גמר ה-NBA
.png){kind=logo} | |
| ארגון מפעיל | NBA |
|---|---|
| מספר מתמודדים | 2 |
| מדינות משתתפות |
 ארצות הברית,  קנדה |
| זוכה | אוקלהומה סיטי ת'אנדר (זכייה שנייה) |
| הכי הרבה זכיות | בוסטון סלטיקס (18 זכיות) |
| מפעל נמוך יותר | הגמרים האזוריים ב-NBA (מערב, מזרח) |
גמר ה-NBA (באנגלית: NBA Finals, ידוע מטעמי חסות מ-2018 גם כ-NBA FInals presented by YouTube TV) הוא סדרת האליפות השנתית של ליגת ה-NBA. אלופי המזרח והמערב משחקים בסדרת הטוב מ-7 כדי לקבוע את אלופת הליגה. לקבוצה שזוכה בסדרה מוענק גביע לארי אובריאן, שהחליף את גביע וולטר בראון ב-1983.
הסדרה נודעה בתחילה כגמר ה-BAA לפני עונת 1949/1950, אז התמזגה ליגת ה-BAA עם ליגת ה-NBL כדי ליצור את ה-NBA.
גמר ה-NBA היה בנוי בתחילה במתכונת 2–2–1–1–1 (הקבוצה בעלת יתרון הביתיות מארחת את שני המשחקים הראשונים, ובמידת הצורך גם את החמישי והשביעי). בשנת 1985, כדי להקל על כמות הנסיעות הארוכות, הוא שונה למתכונת 2–3–2, כאשר שני המשחקים הראשונים ושני המשחקים האחרונים בסדרה נערכו באולם של הקבוצה שהרוויחה יתרון ביתיות על ידי מאזן טוב יותר במהלך העונה הסדירה. בשנת 2014 שוחזר הפורמט 2–2–1–1–1.[1]
בסך הכל 21 מועדונים זכו בגמר ה-NBA, כאשר אוקלהומה סיטי ת'אנדר הוא האחרון שבהם, ב-2025. בוסטון סלטיקס היא שיאנית הזכיות, לאחר שזכתה 18 פעמים, והיא זכתה גם בתארים הרבים ביותר ברציפות, 8, בין השנים 1959 ל-1966. הלוס אנג'לס לייקרס התמודדו הכי הרבה פעמים בגמר ה-NBA, עם 32 הופעות. המזרח סיפק הכי הרבה אלופות עם 41 זכיות, כשלאזור המערבי יש 38 אליפויות.
הערות שוליים
- ↑ NBA Board of Governors unanimously approves format change for The Finals, NBA, 23 באוקטובר 2013
גמר ה-NBA42347668Q842375