דגי מים עמוקים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דג חכאי (אנ'), החי באזורים המזופלגי והבתיפלגי של האוקיינוסים
תרשים של אזורי המצולות

דגי מים עמוקים הם דגים החיים במעמקי האוקיינוס, באזורים חשוכים שקרני השמש אינן מגיעות אליהם, הנמצאים מתחת לשכבה האפיפלגית של הים. מים עמוקים הם טווח העומק באוקיינוס הפתוח המרוחק מהחופים הרדודים, הנמצא בין 200 מטרים מתחת לגובה פני הים לבין 11,000 מטרים מתחת לגובה פני הים.[1]

משפחת הדגים הנפוצה ביותר במים העמוקים היא האורנוניים, ובאזורים הללו חיים גם פנסיים, כרישי סיגר, גונוסטומטיים, חכאים, מלתענים ומינים מסוימים של צלופחים. דגי המעמקים התפתחו והסתגלו לחיים בתנאים קיצוניים של חשיכה, קור, לחץ גבוה מאד, דלות במקורות מזון וחמצן ותנאי רבייה קשים.[2][1]

תנאי מחיה

זרמי המים הימיים בהשפעת מפלי משקלים סגוליים של המים כתוצאה מהבדלי טמפרטורות וריכוזי מלח. זרמים באדום הם זרמים עיליים, זרמים בכחול הם זרמים עמוקים

דגי המים העמוקים חיים באזור עמוק מ-200 מטרים מתחת לגובה פני הים. 90% מנפח האוקיינוס, האזורים שנמצאים מתחת לשכבה האפיפלגית, מצויים בחשיכה, עם טמפרטורה שלא עולה מעל ל-4 מעלות צלזיוס ועשויה לרדת עד למינוס 2 מעלות צלזיוס, למעט מערכות אקולוגיות של פתחים הידרותרמים שעשויות לעלות עד 350 מעלות צלזיוס. במים העמוקים, רמות חמצן נמוכות וישנם לחצים הידרוסטטיים בין 20 ל-1,000 אטמוספירות (בין 2 ל-100 MPa).[3] אוכלוסיית הדגים באזורים השונים מושפעת מהזרימה הטרמוהלינית (אנ') של מי האוקיינוס שהיא תוצאה של השפעת הקור וריכוזי המלח על המשקל הסגולי של המים. נדידת המים ממקומות קרים לחמים ולהפך, מבטיחים הובלת חום, חומרי מזון וחמצן שמקורו בעיקר מן המים העליים ומהקרחונים אל מעמקי האוקיינוס ומאפשרים חיים גם באזורים שבהם לא מתקיימת פוטוסינתזה שהיא מקור לחמצן ולחומרי מזון בטבע.

מאפיינים

תרשים של התכונות החיצוניות הבסיסיות של דג מים עמוקים מסוג גרנדייר תהום (אנ'), הכולל מדידות אורך סטנדרטיות.
ג'יגנטקטיס (אנ') הוא דג ים עמוק עם סנפיר גב שחלקו הקדמי התארך מאוד ובקצהו פיתיון פוטופורי המשתמש בביולומינסנציה כאמצעי תאורה

דגי המים העמוקים פיתחו התאמות שונות כדי לשרוד בתנאי קיצון.[1] מחזור החיים של הדגים יכול להתקיים אך ורק במים העמוקים, אך ההטלה של מינים מסוימים מתרחשת במים רדודים יותר והמתבגרים יורדים למעמקים בתקופת ההתבגרות.[1] ללא קשר לעומק המים שבו הוטלו הביצים והתפתחו הזחלים. הדגים הבוגרים חיים בדרך כלל בים הפתוח. עומק המחייה משפיע על המאפיינים ועל המבנה של הדגים החיים באזור, אך ישנם מאפיינים משותפים בין המינים השונים שנובעים מתנאי הקיצון בסביבת המחיה שתחילים כבר באזור המים הרדודים יחסית, כמו למשל, הלחץ האטמוספירי והמחסור בתאורה.[4][5]

עיניים וראיה

מאחר שרבים מהדגים הללו חיים באזורים שבהם חסרה תאורה טבעית, הם אינם יכולים לסמוך רק על הראייה שלהם לאיתור טרף, למציאת בני זוג ולהימנעות ממגע עם טורפים. רבים מהאורגניזמים הללו עיוורים ומסתמכים על החושים האחרים, כגון רגישות לשינויים בלחץ ובריח של הסביבה על מנת לתפוס את מזונם וכדי להימנע מהפיכה לטרף.[6] אלו שאינם עיוורים הם בעלי עיניים גדולות או מפותחות המאפשרות ללכוד כמות גדולה ככל האפשר של אור חלש. הן עשויות להיות עד פי 100 רגישות יותר לאור מאשר עיניים אנושיות.[7][8] התאמות נוספות כוללות עיניים צינוריות, רשתיות מרובות שכבות, ורגישות לאור אדום.[8] בעוד שלרוב בעלי החוליות יש בדרך כלל גן האחראי לפוטורצפטור אופסין הקרוי Rh1, המסייע לבעלי חיים לראות באור עמום, לחלק מדגי הים העמוק יש כמה גנים של Rh1, ולמין ספיניפין הכסף (אנ') יש 38 גנים של Rh1.[9]

