גרביונים
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
גרבון, גרביון או גרבי מכנס הם גרביים ארוכים המשמשים כמעין מכנסיים. רוב לובשי הגרביונים הם נשים.
לבישת גרביונים נעשית לרוב לשם שמירה על חום הגוף ברגליים. לחלופין, היא עשויה להיעשות לשם הסתרת פגמים פיזיים, הקלת החיכוך בין הירכיים או החיכוך בין כף הרגל לנעל. הגרביונים עשויים להילבש כחלק ממדים רשמיים, או כפריט אופנתי.
מקור המונח
מקור המונח גרביונים (באנגלית אמריקנית: Pantyhose) הוא בארצות הברית, ומתייחס לשילוב בין גרבונים וגרבי ניילון. באנגלית בריטית הם נקראים "גרבונים חלקים" (Sheer Tights). המונח טייטס לבדו, מתייחס לכל פרטי הלבוש האלו, ללא קשר אם הם פריטי הלבשה תחתונה או לבוש עליון. באנגלית אמריקנית המונח טייטס מתייחס בדרך כלל לפריטי לבוש דמויי גרביונים עשויים מחומר עבה יותר, והם בדרך כלל אטומים או שקופים מעט.
פריטי לבוש אטומים העשויים מחומרים כגון לייקרה, נלבשים בדרך כלל גם על ידי גברים וגם על ידי נשים לפעילויות ספורטיביות או לצורך מטרות חימום, ונקראים בדרך כלל חותלות (באנגלית: leggings). ברוב המקרים לחותלות יהיה תפר על החלק הפנימי של הרגל, ואילו גרבונים יהיו חסרי תפרים.
היסטוריה
ההיסטוריה של גרבונים, כמו גם גרביים, קשורה לשינויים בסגנונות המכפלות שנשים נהגו ללבוש.
לפני 1920, היה נהוג שנשים כיסו את רגליהן בציבור, לכל האורך כולל הקרסוליים. אורך השמלות והחצאיות אז היה בדרך כלל עד הרצפה. התחומים יוצאי הדופן היו בעיקר תחומי הספורט והבידור. בשנות העשרים של המאה העשרים החל אורך החצאיות והשמלות להתקצר, ורגליים נחשפו בדרך כלל עד הברך. אז נכנסו גרבונים לאופנה גם על מנת לשמור על כיסוי הרגל לכדי רמת חימום מסוימת. הגרבונים הפופולריים ביותר היו גרבונים שנעשו בתחילה ממשי או ממשי מלאכותי (באנגלית: rayon).
בשנת 1938 פותח על ידי חברת דופונט הניילון, ומאז החל להיכנס לשימוש בתהליך הכנת גרבונים.
גרבונים הגיעו לחנויות בשנת 1939 ונתקבלו בהתלהבות על ידי הקהל. כארבעה מיליון גרבונים נמכרו ביום אחד.
הביקוש היה גדול מאוד בחנויות, אך כאשר בשנת 1942 נכנסה ארצות הברית למעורבות בלחימה במלחמת העולם השנייה, חברת דופונט עברה לייצר אך ורק עבור צבא ארצות הברית והפסיקה לייצר גרבונים, משום שהניילון ששימש בתהליך הייצור הופנה לייצור מצנחים, כילות נגד יתושים לחיילים ושימושים דומים. גרבוני הניילון הפכו למעין סמל של הקרבה אזרחית למען המולדת והאימרה המקובלת הייתה: "תורידי אותם בשביל הדוד סם". אינספור גרביוני ניילון נאספו מהארונות והמדפים, מוחזרו והפכו בין היתר לגלגלים של מפציצים, שזכו לכינוי 'גרבונים מעופפים'.
