גריס הקלקי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך נכתב במקור על ידי בינה מלאכותית. לשון הערך וסגנונו אינם מתאימים..
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך נכתב במקור על ידי בינה מלאכותית. לשון הערך וסגנונו אינם מתאימים.. | |
גריס הקלקי הוא מידת שטח המוזכרת במשנה ובספרות ההלכה, המשמשת בעיקר לקביעת שיעור נגע הצרעת.
מקור השם
על פי הר"ש, המונח "קלקי" מציין את מקום גידול הפול, כפי שמוזכר במשנה במסכת מעשרות (פרק ה משנה ח): "גריסין הקילקין ועדשים המצריות". מקור הפולים הוא בקיליקיה (Cilicia), אזור עתיק באסיה הקטנה.
על פי פירוש המשנה לרמב"ם, "גריס" הוא חצי גרעין פול, והתואר "קלקי" מתייחס לפולים הגדולים במיוחד שגדלו באותו אזור.
אופן המדידה
התוספתא במסכת נגעים (פרק ב) מציינת שהשיעור גדול מרוחב ראש האגודל.
תפארת ישראל מציע הסבר כיצד מודדים בדיוק את שיעור הגריס הקלקי, על פי דברי המשנה שגריס הוא "חצי פול":
- אם נסתכל על פול שלם, נראה שהוא עגול ומעוקל בשני צדדיו - כמו רוב הקטניות
- בגלל העיגול הזה, קשה מאוד למדוד במדויק את השטח של הפול השלם
- לכן, במקום לחתוך את הפול לאורכו או לרוחבו, חותכים אותו באמצע גובהו (כמו פרוסת לחם)
- כך מקבלים משטח שטוח וחלק לגמרי, שבו אפשר למדוד בצורה מדויקת את השטח הנדרש
שיעור המידה והצורה
על פי מסכת נגעים (פרק א משנה א), גודלו של גריס הקלקי שווה לתשע עדשות, כאשר כל עדשה שווה לארבע שערות. סך הכל שטח של גריס הקלקי שווה לשטח של שלושים ושש שערות.
הרמב"ם בפירושו למשנה מדגיש שני עניינים חשובים:
- צורת המדידה - הנגע צריך להיות מרובע בשיעור זה
- גמישות הצורה - כאשר הנגע גדול מהשיעור המינימלי, אין חשיבות לצורתו המדויקת
דין המחיה
הרמב"ם מבאר שגם לעניין מחיה בנגעים, שצריכה להיות בגודל עדשה, יש דין דומה: כאשר היא בשיעור מצומצם של עדשה, צריכה להיות מרובעת בשיעור שיכול להכיל עיגול של עדשה. אולם אם המחיה גדולה יותר משיעור זה, אין חשיבות לצורתה.
הלכות נגעים
על פי משנה תורה להרמב"ם (הלכות טומאת צרעת פרק א הלכה ז), שיעור גריס הקלקי מהווה את המידה המינימלית לכל סוגי הצרעת:
- צרעת אדם
- צרעת בגדים
כל נגע שגודלו פחות משיעור זה אינו מוגדר כנגע צרעת.
הרמב"ם מגדיר את השיעור בשתי דרכים מקבילות:
- צורה: מרובע
- שטח: מקום בעור הבשר שיכול להכיל צמיחת שלושים ושש שערות: שש שערות אורך, על שש שערות רוחב.
סיכום שיטות המדידה
ניתן לראות שלושה אופנים שונים למדידת שיעור גריס הקלקי:
- לפי גודל הפול הקלקי (כמבואר בתפארת ישראל)
- לפי מספר השערות (36 שערות כמובא ברמב"ם)
- לפי מספר העדשות (9 עדשות כמובא במשנה)
שיעורו בימינו
קיימות מספר דעות לגבי שיעורו המדויק של גריס הקלקי במידות ימינו:
- לפי חזון איש: כ-21 מ"מ
- לפי רבי חיים נאה 13–14 מ"מ מרובע
זיהוי הגריס
הפול מופיע לראשונה במקורות עם ישראל כבר במקרא. בספר שמואל ב' (פרק יז פסוק כח) מתואר המזון שהוגש לדוד ולצבאו במחנים: "משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי".
רש"י מפרש שם שהפול, יחד עם שאר הקטניות, שימש להכנת "שתיתא" - מאכל המיוצר מקטניות מיובשות שנטחנות לאחר קלייתן.
ממצאים ארכאולוגיים
השימוש בזרעי פול באזורנו מתועד כבר בתקופות פרהיסטוריות. בחפירות ארכאולוגיות בגליל נמצאו זרעי פול רבים באתרים מהתקופה הנאוליתית. הזרעים נשמרו בבורות אחסון (ממגורות) לאחר הפרדתם מהקליפה. אחידות גודל הזרעים מעידה על:
- גידול חקלאי מאורגן
- קציר בזמן קבוע לאחר ההבשלה
- תכנון חקלאי ארוך טווח - שמירת זרעים הן למאכל והן לזריעה עתידית
חשיבות הפול
עדויות ארכאולוגיות מראות שהפול, יחד עם עדשים, אפונה וחמצה, היה מגידולי הקטנית העיקריים של העולם העתיק. עד היום משמשים זרעי פול מיובשים, במיוחד במצרים, כמקור חלבון עיקרי עבור השכבות העניות באוכלוסייה.
- שם עברי: פול הגינה (בקיית הגינה)
- שם מדעי: Vicia faba
- שם באנגלית: Broad bean, Fava bean
- שם בערבית: פוּל
מאפייני הפול
מבנה הגרגיר
על פי החכם צבי ובנו יעקב עמדין, הפול המוזכר בספרות חז"ל הוא המין הגדול ביותר מבין הפולים, המכונה בגרמנית "גרוש"י בוני"ן" (Große Bohnen - פולים גדולים). מבנה הגרגיר מתאפיין ב:
- צורה הנוטה לריבוע
- שטח פנים חלק במקום החיבור בין שני חצאי הזרע
- גודל משמעותי ביחס לשאר הקטניות
הגריס בהלכות כתמים
דיני כתמים
על פי רמב"ם (משנה תורה, הלכות איסורי ביאה פרק ט), שיעור גריס הקלקי משמש גם בדיני כתמים, כאשר יש הבדל מהותי בין כתם הנמצא על הבשר לכתם הנמצא על הבגד:
- כתם על הבשר: אין לו שיעור מינימלי - מטמא בכל גודל שהוא
- כתם על הבגד: מטמא רק כאשר גודלו לפחות כגריס הקלקי
- צריך להיות מרובע
- שיעורו תשע עדשות - שלוש על שלוש
- אם הכתם קטן משיעור זה - טהור
דינים נוספים בכתמים
- טיפין טיפין: כאשר נמצאו מספר טיפות נפרדות - אינן מצטרפות לשיעור גריס
- כתם ארוך: אם הכתם ארוך ורציף - מצטרף לשיעור גריס
זה מדגים את השימוש בשיעור גריס הקלקי לא רק בדיני נגעים אלא גם בתחומי הלכה נוספים, כאשר לעיתים יש הבדלים בפרטי הדינים בין התחומים השונים.
ראו גם
גריס הקלקי41516597