גיצית ארודה
 גיצית ארודה
| |
|---|---|
זכר
|
גִּצִּית אֲרֻדָּה (שם מדעי: Sympecma fusca) היא מין של שפרירית ממשפחת השביביתיים. המין נמצא בעיקר באזור האירופי של הים התיכון. בניגוד לכמעט כל מיני השפיריות אחרות, היא מעבירה את החורף בצורת הבוגר המעופף שלה, ולא כנימפה; אפילו באזורים קרים של תפוצתה. מין לא שכיח בישראל, נפוצה מעט יותר בצפון מאשר במרכז.[1]
תיאור
בוגר
מידות: אורך הגוף הכולל 34–39 מ"מ (מתוכם הבטן 25–30 מ"מ). אורך הכנף האחורית 18–23 מ"מ, ורוחבה 1.3–1.7 מ"מ.[2]
הגיצית הארודה היא מין בו אין שוני משמעותי בין הזכרים לנקבות, למעט לתוספתנים וכמה הבדלים מינימליים בגודל, ולכן אינה מראה דו-צורתיות זוויגית. צבע הגוף הבסיסי נע בין בז' בהיר לחום. על החלקים העליונים יש דוגמה זוהרת בצבע נחושת. הכנפיים תמיד מוחזקות מכונסות יחדיו מצד אחד של הבטן. באביב הגיציות מתכהות והעיניים המורכבות עשויות לקבל גוון כחלחל בחלקן העליון.[3] הפטרוסטיגמות חומות בהירות.
בצידי החזה שני פסים כהים. אצל הגיצית הארודה הקצה התחתון של הפס העליון ישר, מה שמבדיל אותה מבת סוגה Sympecma paedisca ("גיצית סיבירית"), שהיא נדירה במרכז אירופה ואצלה הקצה התחתון של פס בעל בליטה כלפי מטה.[4]
נימפה
מיד לאחר הבקיעה מהביצה שגודלה כמילימטר אחד, הנימפה קטנה מאוד בהשוואה לנימפות שביביתיים אחרים כמו רשפית. צבע הנימפות הוא חום-צהבהב כהה עד אפרפר. עם התפתחותן, הצבע תחילה מתבהר ולאחר מכן נוטה לכיוון אפור-ירקרק לשקוף. עם ההתנשלות השלישית, מופיעים לראשונה ניצני הכנף, ולאחר הנשירה השמינית מתרחשת המטמורפוזה.[5]
בית גידול
בית גידול של הנימפות
בית הגידול של נימפות הגיצית הארודה הוא מים עומדים בעומק של עד מטר אחד, אך בדרך כלל הן שוהות בעומקים של כ-20 ס"מ. אם המים רדודים עוד יותר, הנימפות, שבדרך כלל חיות על חלקי צמחים שקועים, מאכלסות גם את הקרקעית.
עבור הגחת הגיצית הבוגרת, הנימפה בוחרת מיקומים בגובה של עד 35 ס"מ - לעיתים נדירות אף עד 80 ס"מ - מעל פני המים, אשר מוארים היטב בשמש בבוקר במהלך תקופת הבקיעה העיקרית.[6]
בית הגידול של הבוגרות
לאחר ההגחה, הבוגרות עוברות לסבך קל או לאזורים מכוסים בשרכים כדי לסיים את המעבר. לאחר מכן הן מעדיפות ענפים חומים שבהם הן מוסווות בצורה אופטימלית. מעט ידוע על בתי הגידול שלהן בחורף, מלבד העובדה שלפעמים הן יכולות להיות במרחק של מספר ק"מ מאתר הבקיעה. כאשר הכפור מתקרב, הגיציות בדרך כלל נסוגות לסדקים מוגנים בין אבנים או מתחת לקליפת עצים; אבל הן יכולות גם לשרוד "הקפאה" בלילה.
