דלקת סימפונות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דלקת סימפונות
Bronchitis
איור המדגים דלקת סימפונות חריפה
איור המדגים דלקת סימפונות חריפה
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine

article/807035 

article/297108 
DiseasesDB 29135
MeSH D001991
MedlinePlus 001087
סיווגים
ICD-10 J20-J21, J42

דַּלֶּקֶת סִמְפּוֹנוֹת, הידועה גם בשם בְּרוֹנְכִיטִיס (באנגלית: Bronchitis) היא דלקת של הסמפונות (דרכי נשימה גדולות ובינוניות) של הריאות[1]. התסמינים כוללים שיעול ליחתי, צפצופים, קוצר נשימה, אי-נוחות וכאב בחזה. דלקת סימפונות נחלק לשני סוגים: חריפה או כרונית. דלקת סמפונות חריפה מכונה גם הצטננות חזה והיא אחת המחלות הנפוצות ביותר[2]. כ־5% מכלל המבוגרים נדבקים ולכ־6% מכלל הילדים יש לפחות אירוע אחד של מחלה זו בשנה[3][4].

דלקת סמפונות חריפה

דלקת סימפונות

דלקת סמפונות חריפה, הידועה גם כהצטננות חזה, היא דלקת לטווח קצר של הסמפונות של הריאות. התסמין הנפוץ ביותר הוא שיעול[5]. תסמינים אחרים כוללים שיעול עם ליחה, צפצופים, קוצר נשימה, חום, אי-נוחות וכאבים בחזה. הזיהום עלול להימשך החל ממספר ימים ספורים ועד עשרה ימים[1]. השיעול עשוי להימשך מספר שבועות לאחר מכן, עם משך זמן כולל של כשלושה שבועות. יש סימפטומים שנמשכים עד שישה שבועות[6].

גורם

הגורם ביותר מ-90% מהמקרים הוא זיהום ויראלי[5]. וירוסים אלה יכולים להיות מופצים באוויר באמצעות שיעול או על ידי מגע ישיר. גורמי סיכון כוללים חשיפה לעשן טבק, אבק ומזהמים באוויר[1]. מספר קטן של המקרים הן בשל רמות גבוהות של זיהום אוויר או חיידקים כגון Mycoplasma pneumoniae, או Bordetella pertussis[5][7].

אבחון

האבחנה מבוססת בדרך כלל על סימנים ותסמינים של המטופל[8]. הצבע של ליחה לא מעיד אם מדובר בזיהום ויראלי או חיידקי. בדרך כלל אין צורך לקבוע איזה אורגניזם גורם לזיהום[5]. גורמים אחרים לסימפטומים דומים כוללים אסתמה, דלקת ריאות, דלקת סימפונונות, ברונכיאקטזיס, מחלת ריאות חסימתית כרונית. צילום חזה עשוי להיות שימושי לזיהוי דלקת בריאות[7].

עוד סימן נפוץ לדלקת סימפונות הוא שיעול שנמשך עשרה ימים עד שלושה שבועות. אם השיעול נמשך חודש או שנה, יכול להיות שמדובר בדלקת סימפונות כרונית. בנוסף לשיעול, חום עשוי להופיע גם. דלקת סימפונות חריפה בדרך כלל נגרמת על ידי זיהום נגיפי. בדרך כלל זיהומים אלה נגרמים מנגיפים דמוי-שפעת, או שפעת. אין צורך בבדיקה ספציפית כדי לאבחן דלקת סימפונות חריפה[9].

טיפול

מניעה נעשית על ידי הימנעות מעישון ומגורמים אשר מגרים את הריאות[10] והקפדה על רחיצת ידיים עשויה גם להגן בפני הדלקת[11]. טיפול בדלקת סימפונות חריפה בדרך כלל כוללת מנוחה, נטילת אקמול (פרצטמול) ותרופות נוגדות-דלקת שאינן סטריאודיות[6][8]. אין עדויות דיות לכך שתרופת שיעול עוזרת והיא לא מומלצת לילדים מתחת לגיל שש[12]. ישנן עדויות משמעותיות שונטולין (סאלבוטמול) עשוי לעזור לחרחורי הנשימה; אך זה עלול להוביל לרעידות ועצבנות[5][13]. בדרך כלל אין צורך ליטול אנטיביוטיקה[14][15] חוץ מיוצא דופן אחד שהוא שעלת כתוצאה מדלקת סימפונות חריפה. מנוחה רבה ולהקפיד על שתייה מרובה מומלצים בדרך כלל[16].

