דמוקרטיה פגומה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דמוקרטיה פגומה הוא מושג שהוצע על ידי מדעני המדינה וולפגנג מרקל, הנס-יורגן פוהל (אנ') ואורל ס. קרואסון (אנ') בתחילת המאה ה-21 כדי להבהיר את ההבחנות בין מערכות פוליטיות טוטליטריות, אוטוריטריות ודמוקרטיות.[1][2] המונח מבוסס על הרעיון של דמוקרטיה משובצת (אנ'). ישנן ארבע צורות של דמוקרטיה פגומה, על פי האופן שבו כל מדינה הגיעה לנקודה בה הדמוקרטיה פגומה. אחד הגורמים הנפוצים הוא מיקומה הגאוגרפי של המדינה, וההשפעה של מדינות אחרות באזור. גורמים נוספים לדמוקרטיות פגומות הם דרך המודרניזציה שלהן, רמת המודרניזציה, מגמות כלכליות, הון חברתי, חברה אזרחית, מוסדות פוליטיים וחינוך.

מאפיינים של דמוקרטיה בריאה

כדי להבין מה הופך דמוקרטיה לפגומה, ראשית יש להסביר מהי דמוקרטיה בריאה. דמוקרטיה היא שיטת ממשל שבה אזרחים פרטיים מוציאים לפועל את הכוח שלהם בצורה ישירה על ידי בחירת נציגים לגוף שלטוני אחד או יותר, כגון הסטורטינג של נורווגיה.[דרוש מקור] דמוקרטיות בריאות יכולות להיות מסווגות כפגומות כאשר אחד או יותר ממרכיבי המפתח של הממשלה חסרים, או שהם לא מצליחים לפעול כראוי זה עם זה. כל הדמוקרטיות מספקות זכות בחירה אוניברסלית, בחירות חופשיות והוגנות המתקיימות באופן קבוע, מערכת רב-מפלגתית, מקורות מידע מרובים במדינה, זכויות אוניברסליות וקבלת החלטות של בוחרים ללא הפרעה של אליטות במדינה או גורמים חיצוניים.[3]

סוגי דמוקרטיות פגומות

דמוקרטיה בלעדית

דמוקרטיות בלעדיות הן דמוקרטיות פגומות מכיוון שלא לכל האזרחים הבוגרים יש זכות בחירה וכתוצאה מכך בחירות לא הוגנות ואין ריבונות אמיתית של העם. בדמוקרטיה האמריקאית חלה התקדמות משמעותית כאשר חוקק התיקון התשע עשר לחוקת ארצות הברית בעקבות תנועת זכות הבחירה לנשים. התיקון הבטיח שלכל אזרחי ארצות הברית תהיה זכות הצבעה, ללא קשר למין. העברת התיקון הבטיחה שארצות הברית לא תישאר דמוקרטיה בלעדית.[4]

דמוקרטיה בתחום מוגבל

כאשר צבאות, יזמים, בעלי קרקעות, מיליציות מקומיות או תאגידים רב-לאומיים משיגים דריסת רגל בתחומים פוליטיים ונוטלים את הכוח מידיהם של פקידים שנבחרו באופן דמוקרטי, התוצאה היא דמוקרטיה בתחום מוגבל.[דרוש מקור] ההפיכה של זימבבואה ב-2017 היא דוגמה להפיכה צבאית שהובילה לדמוקרטיה בתחום מוגבל. צבא זימבבואה השתלט על תאגיד השידור של זימבבואה ועל אזורים מרכזיים בעיר הררה, והציב את נשיא זימבבואה רוברט מוגאבה תחת מעצר בית. ההפיכה הצליחה ולאחר התפטרותו של מוגאבה, אמרסון מננגגואה הפך לנשיא השלישי של זימבבואה.[דרוש מקור]

דמוקרטיה לא ליברלית

ערך מורחב – דמוקרטיה לא ליברלית

כאשר נבחרי הציבור אינם מוגבלים על ידי חוק עקב הידרדרות הכוח שבידי מערכת המשפט, המדינה הופכת לדמוקרטיה לא ליברלית שבה שלטון החוק פגום והנורמות החוקתיות משפיעות בצורה מועטה על נבחרי הציבור ופעולותיהם או לא משפיעות כלל.[דרוש מקור] זכויות אזרח אינדיבידואליות מתבטלות חלקית או אינן מבוססות בחוק. דמוקרטיה לא-ליברלית היא הצורה הנפוצה ביותר של דמוקרטיה פגומה.[4]

בשנת 2017 ערכה ונצואלה בחירות שנויות במחלוקת למושלי מדינות. נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו ומפלגתו הסוציאליסטית המאוחדת ניצחו בבחירות וזכו ב-17 מתוך 23 מדינות וב-54% מהקולות, זאת למרות שדירוגם בסקרים נע בין 17% ל-22%. מפלגת השלטון השתמשה במשאבי המדינה לטובת קמפיין הבחירות שלה, דבר אשר העניק לה יתרון. השימוש בכספי המדינה לקמפיינים אינו חוקי בנסיבות רגילות, אך מערכת בתי המשפט בוונצואלה הידרדרה עד כדי כך שפעלה רק כדי לשרת את מפלגת השלטון במקום לחתור לצדק אמיתי. זה וגורמים אחרים הופכים את ונצואלה לדמוקרטיה פגומה.[5]

