גלוריה אולרד

גלוריה רייצ'ל אולרד
Gloria Rachel Allred

לידה	3 ביולי 1941 (גיל: 84) פילדלפיה, פנסילבניה
מדינה
עיסוק	עורכת דין, פעילה למען זכויות אדם
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
פרסים והוקרה	היכל התהילה הלאומי לנשים

גלוריה רייצ'ל אולרד (באנגלית: Gloria Rachel Allred; נולדה ב-3 ביולי 1941) היא עורכת דין פמיניסטית יהודיה-אמריקאית שפעלה למען השגת זכויות לנשים.התפרסמה בזכות תביעות שנויות במחלוקת ובעלות עניין רב לציבור.

ביוגרפיה

אולרד נולדה למשפחה יהודית ממעמד הביניים מפילדלפיה ב-3 ביולי 1941. אביה, מוריס, היה איש מכירות. אמה סטלה, ילידת בריטניה, הייתה עקרת בית.

לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון פילדלפיה לבנות, החלה את לימודיה באוניברסיטת פנסילבניה, שם הכירה את בעלה הראשון פייתון בריי. זמן קצר לאחר לידת בתם היחידה התגרש הזוג. הבת, ליסה בלום, היא עורכת דין וידועה בעיקר בזכות היותה מנחת טלוויזיה לשעבר.

לאחר שהתגרשה שבה לבית הוריה והמשיכה את לימודיה. בשנת 1963 סיימה בהצטיינות תואר ראשון באנגלית. למרות התנגדות המרצה שלה, עסקה התזה שלה בסופרים כהי עור. לאחר עבודה במשרות שונות, התקבלה כמורה בתיכון בנג'מין פרנקלין. התחילה ללמוד לתואר שני באוניברסיטת ניו יורק, אז התחילה להתעניין בתנועה לזכויות האזרח. ב-1966 עברה ללוס אנג'לס, שם עבדה בהסתדרות המורים העירונית, ולימדה בתיכון ג'ורדן ובתיכון פרמונט.

בשנת 1968 נישאה לוויליאם אולרד והחלה ללמוד משפטים באוניברסיטת לויולה מרימאונט בלוס אנג'לס. היא התקבלה ללשכת עורכי הדין של קליפורניה ב-1975. בשנת 1987 התגרשה .

קריירה

חוק

במהלך הקריירה המשפטית שלה שנמשכה כ-4 עשורים^{[דרושה הבהרה]}, ייצגה אולרד מגוון רחב של לקוחות בתביעות זכויות אדם, בנושאים כגון: הטרדות, זכויות נשים, הפרת זכויות העובד והפלייה בתעסוקה. מגזין הניו רפובליק כינה אותה "המומחית למסיבות עיתונאים". היא ייצגה בתביעות עם עניין רב לציבור, תוך שימוש במסיבות עיתונאים והופעות בטלוויזיה על מנת להשיג את מטרתה. אולרד ייצגה לקוחות רבים בתביעות נגד ידוענים, כמו מתופף להקת מוטלי קרו, ארנולד שוורצנגר, הרמן קיין, דוויד בורינז, סקוט לי כהן, אנטוני ווינר, סשה ברון כהן ואיסי מורלס.

שנות ה-70 וה-80

בינואר 1976 הקימה אולרד את משרד עורכי הדין אולרד, מרוקו וגולדברג עם עמיתיה ללימודיה באוניברסיטת לויולה מייקל מרוקו ונייתן גולדברג.

בשנת 1979 ייצגה אולרד שבעה ילדים והוריהם, בתיק נגד רשת בתי המרקחת סאב-און כדי למנוע את הפרדת מחלקת צעצועי הבנים מצעצועי הבנות.

ב-1987 יצאה אולרד נגד מועדון הנזירים של בוורלי הילס אשר היה מיועד לגברים בלבד, בגלל מדיניות אפליית קבלת החברים בה. מועדון הנזירים איפשר, לבסוף, לאולרד ול-5 נשים נוספות להשתמש במתקני הרפואה שלו, לאחר שאולרד הציגה את כישוריה בשימוש אפקטיבי בתקשורת.

שנות ה-90

בשנת 1992 כתבה אולרד מכתב לוועדת האתיקה של הסנאט, בבקשה לחקור את פעולותיו של סנאטור מדינת אורגון בוב פאקווד, לאחר פרסום כתבה שתיארה את עברו כמטריד נשים. היא המשיכה ללחוץ על הוועדה ודרשה מפקווד לפרסם את יומניו. אחרי מאבק, הצביעה הוועדה בעד סילוקו והוא התפטר מתפקידו.

בשנת 1995, ייצגה אולרד את קטרינה יאו, בת ה-11, בתביעה נגד תנועת הצופים של אמריקה. התביעה עסקה בשאלה - האם לארגון הצופים הייתה הזכות להדיר בנות מחברות בו. באותה שנה היא ייצגה את המשפחה של ניקול בראון סימפסון במהלך משפט הרצח של או. ג'יי. סימפסון.

בשנת 1997 ייצגה אולרד את האנטר טיילו, שחקנית סדרת הטלוויזיה מרלוז פלייס, נגד המפיק אהרון ספלינג שפיטר אותה כי הייתה בהיריון. השופט פסק לטובתה פיצויים בסך 4.8 מיליון דולר. התיק היה חשוב בביסוס זכויות של שחקניות להמשיך לעבוד גם אם נכנסו להיריון.