באוגוסט 1945, עם תום הקרבות, חזרה דופונט למכור גרבונים לשוק האזרחי. כשחזרו הגרבונים למדפים, במקומות רבים בארצות הברית צבאו אלפי נשים על חנויות הבגדים. העיתונאים תיארו את מהומות הניילון תוך שימוש בז'רגון צבאי שהיה שגור עדיין בפיהם: "מכירה של גרביונים בשיקגו! אין הרוגים". רבים האשימו את דופונט שהיא אוגרת במכוון גרבונים ויוצרת ביקוש מלאכותי, ובדופונט טענו בתגובה שהחברה מייצרת שלושים מיליון זוגות גרביונים בחודש. בעקבות לחץ ציבורי דופונט העניקה רישיונות ייצור לגרבוני ניילון לחברות אחרות, ההיצע עלה ו"מהומות הניילון" שככו.[1]
בשנת 1953 פיתח אלן גנט מחברת גלן רייבן (Glen_Raven,_Inc) דגם מסחרי של גרבונים, אך הם החלו להימכר בשוק רק לאחר 1959. במהלך תקופה זו המציא ארנסט רייס גרבונים בעיצוב משלו, הדומים לאלו הנמכרים כיום בשוק. בשנת 1956 הוא הגיש בקשה לרישום פטנט של שילוב בין גרבונים ותחתונים,[2] שהועתק על ידי חברות יצרניות רבות, מה שגרם לסכסוכים בבתי משפט בארצות הברית במשך שנים רבות לפני אישור הפטנט (זמן מה לאחר מותו של רייס).[3]
עד לאותה תקופה, לא הייתה סיבה ממשית לנשים מחוץ לתחומי הבמה ללבוש גרבונים, מאחר שהמכפלות הארוכות אפשרו להם ללבוש גרביים עד מעל לברך שאובטחו בביריות. במהלך שנות השישים של המאה העשרים תהליכי ייצור הטקסטיל הלכו והשתפרו, מה שהפך את הגרבונים לזולים יותר. ייצור של טקסטיל אלסטי מלאכותי גם הפך אותם לעמידים ונוחים יותר.
הופעתה של חצאית המיני האופנתית, גרמה לנשים רבות צורך ברכישת גרבונים. לאורך שנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים, הפכו הגרבונים למוצר מלתחה חיוני.
משנת 1995 החלה ירידה מתמדת במכירות הגרבונים ששיאה היה בשנת 2006, כאשר המכירות בארצות הברית היו פחות ממחצית בהשוואה לעבר. ירידה זו יוחסה לאופנת הרגליים החשופות, שינויים בקוד הלבוש במקומות עבודה, ופופולריות גוברת של מכנסיים לנשים.[4]
בעוד המכירות של סגנונות גרבונים מסורתיים לא התאוששו, במהלך המאה ה-21 כן נצפתה עלייה במכירות של סגנונות מסוימים. גרבוני רשת, גרבונים בהדפסים וצבעים שונים, גרבונים אטומים, גרבונים בגזרה נמוכה וגרבונים לגברים: כל אלה חוו גידול במכירות. בשנת 2010 הפופולריות ההולכת וגדלה של טייצים אטומים בשילוב עם שמלות יומיומיות, החליפה את המקום שהיה לגרבונים באופנה, אף על פי שגרבונים כחלק מלבוש פורמלי נשארו פופולריים.[5][6]
בעוד שגרבונים נחשבים לפריט לבוש נשי, גם גברים לעיתים לובשים אותם, מסיבות בריאותיות ואקלימיות. רוכבים במרוצי סוסים עשויים ללבוש גרבונים מתחת למדים שלהם, על מנת לאפשר להם להחליק בחופשיות בתנועה בקצב מהיר.[7] בסוף שנות ה-90 של המאה העשרים הציגו יצרני אופנה גרבונים מעוצבים לגברים, כדי לספק את הצורך הנישתי לגרבוני גברים כפריט אופנה.[8]
מבנה והרכב בד
לגרבונים בדרך כלל מבנה סטנדרטי: החלק העליון באזור המותניים יהיה לרוב עשוי מחומר אלסטי עמיד יחסית. החלק המכסה את הירכיים ואת הישבן מורכב מחומר עבה יותר מאשר זה שבאזור הרגליים. החומר באזור הרגליים הוא לרוב הבד הדק ביותר, ותפור בצורה רציפה עד לבהונות. חלק זה יכול להיות מחוזק מעט על מנת למנוע שחיקה.