אפידמיולוגיה

דלקת סמפונות חריפה היא אחת המחלות הנפוצות ביותר באוכלוסייה, כאשר ההידבקות נפוצה יותר בחורף[3]. כ-5% ממבוגרים נדבקים וכ-6% מילדים חווים לפחות תקופת חולי אחת בשנה[17]. יותר מ-10 מיליון בני אדם בארצות הברית מבקרים רופא כל שנה למחלה זו כאשר 70% מהם מקבלים אנטיביוטיקה שאיננה נחוצה[6]. ישנם מאמצים להפחית את השימוש באנטיביוטיקה בדלקת סימפונות חריפה[2].

דלקת סמפונות כרונית

דלקת סימפונות כרונית מוגדרת כשיעול ליחתי שנמשך שלושה חודשים או יותר בשנה לפחות למשך שנתיים. לרוב האנשים עם דלקת סימפונות כרונית יש מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)[18]. דלקת סימפונות חיידקית כרונית ממושכת מוגדרת כשיעול ליחתי עם תוצאה חיובית לבדיקת שטיפת נאדיות ריאה אשר נרפאת באמצעות אנטיביוטיקה[19]. התסמינים של דלקת סימפונות כרונית עשויים לכלול צפצופים וקוצר נשימה, במיוחד בעת מאמץ חמצן נמוכה וריווי חמצן נמוך. השיעול לעיתים קרובות מחמיר מיד לאחר ההתעוררות משינה והליחה עשויה להיות צהובה או עם כתמים של דם[20].

גורם

רוב המקרים של דלקת סימפונות כרונית נגרמים על ידי עישון סיגריות או צורות אחרות של טבק[18][21][22]. בנוסף, שאיפה מתמדת של מזהמי אוויר או אדים המגרים דרכי נשימה או אבק מחשיפה לגורמים מסוכנים במקצועות כגון כריית פחם, תבואה טיפול, טקסטיל ייצור, בעלי חיים חקלאות, ויציקת מתכת[23] יכולים להיות גם גורמי סיכון להתפתחות של דלקת סימפונות כרונית[24][25][26]. דלקת סימפונות חיידקית ממושכת בדרך כלל נגרמת על ידי Streptococcus pneumoniae, ו-Haemophilus influenzae[27].

אבחון

אנשים עם הפרעת ריאות חסימתית כמו דלקת הסימפונות יהיו בעלי מדדים נמוכים במבחן ספירומטריה (FEV1 ויחס FEV1/FVC ) לבדיקות תפקוד ריאות[28][29][30]. בניגוד להפרעות נשימה חסימתיות נפוצות אחרות כגון אסתמה או אמפיזמה, דלקת סימפונות גורמת רק לעיתים רחוקות לנפח שיורית גבוה (נפח של אוויר הנותרים בריאות אחרי מרבי נשיפה מאמץ)[31].

טיפול

ישנן ראיות המרמזות כי ירידה בתפקוד הריאות אשר נצפית בדלקת סימפונות כרונית יכולה להאט באמצעות גמילה מעישון[32]. לעיתים, הדלקת אינה מצריכה טיפול ועוברת לבד[33]. הטיפול בדלקת סימפונות כרונית הוא הסימפטומטי וניתן לטיפול באופן לא תרופתי או באופן תרופתי-תרפי. גישות לא-תרופתיות לניהול מחלת ריאות חסימתית כרונית, כולל ברונכיטיס עשויים לכלול: שיקום ריאתי, ניתוח להפחתת נפח הריאה, והשתלת ריאה. ניתן להפחית דלקת ובצקת של אפיתל (תאי ציפוי) דרכי הנשימה באמצעות במשאפים סטרואידים[34]. ניתן לטפל בחרחורי נשימה וקוצר נשימה באמצעות הפחתת עווית הסימפון (היצרות של הסימפון הקטן הפיכה עקב התכווצות של שריר חלק) עם מרחיבי סימפונות, כגון בשאיפה של β2-אגוניסטים אדרנרגיים ארוכי טווח (למשל סלמטרול)[35], ושאיפת תרופות אנטיכולינרגיות כגון איפראטרופיום ברומיד או טריוטופיום ברומיד[36]. תרופות מדכאות ליחה הן בעלות השפעה טיפולית קטנה על החמרת התסמינים של דלקת סימפונות כרונית[37]. תוספת חמצן משמשת לטיפול היפוקסמיה (מעט מדי חמצן בדם) והוכחה כמועיל בהפחתת התמותה מדלקת סימפונות כרונית אצל מטופלים[32]. תוספי חמצן יכולים לגרום לירידה בדחף נשימתי, ומובילים לרמות גבוהות בדם של פחמן דו-חמצני (היפרקפניה) ולאחר מכן חמצת נשימתית[38].

