דוד ברונשטיין
לידה | 19 בפברואר 1924 |
---|---|
פטירה | 5 בדצמבר 2006 (בגיל 82) |
הדרגה הגבוהה ביותר | רב אמן משנת 1951 |
מדינה | ברית המועצות, רוסיה |
דוד יונוביץ' ברונשטיין (ברוסית: Дави́д Ио́нович Бронште́йн; 19 בפברואר 1924 - 5 בדצמבר 2006) היה שחמטאי יהודי אוקראיני, רב אמן, פעמיים אלוף ברית המועצות בשחמט. ב-1951 התמודד על התואר העולמי מול מיכאיל בוטביניק אך לא זכה בו.
ביוגרפיה
ברונשטיין נולד בבילה צרקווה, לא הרחק מקייב. בצעירותו היה תלמידו של אמן השחמט אלכסנדר קונסטנטינופולסקי. התקדמותו לצמרת עולם השחמט הושגה בשנות הארבעים והעלתה אותו על המסלול לאליפות העולם: זכייה בטורניר בין-אזורי ב-1948 ולאחר מכן, בטורניר המועמדים של 1950. הוא סיים את הטורניר שנערך בבודפשט במקום ראשון משותף עם חברו הטוב אייזק בולסלבסקי, גם הוא יהודי אוקראיני. בולסלבסקי היה אביה של טטיאנה, אותה נשא ברונשטיין לאישה שנים רבות לאחר מכן. בדו-קרב שנערך במוסקבה גבר ברונשטיין על בולסלבסקי וקנה בכך את הזכות לקרוא תיגר על תוארו העולמי של בוטביניק. בולסלבסקי המנוצח שימש לאחר מכן כעוזרו של ברונשטיין לקראת הדו-קרב על אליפות העולם.
ברונשטיין - בוטביניק 1951
ב-1951 נערך במוסקבה דו-קרב בן 24 משחקים על אליפות העולם. כדי לזכות בכתרו של בוטביניק, היה זקוק ברונשטיין ל-12.5 נקודות. לאחר שניצח במשחקים ה-21 וה-22, עמד מאזנו על 11.5 נקודות, אולם הוא הפסיד במשחק ה-23 ולא הצליח להשיג יותר מתיקו באחרון. כך הסתיימה ההתמודדות כולה בתיקו 12-12, תוצאה שעל פי כללי ההתמודדות הותירה את בוטביניק אלוף העולם. הועלו טענות לפיהן ברונשטיין אולץ להפסיד במשחק ה-23 לבוטביניק שהיה גיבור לאומי באותה תקופה (על אף שברונשטיין הכחיש אותן).
הרבה דובר בעולם השחמט על חשדות להתערבות בלתי ספורטיבית בתוצאות הדו-קרב. בוטביניק הרוסי היה נציגו ויקירו של ממסד השחמט הסובייטי רב העוצמה, בעוד שברונשטיין לא הלך תמיד בתלם המפלגתי, כפי שמעיד סירובו לגנות ב-1976 את ויקטור קורצ'נוי שערק למערב. סירוב זה עלה לו בשלילת קצבתו הממשלתית לשנה ובאיסור על יציאתו לתחרויות בחו"ל במשך עשר שנים לאחר מכן. ברונשטיין עצמו מעולם לא אישר שאולץ להפסיד לבוטביניק באופן לא ספורטיבי. כל שהיה מוכן לומר הוא שהופעל עליו "לחץ פסיכולוגי חזק".[1]
ברונשטיין זכה בטורנירים רבים, אולם הוא לא קיבל הזדמנות נוספת להתמודד על התואר העולמי. בתחרות המועמדים שנערכה בציריך ב-1953 שוב נפוצו שמועות כאילו הוא ופאול קרס האסטוני אולצו להסכים לתוצאות תיקו מהירות מול השחקנים הרוסים אך להיאבק בכל כוחם בשחקני המערב, כל זה כדי לסייע לוסילי סמיסלוב לנצח, כפי שאכן עשה.
באולימפיאדות השחמט
אף שסבל מיחס לא אידיאלי מבחינתו מצד מוסדות השחמט הסובייטי, הוא ייצג את ברית המועצות נאמנה בארבע אולימפיאדות רצופות (1952–1958) ובכולן זכה בפרסים אישיים על הישגיו. במסגרת האולימפיאדות הפסיד רק במשחק אחד מ-49 ששיחק בסך הכל.
שנה | לוח | נקודות | תוצאות | % | מקום |
1952 | 3 | 8 מ-10 | 7+ 2= 1- | 80 | 1 קבוצתי, 1 אישי |
1954 | 3 | 10.5 מ-14 | 7+ 7= 0- | 75 | 1 קבוצתי, 2 אישי |
1956 | 4 | 11 מ-13 | 9+ 4= 0- | 84.6 | 1 קבוצתי, 1 אישי |
1958 | 4 | 9.5 מ-12 | 7+ 5= 0- | 79.2 | 1 קבוצתי, 1 אישי |
התמודדויות
שנה | מיקום | המתמודד השני | תוצאה | הערות | |
---|---|---|---|---|---|
1950 | מוסקבה | אייזק בולסלבסקי | 7.5 מ-14 | ניצחון | |
1951 | מוסקבה | מיכאל בוטביניק | 12 מ-24 | הפסד - קרב על תואר אלוף עולם | |
1953 | מוסקבה | סמיון פורמן | 1 מ-2 | ניצחון | |
1966 | מוסקבה | מיכאל טל | 2.5 מ-5 | תיקו | |
1970 | לנינגרד | ויקטור קורצ'נוי | 5 מ-7 | ניצחון |
סגנון משחקו ותרומתו
על הלוח היה ברונשטיין ידוע כשחקן יצירתי, כמי שמחפש את ההתקפה בכל עת. רב האמן האמריקאי יאסר סיראוואן דימה אותו במשחקו ללהטוטן שמהלך על חבל דק. הוא אף היה בעל חידושים רבים ובר סמכא בפתיחות. בין השאר כתב ספר ידוע על הפתיחה ההודית של המלך ותרם לעלייה בפופולריות שלה בקרב שחקנים.
בטור הקבוע שכתב על שחמט בעיתון איזווסטיה, כמו גם בספריו, התבלט בכך שהעביר לקוראיו את הרעיונות שמאחורי המהלכים ששיחקו האמנים, במקום לצלול לניתוח ארכני המתפצל לעשרות קווי משחק תאורטיים, שלא שוחקו בפועל.
הוא הרבה לשחק מול מחשבים, עוד בראשית דרכו של השחמט הממוחשב. כמו כן האמין בצורך להאיץ את המשחק ואף המציא שעון שחמט דיגיטלי, אשר בגרסתו העניק לשחקנים שיהוי מסוים בכל מהלך, שלא מצטבר לתורות הבאים אך מאפשר לשחקן להמשיך לבצע מהלכים מהירים גם בתום הזמן הקצוב.
לקריאה נוספת
- פרדריק פרידל, דוד ברונשטיין, 1924 - 2006, ChessBase [1]
קישורים חיצוניים
לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |
- משחקו ה-23 הרה הגורל של ברונשטיין, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- דוד ברונשטיין, הספד, באתר גארדיאן
הערות שוליים
- ^ לפי גרסה אחת מה שעמד מאחורי ההתנגדות הסובייטית להצלחתו של ברונשטיין הייתה קרבת משפחה בינו לבין טרוצקי. ברונשטיין עצמו, בספרו האוטוביוגרפי "שוליית הקוסם" (1995) כתב כי לא ידועה לו קרבה כזו.