צבעם של בעלי חיים ימיים נוטה להשתנות בהתאם לעומק, כאשר בעומק רב יותר בעלי החיים נוטים להיות אדומים או שחורים.[10] הסיבה לכך היא שאור אדום מסונן על ידי המים, מה שהופך את הדג לבלתי נראה למעשה.[11] מינים רבים של דגי מים עמוקים הם בעלי גוון עור כהה וחלקם בעלי עור על-שחור (אנ') המחזיר פחות מ-0.5% מהאור. הסוואה זו מסייעת להם להתמזג עם הרקע החשוך ולהימנע מלהיראות על ידי טורפים או על ידי טרף, ובפרט על ידי דגים המשתמשים בביולומינסנציה.[12][13]

הזנה ואנרגיה

חכאי תהומות הוא מין דג בעל פה גדול שאינו פרופורציונלי לגודל גופו

בשל המחסור באור פוטוסינתטי המגיע לסביבות העמוקות, כדי לצרוך חומרים מזינים, רוב הדגים צריכים להסתמך על חומר אורגני השוקע מרמות גבוהות יותר, המורכב בעיקר מפלנקטון מת ומכדורי צואה המיוצרים על ידי זואופלנקטון, הנקרא שלג ימי.[14]

במקרים נדירים יותר, צורכים הדגים אנרגיה מחומרים הנמצאים בסביבת מקורות נביעה הידרותרמית. המים הנפלטים מהנביעות ההידרותרמיות עשירים במינרלים מומסים המזינים אוכלוסייה גדולה של חיידקים כמואוטוטרופים. החיידקים משתמשים בתרכובות הגופרית, במיוחד במימן גופרי, תרכובת רעילה ביותר עבור מרבית האורגניזמים המוכרים, על מנת לייצר חומר אורגני בתהליך הכימוסינתזה, שמשמש את דגי המים העמוקים כמקור אנרגיה.[15][16]

דגים החיים בים הפתוח חיים בדלילות יחסית, ומוצאים מזון רק לעיתים רחוקות.[17][18] לכן, הדגים הללו פיתחו מנגנונים רבים של התאמות לתנאי המחיה הקיצוניים.[19] רבים מדגי המים העמוקים הם בעלי פה גדול המצויד בשיניים חדות המשמשות לתפיסת טרף בקלות, ולסתות ציר המאפשרות חופש תנועה ומפתח גדול. חלקם מצוידים באיברים מאירים המכונים פוטופורים (אנ') המשמשים לתקשורת, למשיכת טרף ולהסוואה.[20][21] לדגי חכאי התפתח איבר ארוך דמוי חכה המבצבץ מחלקו הקדמי של ראשו, שבקצהו פיסת עור ביולוגית המתפתלת כמו תולעת כדי לפתות את טרפו. חלקם חייבים לטרוף דגים בגודל זהה לגודלם או אף גדולים מהם, ולכן מבנה גופם מאפשר להם הרחבה והם מותאמים לעיכול יעיל.[18]

מנגנון הביולומינסנציה מהווה התאמה חיונית לדגי מים עמוקים, המאפשרת להם לשרוד בסביבה החשוכה והדלה במזון של מעמקי האוקיינוס. דגים כדוגמת החכאים משתמשים באיבר מואר (esca) המכיל חיידקים זוהרים, הממוקם בקצה שלוחה דמוית חכה, כדי למשוך טרף בסביבה החשוכה. מנגנון זה מאפשר להם לצוד ביעילות מבלי לבזבז אנרגיה מיותרת. בנוסף, דגים כמו המלתען מצוידים בפוטופורים (אנ') המפיקים אור באמצעות בקרה עצבית לאורך גופם, ומשמשים להסוואה באמצעות התאמת האור לסביבה (counter-illumination), מה שמקשה על טורפים לזהותם. מבחינה ביוכימית, הביולומינסנציה מתבצעת באמצעות תגובה בין לוציפרין (אנ') לחמצן, בתיווך אנזים לוציפראז, תהליך חסכוני באנרגיה המהווה יתרון בסביבה דלה במשאבים. הביולומינסנציה משמשת לדגים אלו ככלי מרכזי להשגת מזון, להסוואה ולהישרדות במעמקי הים.[1][22][23][24]

