דוד צירקין צפריר
דוד צירקין (1892 - נובמבר 1974) היה מומחה לגננות ושתלנות בארץ ישראל.
קורות חיים
דוד צירקין נולד ב-1892 בעיירה ויטקה (מחוז מוהילב) שליד העיר הומל ברוסיה. בעיירה בת עשרות אלפי התושבים היו רחובות היהודים שונים מאלה של הנוצרים. שפע עצי הנוי והפרי ברחובות הנוצרים - שלא כמו ברחובות היהודיים - הרשים מאוד את הילד דוד צירקין, וגרם לו להתענין בבוטניקה, לקרוא ספרות בנושא, ולערוך ניסויים ראשונים בשתילה, ריבוי צמחים, איסוף פרחים, ייבושם והגדרתם.
בנעוריו נטה צירקין לסוציאליזם, ורק כשהכיר את צבי שץ וחבריו ברומניה - אליה עברה משפחתו - הצטרף לציונות ומיזג את שתי ההשקפות הללו.
בשנת 1911 התקיימה ברומניה ועידה של "קבוצות טרומפלדור" בה הוחלט שחלק מחבריה יעלה לארץ ישראל ויהווה שם גרעין להתיישבות קומונה חקלאית בגליל. באותה שנה עלה צירקין לארץ ישראל והצטרף לקומונה של טרומפלדור בחוות מגדל, בה היו כ-12 חברים אשר עבדו ביום בפלחה ובניסיונות חקלאיים שונים. הלילות הוקדשו, בהדרכת טרומפלדור, ללימוד דרכי פעולתן של הקומונות שקמו בעולם ובחיפוש דרכים להתאימן וליישמן בארץ ישראל.
בשנת 1912 התפרקה הקומונה במגדל. צירקין עבר עם שץ ורעייתו לבן שמן, שם נפגש עם יבניאלי, ברל כצנלסון ונח נפתולסקי. הוא עבד עמם ולמד מהם שתלנות.
לאחר התלבטויות רבות, התגייס ב-1917 לגדודים העבריים, שכן הגיוס הסיט אותו ממטרתו לעסוק בעבודת האדמה. לאחר המלחמה נמנה צירקין עם ועד פועלי הגליל וב-1920 התמנה לנציג פועלי הגליל בוועידת היסוד של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל.
בשנת 1920 הצטרף לגדוד ע"ש יוסף טרומפלדור. והיה בין חברי קבוצת "רושמיה" שעסקה בייעור הכרמל. בשנת 1921 הצטרף כחבר לקיבוץ עין חרוד והקים בו משתלה לשתילי אורן. לימים התרחבה המשתלה למשתלת עצי יער, עצי אורן, גפנים וצמחי נוי. ב-1924 השתלם צירקין בגננות בגרמניה וגם היה שם פעיל ב"החלוץ". ב-1929 השתלם בשתלנות בצרפת, בגרמניה ובאיטליה. כך הכיר שיחים בפריחתם ורכש ידע בניהול ענף הגננות ומגוון פניו.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 הוקם ארגון "משתלות הקיבוץ המאוחד" וצירקין שימש בו כמדריך מקצועי לכל המשתלות, וגם דאג לתוכנית נוי ייחודית בכל קיבוץ. בעין חרוד הקים מכון לריבוי צמחים וערך מחקרים עם הפרופסורים קוניס ומיכאל אבן ארי מהאוניברסיטה העברית.
בשנת 1943 עם הקמת שלושת המצפים בנגב (בית אשל, רביבים, גבולות) ערך בהם צירקין ניסיונות בייעור השטחים המדבריים המגוונים בסביבתם. ב-1947 הביא לעבודה במכון בעין חרוד את האגרונום אליה ווגה כדי לבנות את ענף השתלנות באופן יותר מדעי ושיטתי.
עם קום המדינה, מונה צירקין למנהל המדור לשתלנות וגננות במשרד החקלאות. מיוזמותיו כמנהל המדור:
- הקמת משתלות רבות.
- יזם את תערוכת הפרח והציע רעיון לראש העיר אבא חושי שתערוכה זו תיערך כל שנה בחיפה.
- יזם והקים את חוות הנוי במדרשת רופין. החווה הוקמה כגן בוטני לאיקלום צמחים, עריכת קורסים והקמת ספריה מקצועית בחווה.
- יזם הצעת חוק שאסר בנייה באזורי מגורים מבלי תשתית לנוי.
- שלח את דוד גלעד לארצות הברית כדי לקנות ידע בגידול ורדים במגמת יצוא מחו"ל.