אפידמיולוגיה

לדלקת סימפונות כרונית יש שיעור שכיחות של כ-3.4% בקרב האוכלוסייה הכללית[39]. בקרב אנשים אשר מציגים תסמינים של דלקת סימפונות כרונית, כ-28% הצהירו שהם בעלי אבחנה של מחלה נשימתית[39]. אנשים מעל גיל 45, מעשנים, אנשים שגרים באזורים עם זיהום אוויר גבוה ובעלי אסתמה הם עם סיכון גבוה יותר לפתח דלקת סימפונות כרונית[40]. מגוון רחב זה הוא בשל הגדרות שונות של דלקת סימפונות כרונית אשר יכולה להיות מוגדרת בהתבסס על סימנים ותסמינים או אבחון קליני של המחלה. בעוד שגורם הסיכון העיקרי לדלקת סימפונות כרונית הוא מעשן, ישנו עדיין סיכוי של -22%-4% שאנשים עם דלקת סימפונות כרונית מעולם לא היו מעשנים[41]. זה עשוי להצביע על גורמי סיכון אחרים כגון שאיפה של דלקים, אבק ואדים[42]. השמנת יתר גם נקשרה לסיכון מוגבר בהתפתחותה של דלקת סימפונות כרונית[43]. בארצות הברית בשנת 2014 היה שיעור תמותה של 0.2% מדלקת סימפונות כרונית לכל 100,000 באוכלוסייה[40].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דלקת סימפונות חדה (ACUTE BRONCHITIS), יאיר יודפת, כתב העת הישראלי לרפואת המשפחה עדכון ברפואת המשפחה, 2002
  • Wu, Fred, and Michael E. Winters. Emergency Medicine, An Issue of Physician Assistant Clinics, E-Book. Vol. 2. Elsevier Health Sciences, 2017.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלקת סימפונות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "What Is Bronchitis?". 4 באוגוסט 2011. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-1 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 Braman, SS (בינואר 2006). "Chronic cough due to acute bronchitis: ACCP evidence-based clinical practice guidelines". Chest. 129 (1 Suppl): 95S–103S. doi:10.1378/chest.129.1_suppl.95S. PMID 16428698. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 Wenzel, RP; Fowler AA, 3rd (16 בנובמבר 2006). "Clinical practice. Acute bronchitis". The New England Journal of Medicine. 355 (20): 2125–30. doi:10.1056/nejmcp061493. PMID 17108344. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Fleming, DM; Elliot, AJ (במרץ 2007). "The management of acute bronchitis in children". Expert opinion on pharmacotherapy. 8 (4): 415–26. doi:10.1517/14656566.8.4.415. PMID 17309336. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 Ross H. Albert, Diagnosis and treatment of acute bronchitis, American Family Physician 82, 2010-12-01, עמ' 1345–1350
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Kimberly L. Tackett, Aaron Atkins, Evidence-Based Acute Bronchitis Therapy, Journal of Pharmacy Practice 25, 2012-10-16, עמ' 586–590 doi: 10.1177/0897190012460826
  7. ^ 7.0 7.1 "Acute Bronchitis - Pulmonary Disorders - Merck Manuals Professional Edition". Merck Manuals Professional Edition (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-12-16.
  8. ^ 8.0 8.1 "How Is Bronchitis Diagnosed?". 4 באוגוסט 2011. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-1 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Acute Bronchitis - Pulmonary Disorders - Merck Manuals Professional Edition". Merck Manuals Professional Edition (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-11-09.
  10. ^ Bronchitis | NHLBI Drupal 8 Redesign, www.nhlbi.nih.gov (באנגלית)
  11. ^ Bronchitis | National Heart, Lung, and Blood Institute, www.nhlbi.nih.gov (באנגלית)
  12. ^ Susan M Smith, Knut Schroeder, Tom Fahey, Cochrane Database of Systematic Reviews, John Wiley & Sons, Ltd, 2014-11-24. (באנגלית)
  13. ^ Lorne A Becker, Jeffrey Hom, Miguel Villasis-Keever, Johannes C van der Wouden, Cochrane Database of Systematic Reviews, John Wiley & Sons, Ltd, 2015-09-03. (באנגלית)
