דזיהיבקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית עיר ריקה. דזיהיבקה (באוקראינית: Дзигівка) היא אחד הכפרים העתיקים ביותר במרכז אוקראינה, בראיון ימפילסקי, מחוז ויניצה. הכפר שוכן באזור ההיסטורי של פודוליה, על נחל קוריטנה הזורם לנהר רוסבה, יובל של נהר הדניסטר.

היסטוריה

היסטוריה עתיקה

בני אדם חיו באזור לפחות מאז התקופה הנאוליתית, ובאזור נמצאו שרידים ארכאולוגיים ליישובים של תרבות בוג-דניסטר ותרבות קוקוטני-טריפילי (Cucuteni–Trypillia culture). בתקופת נדידת העמים, לאומים רבים עברו באזור או התיישבו בו והותירו שרידים ארכאולוגיים, כולל הקומנים, אנשי הקיפצ'אק, הפצ'נגים, הפולנים ותרבות קורצ'אק. השפה העיקרית הייתה פרוטו-סלבית.

בכרוניקה הראשונית מזכיר נסטור שבטים סלאבים, הטיברסי והאוליצ'ים לאורך הדניסטר. האווארים פלשו במאה ה-7. הנסיך אולג מקייב, הרחיב את שלטונו על טריטוריה זו, "הפוניזיה" (השפלה). במאה ה-13 שדדו המונגולים את פוניזיה; אלגירדאס, נסיך הדוכסות הגדולה של ליטא, כבש אותה בעקבות ניצחונו נגד אורדת הזהב ב"קרב על המים הכחולים" של 1362, וסיפח אותה בשם "פודוליה" (שפלה). הקולוניזציה הפולנית החלה במאה ה-14.

היישוב דזיהיבקה מוזכר בשמו משנת 1500 והיה חלק ממחוז ברסלב. בסוף המאה ה-16 נרכש על ידי יאן זמויסקי, קנצלר הכתר הגדול (אנ') והטמן הכתר. [1]

בשנת 1787, המלך סטניסלב פוניאטובסקי מהאיחוד הפולני-ליטאי הכריז עליה רשמית כעיר שוק. [2] בכך קבע לתושביה זכויות סוחר וזכויות קניין חוקיות. בשנת 1795, כאשר יאמפיל התאגדה בארץ רוס, נותרה דזיהיבקה חלק מאוייזד ימפולסקי, תחת מחוז פודוליה. ב-1914, בעל הקרקע הגדול ביותר של מחוז פודוליה היה סלומיאה ירוסינסקה ז'ירוז'ינקי בדזיהיבקה (Ярошинская Саломия Станиславовна). [3]

יהודים

בשנת 1787, כעיר שוק רשמית, משכה דזיהיבקה אוכלוסייה יהודית גדולה. בשנת 1871 כמחצית מהאוכלוסייה בכפר הייתה יהודית. בשנת 1853 היה בכפר בית כנסת אחד, בשנת 1889 היו שלושה בתי כנסת, ובתחילת המאה ה-19 היו חמישה בתי כנסת. יהודים עבדו בבנק ובמרפאה וניהלו מפעלים. כחמישים עסקים היו בבעלות יהודית. בנובמבר 1905 היה בכפר פוגרום, בגל פוגרומים אנטי-יהודיים באימפריה הרוסית, ורדיפת היהודים נמשכה. עד 1917, לפני המהפכה הרוסית, רוב העסקים היהודיים נהרסו. בשנת 1923 מנתה האוכלוסייה היהודית 1,561 נפש.

לפני מלחמת העולם השנייה היו היהודים כ-12 אחוזים מהאוכלוסייה. בשנת 1941 הכפר נכבש על ידי הכוחות המזוינים הרומניים והפך לחלק מטרנסניסטריה. בכפר הוקם מחנה עבודה והובאו אליו 100 יהודים מרומניה. מקומיים רבים נשלחו למחנות עבודה אחרים. באביב 1944 שוחרר הכפר מכיבוש, והחלה יציאת היהודים לערים מרכזיות ולארצות אחרות. עד 1998 נותרו רק 12 יהודים קשישים. [4]

היסטוריה מודרנית

עד 1916 נשלט הכפר על ידי הצאר כחלק מרוסיה הצארית והאימפריה הרוסית, והוטרד ללא הרף על ידי הקוזקים הזפורוז'יאנים