מחיה בתנאי לחץ גבוה

רבים מהדגים החיים במעמקי האוקיינוס בעלי מבנה גוף המאפשר להם לשמור על ציפה במים העמוקים ועל עמידה בלחצים גבוהים.[1][4] זאת בניגוד לדגי השכבה האפיפלגית (בין 0–200 מטרים), הנעזרים בשלפוחית ציפה (אנ') כדי לנווט לעומק. דגי מים עמוקים מתמודדים עם אתגרי ציפה ייחודיים בשל הלחץ ההידרוסטטי הגבוה בעומקים של מאות ואלפי מטרים, אשר מקשה על שימוש בשלפוחית ציפה גזית. במקום זאת, רבים מהם פיתחו התאמות פיזיולוגיות חלופיות: חלקם מציגים רקמות ג'לטיניות בעלות ריכוז יונים נמוך, מה שמפחית את צפיפות גופם ומסייע בציפה. אחרים, כמו דג הבועה, מסתמכים על גוף בעל צפיפות נמוכה מעט מזו של המים, המאפשר להם לרחף מעל קרקעית הים ללא שימוש מאומץ בשרירים. בנוסף, מינים מסוימים מפחיתים את צפיפות גופם באמצעות הקטנת מינרליזציה של העצמות והצטברות שומנים קלים, מה שמסייע בשמירה על איזון ציפה. התאמות אלו מאפשרות לדגים אלו לשמור על מיקום יציב בעמודת המים תוך חיסכון באנרגיה, המהווה יתרון משמעותי בסביבה דלה במשאבים.[25][26]

רבייה

דגי המים העמוקים מפגינים מגוון רחב של אסטרטגיות רבייה ייחודיות, אשר מותאמות לתנאי הסביבה הקיצוניים שבהם הם חיים. ההתאמות הנדרשות לצורך הרבייה, מדגימות את חוסר האחידות של המערכות האקולוגיות בעומק האוקיינוס, וחושפות התנהגויות מורכבות שהתעצבו תחת תנאי לחץ גבוה, טמפרטורות נמוכות ומשאבים מוגבלים.[27][28]

אחד האתגרים המשמעותיים ברביית דגי מים עמוקים הוא מציאת בני זוג בסביבה שבה האוכלוסייה דלילה מאוד. כדי להתגבר על קושי זה, חלק מהמינים פיתחו אסטרטגיות ייחודיות, כגון ביולומינסנציה המשמשת למשיכת בני זוג, או מנגנוני חישה מפותחים במיוחד המאפשרים להם לאתר פרטים אחרים ממרחק רב. בנוסף, ישנם מינים שפיתחו יכולת להפריה עצמית, ומינים אחרים שפיתחו צורות ייחודיות של דו-צורתיות זוויגית, כאשר הזכרים הזעירים מתחברים פיזית לנקבות הגדולות בהרבה והופכים לחלק מהגוף שלהן, מה שמבטיח זמינות של תאי זרע בעת הצורך בעוד שהנקבה מספקת לזכר תמיכה מטבולית.[29][30][31][32][33][34]

מינים רבים החיים במעמקי הים מתרבים לאורך כל השנה ולא בעונות רבייה קבועות, ככל הנראה בשל היציבות היחסית של תנאי הסביבה במעמקים. לעומת זאת, דגי מים רדודים מתאימים לרוב את עיתוי הרבייה למחזורי טמפרטורה או לזמינות מזון.[34]

אסטרטגיות תטולה

דגי מים עמוקים נוטים להטיל פחות ביצים, אך הביצים שהם מטילים גדולות יותר בהשוואה לדגים החיים במים רדודים. פוריות נמוכה (כ-500 ביצים בהטלה אחת) עשויה לנבוע ממגבלות מקום לדגירה או מאסטרטגיות המיועדות לשיפור סיכויי ההישרדות של הצאצאים.[27] לרוב, שלב הפגית מתרחש בשכבה האפיפלגית העשירה בנוטריינטים, ורק לאחר מכן נודדים הדגים לאזורי המחיה העמוקים שם יחיו כפריטים בוגרים.[34]

מין הדג Parazen pacificus ממשפחת המורניים דוגר על הביצים בפיו. פרטים שנאספו עם ביצים בחלל הפה ומאפיינים מורפולוגיים הקשורים לשלב הקדם-דגירתי, מצביעים על כך שזו אסטרטגיה המגנה על הצאצאים בעומקים דלי חמצן. גודל הביצים הקטן (בהשוואה לדוגרי-פה במים רדודים) עשוי לשפר את יעילות הפעפוע של חמצן מן המים אל תוך הביצים בסביבה ענייה בחמצן.[27]