לצורך רבייה, הגיציות מחפשות גופי מים עומדים ורדודים שטופי שמש ועשירים בצמחייה, במיוחד כאלו עם צמחים מתים צפים כמו קנים.[2]
דרך חיים
התנהגות
שפיריות אלו חורפות כבוגרות מפותחות במלואן. בימים שטופי שמש הן שוברות את שנת החורף שלהן וניתן לראותן עפות מסביב. מתחילת אפריל, ניתן למצוא אותן – כשפריריות הראשונות – ליד גופי מים, שם הן יושבות על גבעולים, מקפלות את כנפיהן כנגד גופן. מנהג זה לא אופייני לשפריריות והוביל לשם הסוג המדעי שלהן, הנגזר מהמילה היוונית pyknos ("מקופל"). בסך הכל, הבוגרות אינן זריזות במיוחד, בניגוד לנימפות שכמעט ולא נחקרו. זה, יחד עם הסוואתן הטובה והתנהגותן של מעבר לצד השני של עלה או ענף כאשר אויבים פוטנציאליים מתקרבים, גורם לכך שהמין לא תמיד מאותר.
רבייה
כדי להתרבות, הזכרים ממתינים במקומות עם טמפרטורות גבוהות מעט יותר מהסביבה עד שהנקבות מגיעות מאוחר יותר באותו היום. ההתרבות מתרחשת בגלגל התרבות ונמשכת בין מספר דקות לחצי שעה. לאחר מכן הנקבה מטילה את הביצים לתוך חלקי צמחים מתים, ברובם צפים, בדרך כלל כאשר הזכר עדיין מחובר. קצב ההטלה הוא של ארבע עד חמש ביצים בדקה, והיא מטילה כ-350 ביצים במקומות שונים לאורך היום. אם טמפרטורת האוויר יורדת מתחת ל-16° מעלות צלזיוס, הטמפרטורה תהיה נמוכה עד 18° מעלות צלזיוס הפחיתה מאוד את הטלת הביצים והפסיקה לחלוטין. הביצים, שאורכן כמילימטר אחד, מתפתחות בין שלושה לשישה שבועות.[5][6]
עונות
עונת התעופה העיקרית של הבוגרות היא בין אפריל למאי (יוני); ופעילויות הרבייה מתרחשות בתקופה זו. במרכז אירופה, בדרך כלל יש תקופה קצרה ביולי ללא גיציות, לפני שהדור החדש מגיח, מיולי ועד ספטמבר. (באקלים חם יותר, כמו דרום ספרד והמזרח התיכון, מחזוריות של שנתיים עשויה להיחפף, כלומר הבוגרות שהגיחו זה עתה עדיין נתקלות בבוגרות מבוגרות יותר מהשנה הקודמת). גיציות טריות לאחר ההגחה נשארות פעילות עד סוף הסתיו, אך אינן מזדווגות או מטילות ביצים בתקופה זו. עם תחילתן של תקופות קור ארוכות יותר, הן נכנסות למצב חורף. עם זאת, בימים חמים יותר, ניתן לראות פרטים בוגרים אפילו בחורף.[6]
גלריה
-
זכר בוגר עם עיניים שהכחילו -
נקבה -
תקריב על הפטרוסטיגמות; הן אינן חופפות זו לזו בשל מנח הכנפיים הייחודי בצד יחיד של הגוף -
תקריב ראש -
זכר טרי לאחר ההגחה -
סרטון הטלה של ביצים
_male.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
- גיצית ארודה, באתר NCBI (באנגלית)
- גיצית ארודה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גיצית ארודה, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ נתנאל ירקוני, גיצית ארודה Sympecma Fusca, באתר מן השדה, 2022-08-11
- ^ 2.0 2.1 Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 82, מסת"ב 978-1-4729-4399-6
- ↑ Heiko Bellmann, Libellen: beobachten - bestimmen, Augsburg: Naturbuch-Verl, 1993, מסת"ב 978-3-89440-107-8
- ↑ David Smallshire, Andy Swash, Europe's dragonflies: a field guide to the damselflies and dragonflies, Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2020, Wild guides, עמ' 34–35, מסת"ב 978-0-691-16895-1
- ^ 5.0 5.1 Paul-A. Robert, Die Libellen (Odonaten), ברן: Kümmerly & Frey, 1959
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Klaus Sternberg, Klaus Sternberg, Allgemeiner Teil: Kleinlibellen (Zygoptera), Ort nicht ermittelbar: Verlag nicht ermittelbar, 1999, Die Libellen Baden-Württembergs : [2 Bde] / bearb. und hrsg. von Klaus Sternberg und Rainer Buchwald, עמ' 429–440, מסת"ב 978-3-8001-3508-0
גיצית ארודה41163961Q1492044