גרגורי לונדין
| לידה |
1930 (גיל: 95 בערך) ברית המועצות |
|---|---|
| תאריך עלייה | 1973 |
| ידוע בשל | ריגול מטעם ברית המועצות |
| תקופת פעילות | 1973–1988 (כ־15 שנים) |
גרגורי לונדין (ברוסית: Грегори Лундин; נולד ב-1930) הוא מרגל סובייטי לשעבר בישראל. עלה לארץ ב-1973 לאחר שקיבל הכשרה בק.ג.ב. הוא נעצר ב-1988 לאחר שהוסגר על ידי אלכסנדר לומוב. הוא נשפט ונידון ל-13 שנות מאסר. הוא שוחרר ב-1996 לאחר שריצה שני שלישים מעונשו.[1]
רקע
החל משנות השבעים של המאה העשרים ברית המועצות אפשרה ליהודים לצאת מרוסיה. עשרות אלפי יהודים עזבו, חלקם לישראל וחלקם לארצות אחרות. הק.ג.ב. הפעיל לחץ על יהודים שבקשו לעלות לישראל, לפעול בשליחותו. רובם הסכימו, גם אם למראית עין, כדי לקבל את אשרת היציאה. הם קבלו הכשרה, הועברו לידיהם סכומי כסף והוראות לביצוע פעולות ביון פשוטות[1]. בהגיעם ארצה רובם התוודו בפני השב"כ. חלקם ניתקו מגע עם מפעיליהם ומיעוט קטן נעתר לפעילות הריגול[1].
ביוגרפיה
גרגורי לונדין נולד בשנת 1930. למד הנדסה והועסק במפעל ביטחוני בעיר מינסק. הוא עלה לארץ בשנת 1973. לפני עלייתו הק.ג.ב. גייס אותו למשימות איסוף מודיעין בישראל והכשיר אותו לכך בקורס מודיעין בסיסי. בישראל הוא התגורר ברמת גן. עבד כטכנאי תחזוקה בבית חולים קפלן. שירת במילואים במפעל לתחזוקה ושיפוץ טנקים[1].
מעצר ומשפט
לונדין נעצר בשנת 1988 בעקבות המידע שסיפק אלכסנדר לומוב. הוא נדון ל-13 שנות מאסר ושוחרר ב-1996 לאחר שריצה שני שלישים מעונשו.
הוא העביר מידע על ארגון נתיב, וכן מידע על היחידה בה שירת במילואים[1]. לגבי הנזק שגרם, הדעות חלוקות. במסמכי מיטרוחין, נכתב שהעביר מידע חשוב על טנק המרכבה[2]. האלוף ישראל טל טען כי לונדין לא היה קשור לטנק המרכבה[1].
משפטו התנהל בדלתיים סגורות והוטל צו איסור פרסום על הפרשה. הצו הוסר ב־1995 והותר לפרסם חלקים מפסק הדין. לשופטים לא היה ברור אם לונדין התוודה על כל מעשיו. כמו כן לא היה ברור מה הסיבה שהסכים לרגל. ידוע שקיבל מפעם לפעם סכומי כסף שהסתכמו בכעשרת אלפים דולר. כמו כן ידוע שנפגש עם מפעיליו הסובייטים יותר מעשר פעמים.
לאחר השחרור הוטלו עליו מגבלות חמורות עד שנת 2000. נאסר עליו לצאת מהארץ, להיפגש עם עיתונאים, אזרחים זרים ובעיקר עם דיפלומטים.[1]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 יוסי מלמן ואיתן הבר, המרגלים פרשות ריגול במדינת ישראל, תל אביב: ידיעות ספרים, 2002
- ↑ רונן ברגמן, בשירות אמא רוסיה, באתר ynet, 28 באוקטובר 2016
גרגורי לונדין41865698Q136303710