תהליכי הסתגלות

מיני דגים מעל-הסדרה אקנתופטריגי, הכוללים סנפירים קוצניים, נדירים בקרב דגי מים עמוקים, מה שמרמז על כך שדגי מים עמוקים הם מותאמים כל כך לסביבתם עד שפלישות של דגים מודרניים יותר לא הצליחו.[35]

רוב דגי הים הפתוח החיים במעמקי הים שייכים למשפחות משלהם ואינם קרובים לדגי מים רדודים, לעומת זאת, מינים בנתונים (אנ') (החיים בצמוד לקרקעית) רבים, שייכים למשפחות הקרובות גם לדגי מים רדודים.[36]

אזורים ימיים מיני דגים נפוצים באזורים השונים של האוקיינוס
אזור אפיפלגי קיים מגוון רחב של סוגים:
אזור מזופלגי אורנוניים, ירחוניים, דג לנצט ארוך-אף, אופיסטופרוקטיים, Sabertooth fish (אנ'), Stoplight loosejaw (אנ'), דג עין-חבית
אזור בתיפלגי בעיקר גונוסטומיים וחכאים. כמו כן ניבני התהומות, מלתען, Black swallower, Telescopefish, Hammerjaw, לסתיתיים ועוד
אזור בנטופלגי ראטטאי וזלדקניים נפוצים במיוחד
בנטית דג שטוח, דג נחיתות, צלופח, צלופח עין ירוקה, טריגון, דג גוש ודג עטלף[37]

דגי האזור המזופלגי

השכבה המזופלגית (אנ') משתרעת בעומק שבין 200 ל-1,000 מטרים ומהווה כ-20% מנפח מי-האוקיינוס. מאפייניה הם:

  • כמות אור מינימלית שניתנת למדידה
  • טמפרורה של המים נעה בין 5–20 מעלות צלזיוס
  • כמות מינימלית של חמצן עד לעומק שבין 1,000-700 מטר
  • מליחות ממוצעת של מליחות ממוצעת של ק"ג/ג 33–35, אך עשויה להגיע באזורים מסוימים גם לק"ג/ג 37
  • עשיר במזון בהשוואה לאזורים העמוקים יותר
  • לחצים הידרוסטטיים גבוהים (בין 20 ל-100 אטמוספירות)
דגים השייכים למשפחת ה - Gonostomatidae החיים באזור המזופלגי
דג ה-Psychrolutes marcidus, החי באזור המזופלגי

דגי השכבה המזופלגית (אנ') עברו תהליך של הסתגלות מחייה באזורים דלי אור. הדגים הנפוצים ביותר שייכים לקבוצות הבאות:

  • דג הקרוי Cyclothone, השייך למשפחת Gonostomatidae בעלי איברים מאירים הממוקמים בחלקים התחתונים השטוחים של הראש או הבטן, הקרויים פוטופורים (אנ'). באיברים אלה מתבצע תהליך של תאורה ביולוגית הקרוי ביולומינסצנציה. תפקידם הוא הסוואה, הרחקה, פיתיון ותקשורת בין המינים למציאת בני-זוג. התאורה הבטנית מטשטשת את קווי המתאר של הדג ועל ידי כך מרחיקה טורפים. הרחקת טורפים מתבצעת על ידי תאורה פתאומית על ידי הפוטופטורים הגורמת לבהלה והרחקת הטורף.[38] אלו הם דגים יחסית קטנים הניזונים מזואופלנקטון וסרטנים קטנים. בעלי הרגלי נדידה אנכית במי-האוקיינוס כלפי מעלה בלילה ונדידה אנכית כלפי מטה ביום לאיסוף מזון.[39]
  • דג הבועה מצוי בעיקר במי האוקיינוס ליד אוסטרליה וניו זילנד,[40] אך גם באוקיינוס ההודי, באוקיינוס השקט ובאוקיינוס האטלנטי. מבנה גופו ג'לטיני, עשיר במים ובשומן המאפשרים את העמידה ללחצים הידרוסטטיים גבוהים. כדי לחסוך במקורות אנרגיה, הם ממעטים לנדוד ולכן אורבים לטרפם.
  • יחד עם הדגים הללו מצויים באזורים אלה גם בעלי-חיים השייכים לקבוצות טקסונומיות אחרות, כגון, המדוזה Aequorea victoria שהיא מדוזה ביופלואורסצנטית, והרכיכה דמוית התמנון Giant squid, שהסתגלו לתנאי המחיה של שכבה זו במעמקי האוקיינוסים.