  14. ^ Susan M. Smith, Tom Fahey, John Smucny, Lorne A. Becker, Antibiotics for acute bronchitis, The Cochrane Database of Systematic Reviews 6, 06 19, 2017, עמ' CD000245 doi: 10.1002/14651858.CD000245.pub4
  15. ^ ג'אבר לטפר, רומנו אורלי, ריגלר שמואל, דפוסי מתן אנטיביוטיקה כנגד מחלות בדרכי הנשימה העליונות בקרב רופאי ילדים ורופאי משפחה, הרפואה
  16. ^ "Acute Bronchitis | Bronchitis Symptoms | MedlinePlus" (באנגלית). נבדק ב-2017-12-18.
  17. ^ Douglas M. Fleming, Alex J. Elliot, The management of acute bronchitis in children, Expert Opinion on Pharmacotherapy 8, 2007-03-01, עמ' 415–426 doi: 10.1517/14656566.8.4.415
  18. ^ 18.0 18.1 U.S. National Library of Medicine (2011). "Chronic obstructive pulmonary disease". A.D.A.M. Medical Encyclopedia. ארכיון מ-18 בינואר 2013. נבדק ב-28 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Goldsobel, AB; Chipps, BE (במרץ 2010). "Cough in the pediatric population". The Journal of Pediatrics. 156 (3): 352–358.e1. doi:10.1016/j.jpeds.2009.12.004. PMID 20176183. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Cohen, Jonathan; Powderly, William (2004). Infectious Diseases, 2nd ed. Mosby (Elsevier). Chapter 33: Bronchitis, Bronchiectasis, and Cystic Fibrosis. ISBN 0323025730.
  21. ^ "Understanding Chronic Bronchitis". American Lung Association. 2012. אורכב מ-המקור ב-18 בדצמבר 2012. נבדק ב-30 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Forey, BA; Thornton, AJ; Lee, PN (ביוני 2011). "Systematic review with meta-analysis of the epidemiological evidence relating smoking to COPD, chronic bronchitis and emphysema". BMC Pulmonary Medicine. 11 (36): 36. doi:10.1186/1471-2466-11-36. PMC 3128042. PMID 21672193. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Szczyrek, M; Krawczyk, P; Milanowski, J; Jastrzebska, I; Zwolak, A; Daniluk, J (2011). "Chronic obstructive pulmonary disease in farmers and agricultural workers-an overview". Annals of Agricultural and Environmental Medicine. 18 (2): 310–313. PMID 22216804.
  24. ^ Fischer, BM; Pavlisko, E; Voynow, JA (2011). "Pathogenic triad in COPD: oxidative stress, protease-antiprotease imbalance, and inflammation". International Journal of Chronic Obstructive Pulmonary Disease. 6: 413–421. doi:10.2147/COPD.S10770. PMC 3157944. PMID 21857781.
  25. ^ National Heart Lung and Blood Institute (2009). "Who Is at Risk for Bronchitis?". National Institutes of Health. ארכיון מ-4 בינואר 2013. נבדק ב-30 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ National Institute of Occupational Safety and Health (2012). "Respiratory Diseases Input: Occupational Risks". NIOSH Program Portfolio. Centers for Disease Control and Prevention. ארכיון מ-20 בדצמבר 2012. נבדק ב-30 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Craven, V; Everard, ML (בינואר 2013). "Protracted bacterial bronchitis: reinventing an old disease". Archives of Disease in Childhood. 98 (1): 72–76. doi:10.1136/archdischild-2012-302760. PMID 23175647. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ "National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) Respiratory Health Spirometry Procedures Manual" (PDF). Centers for Disease Control and Prevention. 2008. ארכיון (PDF) מ-13 במאי 2013. נבדק ב-2 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Willemse, BW; Postma, DS; Timens, W; ten Hacken, NH (במרץ 2004). "The impact of smoking cessation on respiratory symptoms, lung function, airway hyperresponsiveness and inflammation". The European Respiratory Journal. 23 (3): 464–476. doi:10.1183/09031936.04.00012704. PMID 15065840. