גשר האישה

גשר האישה (בספרדית: Puente de la Mujer) הוא גשר להולכי רגל המוביל לרציף 3 ברובע המסחרי פוארטו מאדרו, בואנוס איירס, ארגנטינה. זהו גשר מסתובב מעוגן כבלים עם תורן זיזי. הוא מורכב מתורן יחיד עם כבלים תלויים, חלק מהגשר מסתובב סביב הציר האנכי ב-90 מעלות על מנת לאפשר לתנועת הימית לעבור. כאשר הוא במצב פתוח כדי לאפשר מעבר לכלי שיט, הקצה הרחוק מעוגן על עמוד ייצוב.

תיאור

הגשר, שתוכנן על ידי האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה, דומה מאוד לגשר באורך 251 מטרים מעל נהר גואדלקיביר בסביליה, ספרד (1992) ולגשר באורך 213 מטרים מעל נהר סקרמנטו ברדינג, קליפורניה (2004). באופן ייחודי התורן נוטה קדימה ולא אחורה, כפי שמתבקש בגשרים אלה. על פניו התורן אמור ליפול קדימה הן בגלל נטייתו והן בגלל המשקל הקדמי, מה שמונע זאת הוא העיגון המאסיבי בבסיסו ובעיקר הזנב המבני - משקל נגדי מאזן בחלק האחורי והחתך שלו.^[1] קלטרווה תיאר את העיצוב כמייצג דמות של זוג רוקד טנגו.^[2]

גשר האישה. התורן נוטה קדימה בצורה ייחודית
גשר אלמילו, סביליה. התורן נוטה לאחור על מנת להתנגד למשקל הקדמי
גשר השמש בנהר סקרמנטו. גם כאן התורן נוטה לאחור ומאזן את המשקל הקדמי
גשר האחדות, מקסיקו, שלא תוכנן על ידי קלטרווה. כאן התורן נוטה לאחור ואף מעוגן באמצעות כבל אנכי
גשר סמואל בקט, דבלין. כאן התורן נוטה קדימה אך מוחזק לאחור באמצעות כבלים מאסיביים
גשר המיתרים, ירושלים, הגשר שונה בהיותו מעוגל ולא ישר, משכך התורן לא נמצא בקו הסיפון אל מבחוץ, וקצה התורן נמצא במרכזו ולא בקצהו

משקלו של הגשר 800 טון, אורכו 170 מטרים, רוחבו 6.20 מטרים והוא מחולק לשני חלקים קבועים, באורך 25 מטרים ו-32.50 מטרים, וקטע אמצעי באורך 102.5 מטרים. משך הזמן הנדרש לסיבוב הגשר ב-90 מעלות הוא פחות משתי דקות, הסיבוב נעשה באמצעות מערכת ממוחשבת. התורן עשוי פלדה וליבת בטון, מתנשא לגובה של כ-34 מטרים, ונוטה קדימה בזווית של 39 מעלות, ממנו יוצאים כבלי התלייה התומכים במפתח המרכזי.

בניית הגשר החלה בשנת 1998, והיא הושלמה ב-20 בדצמבר 2001. הגשר הוכרז כאתר מורשת תרבותית של העיר בואנוס איירס בשנת 2018.^[3] בשנת 2022 שופצה רצפת הגשר, תוך שימוש בעץ סינתטי העשוי מבקבוקים שנאספו ברחבי העיר.^[4]