דגי האזור הבתיפלגי

דג המלתען החי באזור הבתיפלאגי והמזופלאגי

האזור הבתיפלגי (אנ') משתרע בעומק של 1,000-4,000 מטרים ומהווה כ-59% מנפח מי-האוקיינוס. מאפייניה הפיזיקליים והכימיים של שכבה זו הם:[41]

  • אי חדירת קרני אור
  • חוסר חמצן שמקורו מפוטוסינתזה
  • חוסר בפיטופלנקטון וצמחייה ימית. חלק ממרכיבי מזון המצויים בה מקורו משקיעה של חומרים מהשכבות האפיפלגית והמזופלגית שמעליה.
  • טמפרטורה לרוב קבועה של 4 מע"צ
  • מליחות ממוצעת של ק"ג/ג 33–35
  • תאורה ביוכימית (אנ') מוגבלת
  • לחצים בין 100 ל-400 אטמוספירות

הדגים באזור הבתיפלגי הם דגים טורפים, כדוגמת דג המלתען הקרוי גם דג צפע, נודד בין השכבה הבתיפלגית לשכבה המזופלגית. הדג נעזר במלתעות גדולות, גמישות וחזקות, המאפשרות בליעת טרף בעל ממדים גדולים בשלמותו, בעל שינים ארוכות העוזרות לו לתפיסת הטרף והכנסתו לבחלל הפה. הדג ניחן בקיבה גמישה המסוגלת להכיל טרף גדול, ואיברי תאורה ביולוגית שהמשמשים לגילוי טרפו בחשיכה.[42]

דגי האזור האביסופלגי - אזור התהומות

עמוד ראשי
 ראו גם – אזור התהומות

האזור האביסופלגי, הקרוי גם האזור הבנטופלגי, משתרע בעומק של 4,000-6,000 מטרים ומהווה כ-16% מנפח מי האוקיינוס. מאפייניה הפיזיקליים והכימיים של שכבה זו כמעט דומים לאלה של האזור הבתיפלגי:

  • אי חדירת קרני אור
  • חוסר חמצן ממקור ביולוגי, בגלל אי קיום תהליכי פוטוסינתזה. מקור החמצן הוא זרמי מים קרים הזורמים משטח פני האוקיינוס אל קרקעיתו. זרמים אלה מובילים חמצן מומס במים וכן מי-קרחונים.
  • חוסר בפיטופלנקטון וצמחייה ימית. חלק ממרכיבי שכבה זו מקורם בשקיעה של חומרים מהאזור האפיפלגי ומהאזור המזופלגי שמעליו.
  • הטמפרטורה לרוב קבועה של 2–3 מעלות צלזיוס
  • מליחות ממוצעת של ק"ג/ג' 33–35
  • תאורה ביוכימית (אנ') מוגבלת
  • לחצים הידרוסטטיים עד 750 אטמוספירות
  • שכבת המים עשירה בחנקן, זרחן וסיליקה שמקורם מהתפרקות ושקיעת חומרים אורגניים משכבות המים העליונות.[43]

דגי השכבה האביסופלגית הם בעלי מטבוליזם איטי, בגלל תנאי המחיה הקיצוניים. הם ניזונים על ידי שיטות של מארב למזונם ונעזרים בחישת תנועות מים. מרבית מקורות המזון הם בעלי חיים וצמחים מתים שמתפרקים בשכבות המים העליונות הצוללים מטה. הדגים הם בעלי אברי רבייה דו-מיניים, בגלל הקושי במציאת בני זוג. אחד מהדגים שחי באזור הוא הדג Bathypterois grallator המצוי באזור האביסופלגי של האוקיינוס האטלנטי, השקט וההודי. זהו דג דו-מיני שצד דגים קטנים, רכיכות וסרטנים קטנים על ידי מארב. הדג בעל יכולת להזדקף על שני סנפיריו הקדמיים וסנפיר הזנב שלו, ולאחוז בטרפו על ידי סנפיריו הקדמיים, הקרובים לראשו ולהעביר את הטרף אל פיו. זהו מקור הכינוי "דג בעל שלוש רגליים" - Tripod fish.[44][45]

דגי האזור ההאדפלגי

עמוד ראשי
 ראו גם – האזור ההאדלי
Pseudoliparis swirei חי באזור ההדופלגי באוקיינוס השקט

האזור ההאדולפלגי הכלול גם הוא באזור הבנטופלגי, הוא אזור שמשתרע בעומק של 6,000-11,000 מטרים ומאכלס שקעים בקרקעית האוקיינוס השקט.[46] הדגים במצויים באזורים אלה בעלי עמידות קיצונית ללחצים הידרוסטטיים. בעלי החיים המצויים בתעלות בקרקעית האוקיינוסים מבודדים גנטית משאר האוכלוסייה הימית. ידועים מספר דגים שתועדו באזור ההאדופלגי.