1919 - 1920 - הכפר נשלט על ידי הרפובליקה העממית האוקראינית במהלך מלחמת האזרחים הרוסית

1921 - מלחמת העצמאות האוקראינית קבעה את גבולות שטח הכפר

1922 - מלחמת האזרחים הרוסית הסתיימה והכפר נפל תחת שליטת הצבא האדום

1922 - 1941 הכפר נשלט על ידי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות בברית המועצות

1928 - 1933 קולקטיביזציה באוקראינה הסובייטית, מדיניות של אכיפת קולחוזים מיושמת על ידי סטלין

1932 - 1933 רעב ההולודומור פקד את הכפר, תחת סטלין

1938 - המועצה העליונה (Verkhovna Rada) הוקמה כפרלמנט ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית של ברית המועצות

1941 - 1944 הכפר היה כבוש על ידי הכוחות המזוינים הרומניים במהלך מלחמת העולם השנייה

אביב 1944 - כיבוש קצר על ידי הוורמאכט של הצבא הגרמני במהלך קרבות החזית המזרחית

1944 - הכוחות המזוינים הסובייטים כבשו את ויניצה

1945 - 1991 - נשלט על ידי ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה

1990 - הכרזת ריבונות המדינה של אוקראינה

1991 הכרזת העצמאות של אוקראינה והצטרפות לחבר המדינות

אתרים

אנדרטת מלחמת העולם השנייה

אזרחי דזיהיבקה הקימו אנדרטה לזכר חללי מלחמת העולם השנייה. האנדרטה נחנכה בשנת 1965. היא מורכבת מבמה מוגבהת ופסל המוקף בשלושה לוחות אבן. הדמות המרכזית של אם וילד מייצגת אלפי אמהות וילדים שנותרו בכפר. שמות הלוחמים תושבי הכפר שנפלו רשומים בסדר אלפביתי על הלוחות.

אגן נהר הדנייסטר

דזיהיבקה היא חלק מאגן נהר הדנייסטר, המקיף 7 מחוזות אוקראינה וחצי משטחה של מולדובה ובו כ-8 מיליון איש.[5] מולדובה, טרנסניסטריה ואוקראינה משתפות פעולה בניהול בר-קיימא של אגן הדנייסטר. התוכנית לאיכות הסביבה של האו"ם יוצרת תשתית לניהול אגן הניקוז[5] כדי לטפל בזיהום וכריתת עצים בלתי חוקית לאורך גדות הנהר. [6]

בית קברות יהודי

במאה ה-19 פעלו אומני אבן איטלקים יחד עם סתתים יהודים ליצירת מצבות לבית הקברות היהודי הגדול בדזיהיבקה. [7] עבודתם נמצאת בבתי קברות יהודיים, קתוליים ונוצריים באזור פודוליה הסובב.

חיי כפר

שיפוט

שיפוט (Shipot, מקור מים תת-קרקעי הפועל ללא הרף) היא המקור היחיד למים זורמים נקיים לתושבי הכפר. היא דומה לבאר, ומורכבת מצינור מתכת גדול שנקדח ישירות לתוך גבעה המתחברת למקור מים טבעי תת-קרקעי. מים קרים זורמים בה ללא הרף ובבסיסה יש בריכות. ברחבי הכפר פזורות מספר "שיפוט" המשמשות מקום התכנסות ותחנת מנוחה לתושבי הכפר הנוסעים. כל "שיפוט" משרתת עשרות בתים, והתושבים משתמשים בדליים כדי להוביל מי שתייה בחזרה לבתיהם. כמנהג מקובל, משאירים מיכל קטן ב"שיפוט" כאות אדיבות לנוסעים עייפים ולשם מילוי כדים עם פתחים קטנים.

האבנים בבסיס מסייעות להנחת הדלי על האבן הגדולה מתחת ל"שיפוט" ולמילוי הדלי במים. אבנים אחרות משובצות בזווית לתוך המים. כל אבן זוויתית גדולה משמשת כתחנת כביסה אישית. יום שבת היה באופן מסורתי יום כביסה. נשים בכפר היו קמות מוקדם בבוקר כדי להשיג את האבנים הטובות ביותר, הקרובות ביותר למקור המים. מי שישן עד מאוחר, הלך הלאה, למקום שם המים פחות נקיים, בגלל הנגר במורד הזרם. בסופי השבוע, מקום זה משמש להתעדכנות בחדשות מקומיות ולדיון בעניינים חשובים.