שנות ה-2000

לאחר שזמר הפופ מייקל ג'קסון החזיק את בנו מעל מרפסת מלון בברלין ב-2002, אולרד כתבה מכתב לשירותי רווחת הילד בקליפורניה, בבקשה לחקור את בטיחות ילדו של ג'קסון, ודיברה עם ה-CNN על הנושא. היא גם ייצגה, למשך זמן קצר ב-1993, ילד אשר האשים את מייקל ג'קסון בהתעללות.

בשנת 2004, אולרד ייצגה את אמבר פריי כאשר היה עד בתיק הפלילי נגד סקוט פטרסון על רצח אשתו לייסי פיטרסון.

באפריל 2008 דווח שהיא נשכרה על ידי משפחתה של צעירה אשר הוכתה וצולמה על ידי 8 מתבגרים מפלורידה.

ב-30 ביולי 2008, אולרד, יחד עם רשות האישורים הפדרליים האמריקאית, הגישה תלונה נגד איחוד החסכונות וההלוואוות של העיר דאוני בנוגע לתהליכי פדיית צ'קים. מארק רטמייר, חייל בצבא ארצות הברית בן 19, נהרג באפגניסטן ביוני 2008. איחוד החסכונות וההלוואות של העיר דאוני סירב לפדות באופן מיידי את צ'ק הפיצויים מהצבא, ומשפחתו של מארק הייתה צריכה לחפש דרך אחרת לממן את הלוויה שלו.

במאי 2009, אולרד הגישה תביעה בטענה שנדיה סולמן ניצלה את ילדיה. אולרד הגישה בקשה לאפוטרופוס מטעם בית המשפט בטענה שאם הילדים אינה חושבת טובתם.

שנות העשרה במאה ה-21

באוגוסט 2010, אולרד ייצגה את ג'ודי פישר, אשר טענותיה להטרדות חשפו אי-סדרים בחשבונות אשר הובילו להתפטרותו של מנכ"ל HP, מארק הרד.

ב-2010, במהלך מרוץ לממשלה בקליפורניה, אולרד הפכה באופן רשמי לעורכת הדין של ניקי דיאז, עובד לשעבר של המועמד הרפובליקני מג וויטמן. אולרד טענה שוויטמן העסיק את דיאז במשך שנים, בידיעה שדיאז הוא מהגר לא מתועד.

ב-4 באוקטובר 2013, אולרד קיבלה את התיק של אדווין מיסז, אופנוען אשר נפצע באופן קשה מדריסה על ידי אלקסיאן ליאן במהלך הופעת תעלולים לאחר שנכנס איתו לעימות. ליאן דרס את מיסז עם הג'יפ שלו בעוד שליאן היה מוקף ומאוים על ידי מיסז וחבורת האופנוענים שלו בכביש המהיר במנהטן. מאוחר יותר חבריו של מיסז תקפו את ליאן בפעולת נקם. אולרד סיפרה לתקשורת שמיסז, שסבל מפציעות בעמוד השדרה ושתי רגליים שבורות, היה קרבן תמים אשר ניסה להרגיע את הרוחות.

אולרד מייצגת לכל הפחות 28 נשים אשר האשימו את ביל קוסבי בתקיפה והטרדה, או התנהגות בלתי הולמת. בנוסף לכך, היא מייצגת שלוש נשים אשר האשימו את דונלד טראמפ בהתנהגות בלתי הולמת - טענות אשר טראמפ הכחיש, ועלו לשיח הציבורי לראשונה במסע הבחירות לנשיאות בבחירות 2016.

ב-2017, קייל האנטר, לקוח לשעבר של אולרד, הגיש תלונה רשמית, הן ללשכת עורכי הדין של קליפורניה והן ללשכת עורכי הדין של וושינגטון הבירה, אשר טען לניגוד אינטרסים מפני שאולרד הייתה במשא ומתן עם CBS באותו זמן שייצגה אותו נגדם, עבור אפליה תעסוקתית. אולרד הכחישה כל מעשה פסול וטענה כי סיבת החקירה היא ניסיון סחיטה כושל.

ב-11 בנובמבר בשנת 2017, אולרד ערכה מסיבת עיתונאים המייצגת את הלקוח בוורלי יאנג נלסון, ושחררה הצהרה הטוענת לתקיפה אשר בוצעה על ידי רוי מור, כאשר הייתה בת 16.

חייה האישיים

גלוריה התגרשה מבעלה ויליאם אולרד (1968–1987). בתה ליסה בלום היא ילדתה היחידה מנישואיה הראשונים. אולרד יהודייה במוצאה, ואינה מחשיבה את עצמה דתייה במיוחד.

ביקורות

הצהרותיה והתנהגותה של אולרד בפומבי הובילו לביקורת. העיתונאית טריסיה רומנו מטעם העיתון "דיילי ביסט" ("The Daily Beast") כינתה אותה כרודפת פרסום.

הוצאות לאור

בשנת 2006 אולרד הוציאה לאור עם דבורה קולפילד רייבק את הספר :"Fight Back and Win: My Thirty-Year Fight Against Injustice and How You Can Win Your Own Battles"

ראו גם

• עורכת דין
• פמיניזם

לקריאה נוספת

• ספרה של גלוריה אולרד (באנגלית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גלוריה אולרד בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של גלוריה אולרד

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גלוריה אולרד41972927