שיטות מחקר

תחנת מחקר תת-ימית Alvin מופעלת על ידי Woods Hole Oceanographic Institution (WHOI) עומק צלילה עד 6,500 מטרים.

חקר דגי המעמקים הוא משימה מאתגרת ביותר, בשל התנאים הקיצוניים השוררים במעמקים. מדענים משתמשים בכלי מחקר מתקדמים, כגון רובוטים תת-מימיים, כדי לחקור את האזור.

המחקר של השפעת התנאים השונים על אוכלוסיית הדגים מחייבת איסוף דגימות מים, תהליך הנחשב ליקר ומורכב.[48] מספר חברות המשתתפות במחקרים אוקיינוגרפיים בשיתוף עם חברות שפיתחו מכשירים רובוטיים המאפשרים גישה לאזורי המים העמוקים:

  • פרויקט SERPENT[49] בו משתמשים ברובוטים המשמשים לחקר אוקיינוגרפי של מאגרי נפט וגז, במטרה לאסוף דגימות מים למחקרים ביוכימיים ומיקרוביאליים.[50]
  • פרויקט Ocean Twilight Zone (OTZ)[51]
  • פרויקט DEEP SEARCH[52]
  • פרויקט DEEPEND[52]
  • AUV Sentry (אנ')[53]
  • ROV Jason (אנ')[54]
  • Hybrid ROV Nereus (אנ')[55]
  • AUV Autosub Long Range[56]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דגי מים עמוקים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Life in Extremes: Deep-Sea Creatures and Their Remarkable Adaptations, Spinnaker Watches, ‏2024-01-15 (באנגלית)
  2. ↑ Theodore W. Pietsch, Dimorphism, parasitism, and sex revisited: modes of reproduction among deep-sea ceratioid anglerfishes (Teleostei: Lophiiformes), Ichthyological Research 52, 2005-08-25, עמ' 207–236 doi: 10.1007/s10228-005-0286-2
  3. ↑ Trujillo & Thurman 2011, pp. 457, 460.
  4. ^ 4.0 4.1 "How do deep-sea creatures thrive under extreme pressure?". The Times of India. 2024-09-11. ISSN 0971-8257. נבדק ב-2025-02-14.
  5. ↑ Deep-sea: Biodiversity under extreme conditions, ‏2022-05-12 (באנגלית אמריקאית)
  6. ↑ URI grad student makes discovery about sensory system of deep-sea fish (באנגלית אמריקאית)
  7. ↑ New discovery about sensory system of deep-sea fish, ScienceDaily (באנגלית)
  8. ^ 8.0 8.1 Fanny de Busserolles, N. Justin Marshall, Seeing in the deep-sea: visual adaptations in lanternfishes, Philosophical Transactions of the Royal Society of London. Series B, Biological Sciences 372, 2017-04-05, עמ' 20160070 doi: 10.1098/rstb.2016.0070
  9. ↑ Zuzana Musilova, Fabio Cortesi, Michael Matschiner, Wayne I. L. Davies, Jagdish Suresh Patel, Sara M. Stieb, Fanny de Busserolles, Martin Malmstrøm, Ole K. Tørresen, Celeste J. Brown, Jessica K. Mountford, Reinhold Hanel, Deborah L. Stenkamp, Kjetill S. Jakobsen, Karen L. Carleton, Sissel Jentoft, Justin Marshall, Walter Salzburger, Vision using multiple distinct rod opsins in deep-sea fishes, Science (New York, N.Y.) 364, 2019-05-10, עמ' 588–592 doi: 10.1126/science.aav4632
  10. ↑ How does depth affect the color of marine animals? : Ocean Exploration Facts: NOAA Office of Ocean Exploration and Research, oceanexplorer.noaa.gov (באנגלית אמריקאית)
  11. ↑ How does depth affect the color of marine animals? | Ocean Tales | One Ocean Foundation, www.1ocean.org
  12. ↑ Why do deep-sea animals look so weird?, www.montereybayaquarium.org
  13. ↑ Ultrablack skin camouflages deep sea fish, Chemical & Engineering News (באנגלית)
  14. ↑ Nicholas D. Higgs, Andrew R. Gates, Daniel O. B. Jones, Fish food in the deep sea: revisiting the role of large food-falls, PloS One 9, 2014, עמ' e96016 doi: 10.1371/journal.pone.0096016
  15. ↑ The Deep Sea Food Web, Natural World Facts (באנגלית)
  16. ↑ J. Thomas Beatty, Jörg Overmann, Michael T. Lince, Ann K. Manske, Andrew S. Lang, Robert E. Blankenship, Cindy L. Van Dover, Tracey A. Martinson, F. Gerald Plumley, An obligately photosynthetic bacterial anaerobe from a deep-sea hydrothermal vent, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 102, 2005-06-28, עמ' 9306–9310 doi: 10.1073/pnas.0503674102
