דון פיקאר
 | |
| דון פיקאר ב-2006 |
דּוֹנַלְד לוּאִי פִּיקָאר (באנגלית: Donald Louis Piccard; 13 בינואר 1926 – 14 בספטמבר 2020), המכונה בקיצור דון פיקאר, היה מעצב, בונה וטייס כדורים פורחים אמריקאי יליד שווייץ.
פיקאר נולד בלוזאן, שווייץ לז'אן פיקאר ולג'נט (רידלון) פיקאר. הוא הפך לאזרח ארצות הברית בשנת 1931.[1] דון פיקאר טס לראשונה בכדור פורח בשנת 1933, כאשר גויס כ"צוות" על ידי אימו. היא הייתה האישה הראשונה שטסה לקצה החלל והאישה האמריקאית הראשונה שהשיגה רישיון טיס לכדור פורח.[2] דון פיקאר שירת כמתקין כדורים פורחים וספינות אוויר בצי ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה ובבסיס האוויר של הצי בלייקהרסט (אנ') במהלך מלחמת קוריאה.[3]
טיסת הכדור הפורח החופשית הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה
אף שלא סיים את לימודיו, פיקאר היה מהכוחות המניעים מאחורי תחיית תחום הכדורים הפורחים לאחר המלחמה, בהיותו סטודנט באוניברסיטת מינסוטה.[4] הוא ביצע את הטיסה החופשית הראשונה לאחר המלחמה ב-16 בפברואר 1947 עם כדור פורח יפני שלל מסוג פוגו, ובכך השיג את תעודת טייס הכדור הפורח שלו מרשות התעופה הפדרלית.[4][5] בשנת 1948, ארגן פיקאר את מועדון הכדורים הפורחים הראשון בארצות הברית, "מועדון הכדורים הפורחים של אמריקה".[4] מועדון זה, יחד עם טייסי הכדורים הפורחים של אקרון, הקימו את ארגון הכדורים הפורחים הלאומי של ארצות הברית, "פדרציית הכדורים הפורחים של אמריקה" (אנ')[6]
ב-17 באוגוסט 1959, הטיס פיקאר סל של כדור פורח בצבעי אדום, לבן וכחול בטקס לציון מאה שנים לטיסת דואר ארצות הברית של ג'ון וייס (אנ') בכדור הפורח "יופיטר". באותו סל הוא קבע שיא עולם בגובה לכדור פורח הממולא בגז של 34,642 רגל (10,558 מטר) ב-19 ביולי 1961 מפריבולט (אנ'), מינסוטה.[9]
פיקאר היה חלוץ בשימוש בכדורי פלסטיק ומיילר (אנ') עבור כדורים פורחים בלחץ-על (אנ').[4][א] בשנת 1962 קבע שיא גובה חדש בטיסה חופשית לכדור פורח ממחלקה שנייה,[ב] כשטיפס לגובה של 17,000 רגל (5,181 מטר).[7]
כדורים פורחים מאוויר חם
בשנת 1962 ייסד את מרוץ הכדורים הפורחים מאוויר חם הראשון של ארצות הברית בקרנבל החורף של סיינט פול.[3] ב-13 באפריל 1963, פיקאר ואד יוסט (אנ') היו האנשים הראשונים שחצו את תעלת למאנש בכדור פורח מאוויר חם (אנ').[3][8] כמו כן בשנת 1963 בקלמזו, מישיגן, שימש פיקאר כמנהל תחרות באליפות הלאומית הראשונה לכדורים פורחים מאוויר חם שהוכרה על ידי האגודה הלאומית לאווירונאוטיקה (אנ').[4]
פיקאר עבד על כדורים פורחים מאוויר חם בחברת תעשיות רייבן (אנ') בין השנים 1962–1964. ברייבן, נזקפת לזכותו הפיכתם של כדורים פורחים מאוויר חם לבטוחים יותר על ידי שימוש ברצועות עומס, עיצוב יריעות אונתי, בד קל משקל ובעל אורך חיים גבוה, וחומרים שאינם מוליכים. בולט במיוחד הוא השימוש ברצועות עומס בתכנון ובבניית כדורים פורחים, אשר מקבל הכרה כגורם הבודד הגדול ביותר בבטיחות כדורים פורחים מאוויר חם ונמצא בשימוש בייצור של ימינו.[2] לזכותו של פיקאר נזקף גם רעיון הוצאת האוויר המהירה, העדיפה והבטוחה יותר מעיצוב חלקו העליון של הכדור הפורח כמצנח משנת 1970.[4] הוא גם קידם את הטיסה בכדורים פורחים כספורט ובשנת 1964 החל לעצב כדורים פורחים דרך חברתו "הכדורים הפורחים של פיקאר" (Piccard Balloons), שבסופו של דבר התאגדה כחברה בשנת 1972.[4][9] בשנת 1985 מכר את זכויות הייצור והרישוי של עיצובי הכדורים הפורחים שלו לשתי חברות מתחרות או ממשיכות, חברות גלקסי בלונס (Galaxy Balloons) ודה בלון וורקס.(The Balloon Works).[4]
דון פיקאר הלך לעולמו בסיינט פול, מינסוטה בשנת 2020 בגיל 94.[10]
קישורים חיצוניים
- דון פיקאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
- ↑ כדור אטום לחלוטין, עשוי מחומרים פלסטיים קשיחים, אלסטיים וחזקים מאוד. הגז מוכנס לתוכו בלחץ גבוה יותר מהלחץ האטמוספרי שבחוץ. המעטפת החזקה שומרת על נפח קבוע לחלוטין, גם כשהטמפרטורה והלחץ של הגז בפנים משתנים בין יום ללילה. מכיוון שהנפח אינו משתנה, כושר העילוי נשאר קבוע, והכדור אינו נופל בלילה ואינו זקוק לשחרור גז ביום או להשלכת זבורית. טכנולוגיה זו מאפשרת לכדורים כאלו לטוס בגובה קבוע במשך ימים, ואף שבועות
- ↑ הפדרציה הבין-לאומית לאווירונאוטיקה (FAI), הארגון האחראי על רישום ואישור שיאי תעופה בעולם, מחלקת את הכדורים הפורחים לקטגוריות או "מחלקות" על סמך הנפח שלהם. מחלקה שנייה הוא נפח קטן יחסית
הערות שוליים
- ↑ National Balloon Museum
- ^ 2.0 2.1 Crouch, Tom. "Donald Louis Piccard – Pioneer of Hot Air Ballooning". airandspace.si.edu. Smithsonian.
- ^ 3.0 3.1 3.2 Green, Penelope. "Don Piccard, a Pioneer Who Soared, Is Dead at 94". The New York Times.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 Stekel, Peter. "Don Piccard 50 Years of Ballooning Memories" (PDF). www.FAI.org. FAI.org.
- ↑ Piccard, Don. "One Balloon Bomber (Slightly Used)". airspacemag.com. Smithsonian.
- ↑ "Balloon Club of America - history". BFA.net. BFA.
- ↑ Associated Press. "Piccard Takes Off Into The Blue: Balloonist Shatters Record". Sarasota Herald-Tribune, August 26, 1962, p. 4.
- ↑ Associated Press. "Record Balloon Flight Made By Americans". Gadsden Times, April 14, 1963, p. 1.
- ↑ "The History of Ballooning - Piccard Balloons".
- ↑ Green, Penelope (13 באוקטובר 2020). "Don Piccard, a Pioneer Who Soared, is Dead at 94". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה)
דון פיקאר43037061Q5293322