דמוקרטיה של נציגות

בדמוקרטיה של נציגות יש לרשות המבצעת שליטה מלאה ולרשות המחוקקת ולרשות השופטת יש כוח מוגבל מאוד על הרשות המבצעת. נורמות חוקתיות מבוצעות רק לעיתים רחוקות, והבלמים ומאזני הכוחות ההכרחיים לדמוקרטיה בריאה מתערערים.[6]

דמוקרטיה של נציגות מתרחשת בדרך כלל כאשר יש מפלגת שלטון אחת במדינה. מקסיקו לפני 1997 היא דוגמה. מפלגת השלטון של מקסיקו, המפלגה המהפכנית המוסדית (PRI), שלטה ללא מתחרים מאז המהפכה המקסיקנית. בזמן שליטתה הפוליטית של ה-PRI במקסיקו, המדינה הייתה דמוקרטיה של נציגות כאשר הרשות המבצעת שלטת בעליון[7] והקונגרס למעשה היווה חותמת גומי להחלטותיה.

משטרים אנוקרטיים

משטרים אנוקרטיים הם דיקטטורות עם מוסד דמוקרטי של בית מחוקקים. יש בהן עירוב של מאפיינים דמוקרטיים ואוטוקרטיים, אשר עלול לגרום לעלייה בקונפליקטים במדינה. ממשלות מסוג זה יכולות להתקיים כאשר האליטה השלטת נמנעת מפגיעה חמורה בזכויות ואינה גונבת או מבטלת בחירות. מפלגת השלטון דואגת לכך שהפרת זכויות לא תזכה לפרסום גדול כדי לא להסעיר את הציבור שהיא שולטת בו.[8]

קובה למשל, היא משטר אנוקרטי עם תכונות אוטוקרטיות ודמוקרטיות כאחד. בקובה, למפלגה הקומוניסטית יש שליטה מלאה על המדינה אך עדיין קיימות תכונות דמוקרטיות, למשל "האספה הלאומית של הכוח העממי" ש-600 חבריה נבחרים לכהונה של חמש שנים בהצבעה עממית. עם זאת, בבחירות לתפקידי האספה אין למפלגה הקומוניסטית תחרות.[9]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Bendel, Petra; Croissant, Aurel; Rüb, Friedbert W., eds. (2002), Zwischen Demokratie und Diktatur: Zur Konzeption und Empirie demokratischer Grauzonen, Opladen: Leske + Budrich, ISBN 3-8100-3087-2
  • Krennerich, Michael (2005), "Defekte Demokratie", in Nohlen, Dieter; Schultze, Rainer-Olaf (eds.), Lexikon der Politikwissenschaft: Theorien, Methoden, Begriffe, vol. 1 (3rd ed.), München: Beck, pp. 119–121, ISBN 3-406-54116-X
  • Merkel, Wolfgang (2010), Systemtransformation (2nd ed.), Wiesbaden: VS Verlag für Sozialwissenschaften, ISBN 978-3-531-14559-4
  • Merkel, Wolfgang; Puhle, Hans-Jürgen; Croissant, Aurel, eds. (2003), Defekte Demokratien, vol. 1, Opladen: Leske + Budrich, ISBN 3-8100-3234-4
  • Merkel, Wolfgang; Puhle, Hans-Jürgen; Croissant, Aurel, eds. (2006), Defekte Demokratien, vol. 2, Wiesbaden: VS Verlag für Sozialwissenschaften, ISBN 3-8100-3235-2
  • O'Donnell, Guillermo (2004), "Delegative Democracy", Journal of Democracy, 5 (1): 55–69, doi:10.1353/jod.1994.0010
  • Zakaria, Fareed (1997), "The Rise of Illiberal Democracy", Foreign Affairs, 76 (6): 22–43, doi:10.2307/20048274, JSTOR 20048274

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Романюк, О. І. (2017-11-24). "WHAT IS «DEFECTIVE DEMOCRACIES» AND WHAT THEY ARE". The Bulletin of Yaroslav Mudryi National Law University. Series: Philosophy, Philosophies of Law, Political Science, Sociology. Yaroslav Mudryi National Law University. 2 (33): 114–122. doi:10.21564/2075-7190.33.109732. ISSN 2663-5704.
  2. ^ Croissant, Aurel; Merkel, Wolfgang (2019-02-13). "Defective Democracy". The Handbook of Political, Social, and Economic Transformation. Oxford University Press. pp. 437–446. doi:10.1093/oso/9780198829911.003.0041. ISBN 978-0-19-882991-1.
  3. ^ Bogaards, Matthijs (2009). "How to classify hybrid regimes?": 399–423. doi:10.1080/13510340902777800. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 Merkel, Wolfgang (2004). "Democratization Vol.11". Democratization. Taylor & Francis Ltd.: 49. ISSN 1351-0347.
  5. ^ Toro, Francisco (2017-10-17). "Venezuela's democracy is fake, but the government's latest election win was real". The Washington Post. נבדק ב-7 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Merkel, Wolfgang (2004). "Democratization Vol.11". Democratization. Taylor & Francis Ltd.: 50. ISSN 1351-0347.
  7. ^ Weiss, Stanley (1997-09-17). "Finally, the Days of One-Party Rule Are Finished in Mexico". The New York Times. נבדק ב-7 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Schipani, Matthew J., "Regime Completeness and Conflict: A Closer Look at Anocratic Political Systems." Thesis, Georgia State University, 2010. http://scholarworks.gsu.edu/political_science_theses/35
  9. ^ "Cuba's Government". Global Security. נבדק ב-7 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36794816דמוקרטיה פגומה

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דמוקרטיה_פגומה&oldid=2337554"