  17. ↑ Jeffrey C. Drazen, Tracey T. Sutton, Dining in the Deep: The Feeding Ecology of Deep-Sea Fishes, 2017
  18. ^ 18.0 18.1 Deep-sea mesopelagic fish offer health benefits, Nofima, ‏2024-10-01 (באנגלית אמריקאית)
  19. ↑ H. Carter, Feeding strategies and functional morphology of demersal deep-sea ophidiid fishes, Dissertations, Theses, and Masters Projects, 1984-01-01 doi: 10.25773/v5-v7m8-1a83
  20. ↑ Michel Anctil, Development of bioluminescence and photophores in the midshipman fish, Porichthys notatus, Journal of Morphology 151, 1977-03, עמ' 363–395 doi: 10.1002/jmor.1051510305
  21. ↑ This glow-in-the-dark shark was recently discovered. Here’s what we know, Deseret News, ‏2019-07-23 (באנגלית)
  22. ↑ Bioluminescence in the deep ocean | Te Papa, tepapa.govt.nz
  23. ↑ Bioluminescence: why do the animals in the abyss glow in the dark? | Nausicaa, www.nausicaa.fr, ‏2024-03-22 (באנגלית)
  24. ↑ José Paitio, Yuichi Oba, Victor Benno Meyer-Rochow, Bioluminescent Fishes and their Eyes, IntechOpen, 2016-11-10, מסת"ב 978-953-51-2763-5. (באנגלית)
  25. ↑ Mitsuharu Yagi, Sayano Anzai, Shogo Tanaka, Dive Deep: Bioenergetic Adaptation of Deep-Sea Animals, Zoological Science 42, 2025-01 doi: 10.2108/zs240061.full
  26. ↑ Mackenzie E. Gerringer, Jeffrey C. Drazen, Thomas D. Linley, Adam P. Summers, Alan J. Jamieson, Paul H. Yancey, Distribution, composition and functions of gelatinous tissues in deep-sea fishes, Royal Society Open Science 4, 2017-12, עמ' 171063 doi: 10.1098/rsos.171063
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 Randal A. Singer, Jon A. Moore, Edward L. Stanley, RETRACTED ARTICLE: Novel life history strategy in a deep sea fish challenges assumptions about reproduction in extreme environments, Scientific Reports 10, 2020-02-27, עמ' 3649 doi: 10.1038/s41598-020-60534-0
  28. ↑ Reproduction, recruitment and growth of deep-sea organisms, Cambridge: Cambridge University Press, 1991, עמ' 301–336, מסת"ב 978-0-521-33665-9
  29. ↑ Tirthankar Dalui, Sanu Ghosh, The fascinating reproduction of anglerfish: A deep-sea mystery unveiled, International Journal of Biosciences (IJB), 2024-01-09 doi: 10.12692/ijb/24.1.219-224
  30. ↑ Noah Isakov, Histocompatibility and Reproduction: Lessons from the Anglerfish, Life 12, 2022-01-13, עמ' 113 doi: 10.3390/life12010113
  31. ↑ Anglerfish Mating Is Horrific—and Here’s How It Works, Mental Floss, ‏2014-07-22 (באנגלית אמריקאית)
  32. ↑ Kristine De Abreu, Anglerfish and Their Weird Mating Habits » Explorersweb, Explorersweb, ‏2023-02-16
  33. ↑ Deep Sea Fish Trades Immune Function for Reproductive Success, Immunology & Microbiology from Technology Networks (באנגלית)
  34. ^ 34.0 34.1 34.2 Reproduction in the deep sea – Shark Research & Conservation Program (SRC) | University of Miami (באנגלית אמריקאית)
  35. ↑ Deep-water fishes: evolution and adaptation in the earth's largest li…, archive.ph, ‏2012-10-17
  36. ↑ Andrea Baucon, Annalisa Ferretti, Chiara Fioroni, Luca Pandolfi, Enrico Serpagli, Armando Piccinini, Carlos Neto de Carvalho, Mário Cachão, Thomas Linley, Fernando Muñiz, Zain Belaústegui, Alan Jamieson, Girolamo Lo Russo, Filippo Guerrini, Sara Ferrando, Imants Priede, The earliest evidence of deep-sea vertebrates, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 120, 2023-09-12, עמ' e2306164120 doi: 10.1073/pnas.2306164120