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ Mohamed Hoesein, FA; Zanen, P; Lammers, JW (ביוני 2011). "Lower limit of normal or FEV1/FVC<0.70 in diagnosing COPD: an evidence-based review". Respiratory medicine. 105 (6): 907–915. doi:10.1016/j.rmed.2011.01.008. PMID 21295958. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ Wanger, J; Clausen, JL; Coates, A; Pedersen, OF; Brusasco, V; Burgos, F; Casaburi, R; Crapo, R; et al. (בספטמבר 2005). "Standardisation of the measurement of lung volumes". The European Respiratory Journal. 26 (3): 511–522. doi:10.1183/09031936.05.00035005. PMID 16135736. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ 32.0 32.1 Fauci, Anthony S.; Daniel L. Kasper; Dan L. Longo; Eugene Braunwald; Stephen L. Hauser; J. Larry Jameson (2008). Chapter 254. Chronic Obstructive Pulmonary Disease Harrison's Principles of Internal Medicine (17th ed.). New York: McGraw-Hill. ISBN 978-0-07-147691-1.
  33. ^ קראו בכותר - רפואת ילדים, באתר www.kotar.co.il
  34. ^ Spencer, S; Karner, C; Cates, CJ; Evans, DJ (2011). "Inhaled corticosteroids versus long acting beta(2)-agonists for chronic obstructive pulmonary disease". Cochrane Database of Systematic Reviews. 12 (CD007033): CD007033. doi:10.1002/14651858.CD007033.pub3. PMID 22161409.
  35. ^ S Appleton, P Poole, B Smith, C Cates, A Veale, A Bara, Long‐acting beta2‐agonists for chronic obstructive pulmonary disease patients with poorly reversible airflow limitation doi: 10.1002/14651858.cd001104/full
  36. ^ Karner, C; Chong, J; Poole, P (21 ביולי 2014). "Tiotropium versus placebo for chronic obstructive pulmonary disease". The Cochrane database of systematic reviews. 7 (7): CD009285. doi:10.1002/14651858.CD009285.pub3. PMID 25046211. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ Poole, Phillippa; Chong, Jimmy; Cates, Christopher J. (2015-07-29). "Mucolytic agents versus placebo for chronic bronchitis or chronic obstructive pulmonary disease". The Cochrane Database of Systematic Reviews (7): CD001287. doi:10.1002/14651858.CD001287.pub5. ISSN 1469-493X. PMID 26222376.
  38. ^ Iscoe, S; Beasley, R; Fisher, JA (2011). "Supplementary oxygen for nonhypoxemic patients:O2 much of a good thing?". Critical Care. 15 (3): 305. doi:10.1186/cc10229. PMC 3218982. PMID 21722334.
  39. ^ 39.0 39.1 Alexis Ferréa,Claire Fuhrmanb, Mahmoud Zureikc, Christos Chouaidd, AlainVergnenègree, Gérard Huchona, Marie-Christine Delmasb, Nicolas Roche, Chronic bronchitis in the general population: Influence of age, gender and socio-economic conditions, Respiratory Medicine 106, 2012-03-01, עמ' 467–471 doi: 10.1016/j.rmed.2011.12.002
  40. ^ 40.0 40.1 Kochanek, Kenneth (ביוני 2016). "Deaths: Final Data for 2014". National Vital Statistics Reports. 65, Number 4. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ^ Bernd Lamprecht, Mary Ann McBurnie, William M. Vollmer, Gunnar Gudmundsson, COPD in Never Smokers, Chest 139, 2011-4, עמ' 752–763 doi: 10.1378/chest.10-1253
  42. ^ Kim, Victor; Criner, Gerard J. (2013-02-01). "Chronic Bronchitis and Chronic Obstructive Pulmonary Disease". American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine. 187 (3): 228–237. doi:10.1164/rccm.201210-1843CI. ISSN 1073-449X.
  43. ^ Magali Poulain, Mariève Doucet, Geneviève C. Major, Vicky Drapeau, The effect of obesity on chronic respiratory diseases: pathophysiology and therapeutic strategies, CMAJ : Canadian Medical Association Journal 174, 2006-04-25, עמ' 1293–1299 doi: 10.1503/cmaj.051299


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33461612דלקת סימפונות

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דלקת_סימפונות&oldid=2232703"