דוגמנות בישראל


דוגמנות בישראל היא ענף הדוגמנות המקומי במדינת ישראל (שהחל עוד בתקופת היישוב הציוני בארץ ישראל). הדוגמנות בישראל התפתחה במקביל להתפתחות שוק האופנה הישראלי.
היסטוריה
בתקופת היישוב וקום המדינה שלט באופנה, כמו בשאר תחומי החיים בישראל, אתוס חלוצי של פשטות וצניעות. כנגדו התפתחה בהדרגה תרבות "סלונית", בעיקר בערים הגדולות ובקרב אוכלוסייה אמידה. בתקופה שלאחר קום המדינה נהגו מפעלים בתעשיית הטקסטיל בישראל, דוגמת "גוטקס" ו"משכית", להביא נשים מחוץ לארץ שידגמנו את בגדיהם. בשנות ה-50 הקימה לאה פלטשר את בית הספר הראשון לדוגמנות.
בשנות ה-80 וה-90 נוסדו בישראל סוכנויות דוגמנות רבות, שהמובילות שבהן הן "יולי", "אימג'", "רוברטו בן שושן" ו"לוק" ורבות מהסוכנויות הובילו תחרות דוגמנות משלה.
בשנת 2012 נחקק בישראל חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע”ב-2012[1] בעידוד סוכנויות רבות ובעיקר סוכנות אימג', האוסר הפקה והצגה של פרסומת שבה מופיע דוגמן בתת-משקל, בהתאם לחישוב מדד מסת גוף. בנוסף, אם נעשה שימוש בעריכה גרפית לשם הצרת היקפי הגוף של אדם המוצג בפרסומת, יש לכלול בפרסומת הבהרה המציינת זאת. החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עוז אלמוג, ציוני דרך בתרבות הלבוש של החברה הישראלית החילונית, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 11 בפברואר 2008
הערות שוליים
- ↑ חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע”ב-2012, ס"ח 2347 מיום 27 במרס 2012
דוגמנות בישראל40615883Q25492827