דבק מגע

דבק מגע (באנגלית: Contact adhesive) מהווה משפחה בתחום הדבקים, אשר לרוב הם מבוססי ממסים המספקים הדבקה או הצמדה "במגע אחד" של שני משטחים חלקים.

דבק המגע הקלאסי הומצא בשנות החמישים בארצות הברית, כתוצאה מהמצאת הגומי הסינתטי (נאופרן). עיקרון פעולת הדבק: לאחר מריחת הדבק על משטחים מיועדים להדבקה, מתרחש תהליך אידוי הממסים, אשר משמשים נשא לרזינים (חומרי הדבקה) אל המשטח. עם היוותרות רזינים בלבד על המשטח, ורק אז, הוא הופך להיות דביק למגע, וניתן לבצע הצמדה בלחיצה קצרה בלבד של המשטחים לשם הדבקתם. דבקי מגע הם תרמופלסטיים.

דבקי מגע יהיו לרוב דליקים, מאחר שהם מבוססים על ממסים דליקים כגון אצטון ובנזין, אולם קיימים במגזר התעשייתי דבקי מגע בלתי דליקים מבוססי ממסים או מים. דבקי מגע מיושמים לרוב במריחה ידנית או בהתזה במכשירים חצי-אוטומטיים.

שימושים עיקריים של דבקי מגע: הצמדות פורמיקה או פורניר ללוחות עץ, רפדות, הצמדת יריעות PVC למשטחים שונים, הנחת שטיחים מקיר לקיר, הדבקות גומי שונות ועוד.