גראבוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גרבוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גראבוב
Grabów
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה לודז' (פרובינציה)לודז' (פרובינציה) לודז'
מחוז לנצ'יצה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,300 (2005)
קואורדינטות 52°8′N 19°1′E / 52.133°N 19.017°E / 52.133; 19.017
http://www.grabow.com.pl

גראבובפולנית: Grabów) הוא כפר במחוז לנצ'יצה שבפרובינציית לודז' בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

היישוב גראבוב נזכר לראשונה בשנת 1232, עת היה בבעלות אצולה. בשנת 1372 הוענקו ליישוב זכויות עיר, אשר ניטלו ממנו בידי הרוסים בשנת 1870.

יהודי גראבוב

תיעוד לישיבת יהודים ביישוב קיים מהמאה ה-18, ומסוף המאה ה-19 התקיימה במקום קהילה עצמאית. בין מלחמות העולם התקיימה בכפר פעילות ציונית, וכן פעל בה הבונד. בשנת 1921 נמנו בכפר 915 יהודים, רוב תושביו.

בסוף שנות השלושים סבלו יהודי הכפר מהחרם הפולני על עסקי יהודים, וכן ממקרים רבים של ניפוץ שמשות בבתיהם. הרב האחרון של הקהילה לפני מלחמת העולם השנייה היה רבי אלימלך הולשטוק, בנו של האדמו"ר יחזקאל הולשטוק (שניהם נספו בשואה).

בשואה

עם כיבוש הכפר בידי הגרמנים בספטמבר 1939 הגיעו אליו מאות פליטים יהודים, בעיקר מלנצ'יצה הסמוכה. יהודי המקום הועסקו בידי הגרמנים בעבודות כפייה במסגרת סדנאות שונות.

בפברואר 1941 הוקם בכפר גטו, אליו הועברו יהודי המקום. בשל קרבת היישוב למחנה ההשמדה חלמנו, הגיעו ליהודיו שמועות על המתרחש במקום, והרב המקומי, יעקב סילמן, אף שלח מכתב אזהרה בנושא לכל מנהיגי הקהילות היהודיות בסביבה ואף לגטו לודז', ייתכן שהניצול המוזכר במכתב הוא שלמה בר וינר, שכן לפי עדותו בדו"ח גרויאנובסקי בעוברו בגראבוב סיפר לרב את הזוועות בחלמנו[1]. המכתב נכתב בינואר 1942 והגיע לגטו בין החודשים מאי יוני 1942, לפי עדות דוד גרטלר, סגנו של ראש היודנראט חיים רומקובסקי[2]. המכתב תיאר את הזוועות המתרחשות בחלמנו :

יקירי

לא עניתי לכם עד עכשיו על מכתבכם פשוט בגלל הסיבה שלא ידעתי בדיוק את כל הפרטים וכל השמועות שהופצו בימים האחרונים. לצערי הרב ולאסוננו הגדול אנחנו כבר יודעים היום את האמת על כל המתרחש. לאחרונה היה אצלי בבית עד ראיה אחד שבדרך מקרה ניצל משם. פשוט עלה בידו להציל את עצמו מהגיהנום, וממנו נודע לי הכל.

המקום בו מושמדים כולם נקרא חלמנו, המקום נמצא בקרבת מקום לדומבייה, ואת הקרבנות לפחות חלק גדול מהם קברו ביער זאכוב, כך נקרא מקום היער. הם משתמשים בשתי שיטות השמדה: פשוט מחסלים אותם בירי, וחלק מושמד בתאי הגזים. זה היה גורלם המר והנמהר של יהודי דאמבייה, איזביץ קויאווסקי, קלודובה ועוד ישובים יהודים אחרים. בזמן האחרון הביאו לשם אלפי צוענים מהמקום שכינו אותו מחנה הצוענים בלודז', ובימים האחרונים, ממש לפני כמה ימים, הביאו אלפי יהודים מלודז' ואיתם עושים בדיוק אותו מעשה נורא ואיום, אל יעלה על דעתכם שכותב הדברים האלה המוסר לכם את מצב העניינים כהוויתם הוא איש שניטשטשו עליו רעיונותיו, למרבית הצער והכאב זוהי עובדה אמיתית איומה ונוראה.

געוואלד! געוואלד!

בן אדם קרע מעליך את בגדיך, גרוף וכסה ראשך באפר, התרוצץ ברחובות, בכה או רקוד מטירוף הדעת...

אני כה תשוש מצרות ישראל שפשוט אין לי שום אפשרות להמשיך ולכתוב בעטי. אני חש שלבי מתפוצץ. אולי בכל זאת השם יתברך עוד ירחם עלינו ויציל את שארית הפליטה של עמנו.

עזור, בורא עולם! עזור!

התרגום מתוך עלי מרורות, פרק רביעי

בפברואר 1942 הוטל על יהודי הכפר לשלם סכום כופר לגרמנים, ובאפריל 1942 שולחו כ-1,240 היהודים שנותרו ביישוב לחלמנו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גראבוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. עלי מרורות, פרק רביעי
  2. Lodz Ghetto: Inside a Community Under Siege (Paperback)by Alan Adelson, Robert Lapides p. 491
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גראבוב31538928Q985746