  37. ↑ Moyle, Peter B; Cech, Joseph J, Fishes: an introduction to ichthyology
  38. ↑ Kathy Baker, SCIENCE AND KNOWLEDGE DEVELOPMENT IN THE GASTROENTEROLOGY NURSING SPECIALTY: MORE THAN WE COULD HAVE IMAGINED, Gastroenterology Nursing 46, 2023-01, עמ' 11–13 doi: 10.1097/sga.0000000000000724
  39. ↑ TM Lancraft, TL Hopkins, JJ Torres, Aspects of the ecology of the mesopelagic fish Gonostoma elongatum (Gonostomatidae, Stomnformes) in the eastern Gulf of Mexico, Marine Ecology Progress Series 49, 1988, עמ' 27–40 doi: 10.3354/meps049027
  40. ↑ Blobfish, facts and information, Animals, ‏2022-11-10 (באנגלית)
  41. ↑ Trujillo & Thurman 2011, pp. 365.
  42. ↑ Leandro Nolé Eduardo, Flávia Lucena-Frédou, Michael Maia Mincarone, Andrey Soares, François Le Loc’h, Thierry Frédou, Frédéric Ménard, Arnaud Bertrand, Trophic ecology, habitat, and migratory behaviour of the viperfish Chauliodus sloani reveal a key mesopelagic player, Scientific Reports 10, 2020-12-02 doi: 10.1038/s41598-020-77222-8
  43. ↑ International Anesthesia Research Society, GUEST REVIEWERS, Anesthesia & Analgesia 108, 2009-06, עמ' 2009–2013 doi: 10.1213/ane.0b013e3181a98c59
  44. ↑ Francis Nunoo (University of Ghana), Stuart Poss (California Academy of Sciences), Paul Bannerman (Dept of Fisheries Ghana), Barry Russell (Department of Natural Resources, Environment and the Arts, Brinkin, NT, Australia), IUCN Red List of Threatened Species: Bathypterois grallator, IUCN Red List of Threatened Species, 2013-05-16
  45. ↑ Bathypterois grallator summary page, FishBase (באנגלית)
  46. ↑ Raquel Martín Gutierrez, Organic Psychosis: Much More Than Dopamine, doi.org, ‏2017-02-23
  47. ↑ ניקולס, מדענים גילו טורף חדש ועוצמתי המסתתר בעמקי האוקיינוס, באתר Twoday טודיי, ‏2025-03-22
  48. ↑ Javier Arístegui, Josep M. Gasol, Carlos M. Duarte, Gerhard J. Herndld, Microbial oceanography of the dark ocean's pelagic realm, Limnology and Oceanography 54, 2009-09, עמ' 1501–1529 doi: 10.4319/lo.2009.54.5.1501
  49. ↑ serpent |, serpentproject.com
  50. ↑ Andrew R. Gates, Mark C. Benfield, David J. Booth, Ashley M. Fowler, Danielle Skropeta, Daniel O. B. Jones, Deep-sea observations at hydrocarbon drilling locations: Contributions from the SERPENT Project after 120 field visits, Deep Sea Research Part II: Topical Studies in Oceanography, Advances in deep-sea biology: biodiversity, ecosystem functioning and conservation 137, 2017-03-01, עמ' 463–479 doi: 10.1016/j.dsr2.2016.07.011
  51. ↑ Explore the OTZ - Twilight Zone, https://twilightzone.whoi.edu/ (באנגלית אמריקאית)
  52. ^ 52.0 52.1 National Oceanic and Atmospheric Administration US Department of Commerce, DEEP SEARCH 2018: DEEP Sea Exploration to Advance Research on Coral/Canyon/Cold seep Habitats: NOAA Office of Ocean Exploration and Research, oceanexplorer.noaa.gov (באנגלית אמריקאית)
  53. ↑ H. Heier, J.J. Stamnes, ACOUSTICAL CAMERAS FOR UNDERWATER SURVEILLANCE AND INSPECTION, Elsevier, 1980, עמ' 327–339, מסת"ב 978-0-08-026141-6
  54. ↑ ROV Jason/Medea - Woods Hole Oceanographic Institution, https://www.whoi.edu/ (באנגלית אמריקאית)
  55. ↑ Hybrid Remotely Operated Vehicle (HROV), Schmidt Ocean Institute (באנגלית אמריקאית)
  56. ↑ Autosub Long Range ready to cast off | National Oceanography Centre, noc.ac.uk
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

דגי מים עמוקים41749239Q252880

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דגי_מים_עמוקים&oldid=3437871"