרטיבי, שהוענק למושל שטח חצי אוטונומי, או בחסות ביזאנטית כמתואר לעיל[2]. באמצע המאה ה-13, החלו להשתמש בתואר באימפריה הבולגרית השנייה, באמצע המאה ה-14 בסרביה ובסוף המאה ה-14, בנסיכות אפירוס[2]. לאחר מותו של קונסטנטינוס האחד עשר, קיסר האימפריה הביזנטית, נפילת קונסטנטינופול לידי האימפריה העות'מאנית, בשנת 1453 וקריסתה של האימפריה הביזאנטית, השימוש בתואר הפך לא סדיר. הוא ניתן על ידי האפיפיור פאולוס השני ליורש העצר הביזאנטי אנדראס פאלאיולוגוס, שמונה למושל דספוטט מוראה, בשנת 1465 וכן על ידי מלך הונגריה לשליטי נסיכות סרביה.
לבוש וסמלי סטאטוס
הדספוטים, נהגו להתלבש במיטב המלבושים של התקופה, שהזכירו את לבוש משפחת המלוכה הביזאנטית ובכלל זה כתר ייחודי עם סמל הדספוטט וסמל הקיסר הביזאנטי, טוניקה בצבע אדום או סגול, המעוטרת בציורי נשרים ונעלי מגף מעור רך בצבע תואם. הלבוש השתנה בהתאם למנהגים המסורתיים של הנסיכויות, כגון בבולגריה וסרביה.
הערות שוליים
- ^ Grierson, Philip; Bellinger, Alfred Raymond; Hendy, Michael F, Catalogue of the Byzantine coins in the Dumbarton Oaks Collection and in the Whittemore Collection, Dumbarton Oaks, 1993, page 178.
- ^ 2.0 2.1 2.2 Kazhdan, Alexander editor, Oxford Dictionary of Byzantium, Oxford University Press, 1991, page 614.
23481714דספוט