צירקין היה חבר בקיבוץ עין חרוד. שם הקים משפחה ענפה: 4 בנות מנישואיו הראשונים לשרה נוימן. ובן, צבי, ע"ש ידיד נעוריו צבי ש"ץ, מנישואיו השניים למילכה זיידמן. צירקין נפטר בשנת 1974 ונקבר בקיבוצו.
האידאולוגיה תמיד הייתה חשובה בעיניו. בשנותיו הראשונות בארץ התכתב עם א.ד. גורדון, ברל כצנלסון, דוד בן-גוריון ולוי אשכול. עד יומו האחרון נהג להגיב בכתב למאמרים שקרא בעיתונים.
הקדיש את חייו לייעור הארץ, ולמלאה בצבעי פרחים, שיחים ועצים.
בין מחקריו
- השרשת ייחורים בעזרת הורמונים ומחקר בערפול בבית הגידול של ייחורים ירוקים. שותף במחקר זה היה יוחנן אלטברג ממשמר העמק.
- שיטת אחסון פקעות בקירור, לקיצור תקופת התרדמה (פקעות אלו נשלחו לאירופה בזמנים שהיה מחסור בשוק).
- הנבטת זרעי פירות, בעיקר נשירים, ומיון פרחי מנטור מלאים.
עבודתו בתחום הספרות המקצועית
במשך כל השנים דאג להוצאת ספרות מקצועית כאשר בכל מקצוע דאג לשתף את המומחה בתחום בארץ. פרסם מאמרים מקצועיים ב"השדה לגן ולנוף".
- בשנת 1925 הוציא קטלוג צמחים ראשון עם 18 זני צמחים. ב-1937 הקטלוג האחרון הכיל 653 זנים.
- ב-1940 הוציא את הספר "מדריך למשתלות" עם האגרונומית לאה קרוא. עד עתה יצאו 8 מהדורות ושתלנים רבים נעזרים בו גם היום.
- הוציא ספרי לימוד "הפרח הפרי והזרע", "דפים לריבוי צמחים" עם ד"ר מנדל, ואת "גינת עצי הפרי" עם יוחנן אלטברג.
- ב-1960 התמסר לחקר אלת הבוטנה (פיסטוק חלבי). בזכות מחקרו יש כיום מטעי בוטנה בהר הנגב. בעקבות המחקר הוציא חוברת בשם "אלת הבוטנה וגידולה".
- ב-1962 נתן שמות לפרחי ההרדוף על צבעיהם השונים. "הרדוף הנחלים בישראל".
- ב-1968 הגשים את חלומו והוציא את הספר "כי האדם עץ השדה" על ארבעת המינים ושבעת המינים עם דבורה אטרוז. בספר צילומי עצים וכל הפסוקים בתנ"ך בהם הם מוזכרים, צילומי פסיפס, בולים ותבליטים באבן שנמצאו.[1]
- ב-1971 התמסר להוצאת ספרים על גידול פרחי נוי, שיחים ועצמים, עם צילומים שצילם להעשרת הידע למגדלי גינות פרטיות והוציא את הספרים: "גינת הנוי ופרחיה",[2] "צמחי נוי בישראל" ו"צמחי בית ומרפסת" בשיתוף אברהם שטיינמן. כאשר הספר "צמחי בית ומרפסת" היה מוכן לדפוס, נפטר צירקין בשנת 1974 בהיותו בן 82.
ספריו
- אלת הבטנה וגידולה בישראל; עריכה: י"מ מרגלית, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ט.
- 'פרחי נוי בישראל: עצים, שיחים, בני שיחים, מטפסים; עריכה: י. מרגלית; עריכה גרפית: א. א. שורץ, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, תשל"א 1971.[3] (הופיע בהדפסות נוספות)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של דוד צירקין צפריר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- גינת עצי פרי- ספרו של דוד צירקין
- דוד צירקין צפריר, באתר תנועת העבודה הישראלית
- אברהם מ., חלוץ בענף השתלנות, דבר, 29 במרץ 1961
- א. סדומי, דוד צפריר (צירקין) (שלושים למותו), דבר, 23 בדצמבר 1974
הערות שוליים
- ^ ביקורת: אליעזר שמאלי, מזימרת הארץ, דבר, 24 במאי 1968.
- ^ ביקורת: אליעזר שמאלי, ספר חדש: חינוך לנוי, דבר, 19 בדצמבר 1973.
- ^ ביקורת: אליעזר שמאלי, ספר נאה על פרחי נוי, דבר, 10 בנובמבר 1971.
32176276דוד צירקין צפריר