צמחייה

הכפר מלא בצמחייה עבותה. השדות מוקפים בעצי שיטה גבוהים, והשבילים מלאים במגוון שיחים וגפנים. שורשים, גבעולים, עלים ופירות יער משמשים ליצירת שיקויי מרפא מקומיים.

אישים

  • סטניסלב רייקו, 1937-1873. מנהל קהילה ספרדית בדזיהיבקה מ-1922 עד 1928. [8]
  • תיאודור בקמן, 1973-1895. חוקר שיווק וסופר. חבר בפקולטה לשיווק באוניברסיטת אוהיו סטייט למעלה מ-50 שנה. [9]
  • דניאל שאמורה (Даниил Игнатьевич Шамура) 1997-1918. גיבור מלחמה מעוטר ממלחמת העולם השנייה, וגיבור ברית המועצות, קבור ביאמפיל. [10]
  • ארקדי ורשבסקי, (Аркадий Иосифович Варшавский) נולד ב-2 באוקטובר 1938. מנתח פה, פרופסור, מחברם של למעלה מ-100 מאמרים רפואיים. מתגורר במוסקבה.[11]
  • סרגיי ארטמוביץ' לוצק, (Сергей Артемович Луцкий) נולד ב-31 באוקטובר 1945. עורך, סופר עטור פרסים. [12] מתגורר בכפר בולשטארהובו (Bolshetarhovo, מחוז ניז'נברטובסק ), סיביר.
  • מיכאל (מישה) גורבן, יליד 1956. צייר, האמן הצעיר ביותר שהציג את עבודתו במוזיאון הארמיטאז'. [13] [14] מתגורר בפתח תקווה.

הערות שוליים

  1. ^ "Ямполь". Jukraine.org. אורכב מ-המקור ב-2012-03-17. נבדק ב-2013-01-17.
  2. ^ "Дзыговка". Jukraine.org. אורכב מ-המקור ב-2012-03-03. נבדק ב-2013-01-17.
  3. ^ "Об уезде". Rodovoyegnezdo.narod.ru. נבדק ב-2013-01-17.
  4. ^ "Jewish population of Ukraine". Jukraine.org. אורכב מ-המקור ב-2012-03-03. נבדק ב-2013-01-17.
  5. ^ 5.0 5.1 "Announcing the project - Transboundary information system for the Dniester river basin | GRID-Arendal - Press releases". Grida.no. 2008-02-08. אורכב מ-המקור ב-2012-09-28. נבדק ב-2013-01-17.
  6. ^ [1] (אורכב 09.10.2009 בארכיון Wayback Machine)
  7. ^ "Museum of Vinnitsia". Muzey.vn.ua. נבדק ב-2013-01-17.
  8. ^ Osipova, Irina; (1998). Si el mundo os odia. Mártires por la fe en el régimen soviético. / If the World Hates You. Martirs of Faith under the Soviet Regime. Encuentro, Madrid. p. 287. מסת"ב 84-7490-500-1 מסת"ב 978-84-7490-500-7
  9. ^ Jones, Brian, D.G.; (2007). European Business Review, Volume 19, Issue 2. Theodore N. Beckman (1895-1973): external manifestations of the man. Emerald Group Publishing Limited. pp. 129-141. ISSN 0955-534X (European Business Review)
  10. ^ "Герой Советского Союза Шамура Даниил Игнатьевич :: Герои страны". Warheroes.ru. 1997-12-16. נבדק ב-2013-01-17.
  11. ^ "ПРОТОКОЛ VIII СЪЗДА СТОМАТОЛОГИЧЕСКОЙ АССОЦИАЦИИ РОССИИ 9 СЕНТЯБРЯ 2003 ГОДА". E-stomatology.ru. נבדק ב-2013-01-17.
  12. ^ "Писатели Ханты-Мансийского автономного округа - Югры". אורכב מ-המקור ב-2008-10-28. נבדק ב-2008-09-22.
  13. ^ "Biography and Art of Michael Gorban at". Centaurgalleries.com. אורכב מ-המקור ב-2012-02-14. נבדק ב-2013-01-17.
  14. ^ "Artist Bios". Sundook.com. אורכב מ-המקור ב-2012-11-18. נבדק ב-2013-01-17.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דזיהיבקה בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34631896דזיהיבקה

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דזיהיבקה&oldid=2145360"