דיסקוגרפיה של פינק פלויד
| דיסקוגרפיה של פינק פלויד | |
|---|---|
|
אלבומי אולפן ↙ |
14 |
|
אלבומי הופעה ↙ |
5 |
|
אלבומי אוסף ↙ |
12 |
|
מיני-אלבומים ↙ |
3 |
|
סינגלים ↙ |
27 |
|
אלבומי וידאו ↙ |
4 |
|
פסקולים ↙ |
2 |
|
אריכי נגן ↙ |
1 |
|
מארזי תקליטורים ↙ |
6 |
| הערות שוליים | |
הדיסקוגרפיה של פינק פלויד, מלהקות הרוק הבריטיות החשובות של זמנם, מכילה 14 אלבומי אולפן, 3 אלבומי הופעות חיות, 13 אוספים, 4 אלבומי וידאו, 26 סינגלים, ו-2 סינגלים לקידום מכירות. פינק פלויד הוקמה ב-1965 ובתחילת דרכה הייתה ידועה כלהקה היוצרת מוזיקה פסיכדלית, אולם כחלוף הזמן ושינויים בהרכב, הלהקה עזבה את הז'אנר הפסיכדלי, והתחילה ליצור מוזיקה מז'אנר שנודע לימים כרוק מתקדם, ולדעת רבים היוותה פינק פלויד אחת מהלהקות המשפיעות בהתהוות הז'אנר.[1] הלהקה נודעת בזכות המילים הפילוסופיות של שיריהם, מוזיקה ניסיונית, עטיפות אלבומים חדשניות ואומנותיות והופעות חיות מורכבות ומרשימות הכוללות שימוש בפירוטכניקה. הלהקה נחשבת לאחת המצליחות בעולם, מכרה למעלה מ-250 מיליון אלבומים ברחבי העולם (74.5 מיליון מתוכם רק בארצות הברית)[2] וזוכה להערצה והצלחה גם כיום.[3][4][5][6]
בתקופה הפסיכדלית, תחת הנהגתו של הגיטריסט והזמר סיד בארט, הגיעה הלהקה להצלחה צנועה והכרה בעיקר בסצנת הלהקות המחתרתיות בלונדון; אולם בשל הידרדרות במצבו של בארט, נאלצו חברי הלהקה להיפרד ממנו ולהחליפו עם הגיטריסט והזמר דייוויד גילמור.[1] לאחר עזיבתו של בארט הוציאה הלהקה את האלבום "Ummagumma" האלבום היה אלבום כפול, שהצד הראשון מכיל גרסאות חיות לשירי קודמים וחדשים של הלהקה, והאלבום השני מכיל שירי אולפן חדשים. נגן הבס והזמר רוג'ר ווטרס הפך למנהיג הלהקה מבחינה יצירתית למן תחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 עד לעזיבתו את הלהקה ב-1985.[1] למן הוצאתם את האלבום The Dark Side of the Moon ב-1973 הלהקה זכתה להצלחה מסחרית כלל עולמית עם כל אלבום שהוציאה Wish You Were Here ב-1975 Animals ב-1977 ו-The Wall ב-1979 (כל אלו, למעט Animals הגיעו למקום הראשון במצעד המכירות בארצות הברית). Dark Side of the Moon הוא אחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בעולם, ו-The Wall הוא האלבום הכפול הנמכר ביותר מעולם בארצות הברית.
ב-1986 רוג'ר ווטרס הכריז על "הפרדת כוחות" בפינק פלויד ותבע לפרק את השותפות ולהשאיר את הזכויות על השם "פינק פלויד" בידיו. אולם שאר חברי הלהקה, בהובלתו של דייוויד גילמור, התנגדו לתביעה זו בשל רצונם להמשיך להקליט ולהופיע תחת השם פינק פלויד.[1] בזכות פשרה מחוץ לבית המשפט, החברים הנותרים בלהקה זכו להמשיך ולעבוד תחת השם "פינק פלויד" וליהנות מהצלחה מסחרית עם צאת שני אלבומי אולפן נוספים ללא ווטרס, A Momentary Lapse of Reason מ-1987 ו-The Division Bell מ-1994.
דיסקוגרפיה של פינק פלויד41441400
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 פינק פלויד, ביוגרפיה של הלהקה מתוך אתר AllMusic, כניסה אחרונה 6/1/14
- ↑ זהב ופלטינה האומנים הכי נמכרים בארצות הברית
- ↑ Mark Beech (מארק ביצ'), איחוד של פינק פלויד: מקום ראשון ברשימת המשאלות של אוהבי מוזיקה לפי סקר, 26 בספטמבר 2007
- ↑ פינק פלויד זכתה במקום ראשון בסקר בנושא מי הייתם רוצים לראות מתאחדים כתבה מתוך עיתון הטיימס, 28/9/2007
- ↑ מגזין ה-Q: פינק פלויד הלהקה הגדולה בהיסטוריה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2004
- ↑ בועז כהן, הקאמבק של ה"פינק פלויד": הצד המתגמל של הירח, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2011