רוב הגרבונים עשויים מעירוב של ניילון וסטרץ', הרכב בד אשר מספק את הגמישות ואת הצורה המתאימה לרגל ואופיינית לגרבונים המודרניים. לאריג הניילון יש נטייה להיקרע מה שיוצר לעיתים קרובות את ה"רכבות" בגרביונים. גרבונים עשויים להיות מורכבים גם מחומרים אחרים כגון: משי, כותנה או צמר.
חסרונות הגרבונים
בניגוד לכותנה, ניילון אינו חומר סופג. כתוצאה מכך, הזיעה אינה מתנדפת ונשארת במגע עם הרגליים ושאר האזורים המכוסים בבד וכך יכולה להיווצר התפתחות של חיידקים וריחות. חלק מהמוצרים מכילים שילוב של כסף על מנת למנוע הזעה של כפות הרגליים, ובכך הופכים את חוויית לבישת הגרבונים לנעימה יותר.
השלכתם של הגרבונים אינה יעילה סביבתית, ושריפה שלהם עלולה לפלוט חומרים רעילים לאטמוספירה. לפיכך חלק מהנשים בוחרות שלא ללבוש גרבונים מסיבות סביבתיות, מאחר שהם בדרך כלל אינם ניתנים למיחזור ואינם מתכלים.
מיחזור משביח לגרביונים
גרביונים שנקרעו יכולים לשמש לעטיפת פירות על עץ כדי למנוע מציפורים לאכלם או כיסוי צמחים נגד חרקים[9], אריזת בגדים עדינים[10] שלא רוצים שיסתבכו במכונת הכביסה בין בגדים אחרים, תליית סריגים לייבוש, סמרטוט לניקוי אבק וכיורים, מסננת לצבעים, אחסון בצלים ושומים, קשירה ועטיפת של בגדים באחסון, קשירת צמחים מטפסים, כמסנן אבק ועוד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
איך גרבי מכנס נוצרים?, סרטון באתר יוטיוב- רן לוי, על המצאת הניילון ומהומות הגרביונים, באתר ynet, 26 בספטמבר 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ רן לוי, על המצאת הניילון ומהומות הגרביונים, באתר ynet, 29 בספטמבר 2010
- ^ פטנט אמריקאי מס' 2826760 Combination Stockings and Panty, מ-18 במרץ 1958, ארנסט ג' רייס
- ^ Tights, Inc. v. Acme-McCrary Corporation, 541 F.2d 1047 (4th Cir. 1976).
- ^ Petrecca, Laura (1 בינואר 2007). "Hope for sagging pantyhose sales?". USA Today. ארכיון מ-2 בנובמבר 2012.
Pantyhose can feel like a tourniquet, and once a pair gets a snag, it usually has to be tossed. Going without discomfort costing from a few dollars to more than $40 a pair was a trend many women were happy to embrace.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wellington, Elizabeth (15 ביולי 2008). "Pantyhose, once a fashion must, is on its last legs". The Seattle Times. ארכיון מ-18 באוקטובר 2012. נבדק ב-11 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Women's Hosiery — US — September 2002 - Introduction". Oxygen.mintel.com. 2002. ארכיון מ-1 בנובמבר 2013. נבדק ב-6 ביוני 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Armytage, Marcus (31 באוקטובר 2011). "Diary: Warwick racecourse stage remembrance day for gentleman George Mernagh". London: The Daily Telegraph. ארכיון מ-1 בינואר 2012. נבדק ב-31 באוקטובר 2013.
It is one of the curiosities of racing that, to a man, jockeys go out to ride wearing that most feminine of undergarments; ladies nylon tights.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Helliker, Kevin (19 בפברואר 2002). "Kingsize, Not Queen: Some Men Have Taken To Wearing Pantyhose". The Wall Street Journal. ארכיון מ-29 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jacki Hollywood Brown, Reader question: What about old pantyhose?, unclutter, 6/3/2018 (באנגלית) (ארכיון)
- ^ How to Recycle Old Pantyhose, Wiki How to do anything, 13/3/2020 (באנגלית)
29464811גרביונים