דלת אש

דלת אש היא דלת שנועדה לסייע במניעת התפשטות שרפה במבנה ולאפשר לאנשים להיחלץ ממנו בקלות.

הדלת בנויה ממתכת ומחומרים העמידים בפני אש; לרוב פלדה, גבס (העמיד באש) וורמיקוליט - מינרל בעל יכולת בידוד גבוהה מאוד. היא כוללת שני משטחים מתכתיים משני צידיה וחלל בידוד ביניהם שתפקידו לשמור על צד אחד של הדלת קר יחסית במקרה של אש בצידה השני על מנת שאפשר יהיה לגעת בדלת. הדלת נפתחת תמיד לכיוון היציאה המהירה מן הבניין ולעיתים כוללת ידית בהלה בצידה הפנימי כדי לאפשר לאנשים הנמלטים מהבניין לעבור דרכה ללא בעיה גם כשהיא סגורה.

דלתות אש שבתפקודן היומיומי אמורות להיות פתוחות מוחזקות על ידי אלקטרומגנט. אולם, לעיתים בעת הקמת הבניין נחסכת עלות זאת, וניתן למצוא בניינים בעלי דלתות אש הדורשות פתיחה ידנית יומיומית. בשעת שריפה, מערכת הגילוי החשמלית, הפועלת תמיד על בסיס מקור אנרגיה חלופי ובלתי תלוי במערכת החשמל הרגילה, מנתקת את האלקטרומגנט ובכך גורמת לסגירה אוטומטית של הדלתות, על ידי מנגנון מכני או בכח הכובד. הדלתות נסגרות כדי למנוע התפשטות האש לאורך מסדרונות הבניין אך בו בזמן מאפשרת לאנשים לצאת דרכן ללא בעיה. בבנייני משרדים או בתי מלון בהם מסדרונות ארוכים שלאורכם שטיחים שעלולים ליצור מלכודות מוות בעת שריפה, מותקנות דלתות אש לאורכם כל מרחק מסוים הקבוע בתקני בטיחות של מכבי אש.

בדלתות אש כפולות, כלומר דלתות בעלות שתי כנפיים, מותקן תמיד "מתאם סגירה" לדלתות - מנגנון מכני פשוט שתפקידו להבטיח שכנף אחת של הדלת תיסגר לפני הכנף השנייה בהתאם לאופן הסגירה של הדלת, זאת כדי למנוע חריץ שיישאר בדלת שלא נסגרה עד הסוף דרכו יכולה להתפשט האש.

פתיחתם של חלק מדלתות האש יכולות להפעיל אזעקה שנשמעת בכל האזור או המבנה שבו התחילה השריפה, מטרת האזעקה היא "להודיע" לאנשים במבנה על השרפה ולגרום להם לצאת המבנה בהקדם האפשרי