גליזה 65

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גליזה 65
מיקומו של גליזה 65 בקבוצת לווייתן (לא מופיע במפה)
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים לווייתן
שמות נוספים לוּיטן 726-8
בהירות נראית 12.2 כוללת
עלייה ישרה 01ʰ 39ᵐ 01.54ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏01.8″ ‏57′ ‏17°‏- מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 15.1 כוללת
מרחק 8.73 שנות אור
2.68 פארסק[1]
עוצמת הארה פי 0.00008 מהשמש
תנועה עצמית 3,368[2] מילי-שניות קשת בשנה
מערכת
כוכבים נלווים גליזה 65 B/A
גליזה 65 A
נתוני תצפית
שמות נוספים BL בלווייתן, LHS 9
סוג ננס אדום
בהירות נראית 12.7[3]
סיווג ספקטרלי M6Ve[3]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 15.6
רדיוס 0.14 רדיוסי שמש
מסה 0.1 מסות שמש
עוצמת הארה פי 0.00005 מהשמש
טמפרטורה 2,800 K
מערכת
כוכבים נלווים גליזה 65 B
גליזה 65 B
נתוני תצפית
שמות נוספים UV בלווייתן, LHS 10
סוג ננס אדום
בהירות נראית 13.2[4]
סיווג ספקטרלי M6Ve[4]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 16
רדיוס 0.14 רדיוסי שמש
מסה 0.1 מסות שמש
עוצמת הארה פי 0.00003 מהשמש
טמפרטורה 2,670[1] K
מערכת
כוכבים נלווים גליזה 65 A

גליזה 65גרמנית: Gliese 65), נקרא גם לוּיטן 726-8 הוא כוכב כפול המורכב מזוג ננסים אדומים הנמצאים במרחק של 8.7 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים לווייתן. זו אחת ממערכות הכוכבים הקרובות ביותר לכדור הארץ אך בהירותה הנמוכה לא מאפשרת להבחין בה ללא טלסקופ. המערכת התגלתה בשנת 1948 על ידי האסטרונום ההולנדי וילם יקוב לויטן שהכניס אותה תחת הציון Luyten 726-8 לקטלוג הכוכבים בעלי תנועה עצמית גדולה, שכן המערכת נעה ביחס לשאר הכוכבים במהירות זוויתית של 3.37 שניות קשת בשנה.[2] לויטן עצמו גילה יותר מאוחר שמדובר בזוג כוכבים ולא בכוכב בודד.

מאפיינים

שני הננסים מקיפים זה את זה במסלול אליפטי כך שהמרחק ביניהם משתנה מ-2.1 יחידות אסטרונומיות ועד ל-8.8 יחידות אסטרונומיות וזמן ההקפה הוא 26.5 שנים.[1] שני בני הזוג הם כוכבי הבזק ולכן קיבלו שניהם גם ציון של כוכבים משתנים. גליזה 65 A נקרא גם BL בלווייתן וגליזה 65 B נקרא גם UV בלווייתן.

גליזה 65 A

גליזה 65 A הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M5.6Ve עם מסה של כעשירית מסת שמש, רדיוס של כ-0.14 רדיוס שמש וטמפרטורת פני השטח שלו היא כ-2,800 קלווין. הוא מאיר בעוצמה של כ-50 מיליוניות מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך יותר מפי 20 מכך באור תת-אדום. מסתו הנמוכה קרובה מאד לגבול התחתון שמאפשר היתוך גרעיני של מימן ולו הייתה נמוכה ב-20% הוא היה ננס חום. לויטן עצמו גילה את ההשתנות של גליזה 65 A קצת אחרי גילויו, וזיהה שהוא כוכב משתנה מתפרץ מסוג כוכב הבזק ובשל כך קיבל הכוכב את הציון BL בלווייתן. לעומת זה לויטן לא זיהה שגם בן הזוג הוא כוכב הבזק, למרות שההתפרצויות של גליזה 65 B חזקות בהרבה.[5]

גליזה 65 B

גליזה 65 B הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M6Ve עם מסה ורדיוס כמעט זהים לאלו של גליזה 65 A, אך טמפרטורת פני השטח שלו מעט נמוכה יותר והיא כ-2,670 קלווין ומשום כך עוצמת ההארה שלו נמוכה יותר והוא מאיר בעוצמה של כ-32 מיליוניות מעוצמת ההארה של השמש באור נראה (וכמו גליזה 65 A, הרבה יותר מכך באור תת-אדום). מעט אחרי שלויטן גילה את היותו של גליזה 65 A כוכב משתנה, גילו האסטרונומים אלפרד ג'וי ומילטון הומסון שגם גליזה 65 B משתנה והוא קיבל את הסימון UV בלווייתן.[5] מהר מאד התברר שההתפרצויות של UV בלווייתן חזקות בהרבה משל BL בלווייתן והשינוי בבהירות שלו מגיע עד ל-6 דרגות בהירות, כלומר הבהירות גדלה פי 250 ומגיעה לדרגת בהירות 6.8.[6] בשל ההתפרצויות הדרמטיות שלו, הפך UV בלווייתן לאב-טיפוס של כוכבי הבזק והם נקראים על שמו גם "משתני UV בלווייתן".

סביבה

גליזה 65 נמצא במרחק של כ-2.9 שנות אור מהכוכב τ בלווייתן, שנראה ממנו ככוכב בהיר במיוחד עם דרגת בהירות נראית 0.4. ניתן להיעזר בקרבה זו על מנת לאתר את גליזה 65 באמצעות טלסקופ, כ-2.3 מעלות מדרום-דרום-מערב ל-τ בלווייתן. במרחק של כ-3.5 שנות אור מגליזה 65 נמצא כוכב ההבזק YZ בלווייתן, אך הוא לא ניתן לראייה בעין אנושית ללא ציוד עזר ממרחק זה. במרחק של כ-5 שנות אור ממנו נמצא הכוכב ε בארידנוס. גליזה 65 נע בכיוונו ובעוד כ-31,500 שנים הוא יחלוף במרחק קטן משנת אור אחת ממנו ואז ε בארידנוס יראה ממנו ככוכב בהיר במיוחד עם בהירות מדרגה 1.5-.[1] לפני כ-29,000 שנים היה גליזה 65 במרחק של כ-7.2 שנות אור ממערכת השמש, אך מאז הוא הולך ומתרחק וכיום ממרחק של 8.7 שנות אור, השמש תראה ממנו ככוכב בהיר למדי עם דרגת בהירות 2.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Thomas Wm Hamilton: Our Neighbor Stars: Including Brown Dwarfs, p. 18
  2. ^ 2.0 2.1 VizieR: LHS 9 & LHS 10, LHS Catalogue, 2nd Edition (Luyten 1979)
  3. ^ 3.0 3.1 SIMBAD: גליזה 65 A
  4. ^ 4.0 4.1 SIMBAD: גליזה 65 B
  5. ^ 5.0 5.1 Robert Prokop: Observing the Nearest Stars, p. 70
  6. ^ General Catalogue of Variable Stars: UV Ceti
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25290036גליזה 65