גן רינה
 | |
| גן רינה, 1934 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית קולנוע |
| מיקום | תל אביב |
| מדינה | ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1928–הווה (כ־96 שנים) |
| תאריך פירוק | 1960 |
| אדריכל | יעקב אורנשטיין |
| מידע טכני | |
| קיבולת | 1,500~ |
גן רינה היה בית קולנוע ואולם אירועים פתוח, ששכן בפינת הרחובות בן יהודה ושלום עליכם בתל אביב, מול בית העם שניצב מצידו האחר של רחוב בן יהודה.
הקמת המבנה החלה בשנת 1928 לפי תכנון של האדריכל יעקב אורנשטיין, והוא נקרא על שם בתו הבכורה של בעל הקרקע, המהנדס ישעיהו ירחע. בחודש מאי 1929 נפתח גן רינה לקהל בהצגת "נשפי פורים" של תיאטרון המטאטא, והקהל שנדחק אליו גרם לקריסת החומה ההיקפית של המבנה. האולם יכול היה להכיל כ-1,500 צופים, ובמקום שכנו גם מזנון ובית קפה. במשך 32 שנות קיומו הוקרנו בו כ-800 סרטים. בשנת 1959 נמכר גן רינה, וההקרנה האחרונה במקום התקיימה ב-14 בנובמבר 1960. המבנה נהרס ותחתיו הוקם מבנה מסחרי בן שלוש קומות, אשר נהרס בתורו בשנת 1991. כיום שוכן במקום מגדל ישרוטל שבנייתו הסתיימה בשנת 1997.
אזכורים בתרבות
כשרבו השמועות על הכוונה להרוס את המבנה ואת בית העם הסמוך, כתב על כך המשורר נתן אלתרמן:
"התיאטראות מזדקנים מהר. שפע חיים ממלא אותם מערב ועד חצות, מבמה ועד יציע, ובהתנדף הקהל בא הקפאון... כל בניין ציבורי נראה מקץ שנתו הראשונה ותיק במאה שנה ממבני הפרט הסובבים אותו, כי רבבות חיים עברוהו והוא נתפייח בעשן שנותיהם, וזקנתו לא תשישות היא, כי אם השתרשות וכוח, לא משענת אלא מגן. כך היה גם לשני הנפילים אשר על חופי הרחוב האחד (בן יהודה) בית העם וגן רינה הנאהבים והבודדים – מי כמוהם אביון ביסודות וחומה, מי כמוהם רעוע וחסר גג וכבד שערים, אך מי עוד העמיק שורשים כל כך במקום הזה. מי היה עוד כמותם לנתח חיים וראווה אשר בלעדיו לא יתואר נופו של הרחוב הזה. ביום בו יבואו לקיים את גזר הדין אשר נחרץ במועצת העיר ולעקור את בית העם אל מקום אחר – ביום ההוא תזעק האדמה מכאב...".
גן רינה נזכר גם בשיר "תנו לנו יד ונלך" שנכתב אודות תל אביב בעשורים הראשונים לקיומה, והושר על ידי עירית דותן בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1973. בשיר נאמר: ”תנו להתגנב בשקט לגן רינה ואולי לבית העם”, רמז לילדים שנהגו "להתפלח" אל בית הקולנוע.
קישורים חיצוניים
27796672גן רינה