לדלג לתוכן

גטו דויד-הרדוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גטו דויד-הרדוק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג גטו
תאריכים
תאריך הקמה 1942
תאריך סגירה 10 בספטמבר 1942

גטו דויד־הרדוק (תחילת 1942 – 10 בספטמבר 1942) היה גטו יהודי שהוקם במהלך מלחמת העולם השנייה בעיירה דויד־הרדוק, שבנפת סטולין במחוז ברסט. הגטו שימש מקום ריכוז כפוי ליהודי דויד־הרדוק והיישובים הסמוכים תחת הכיבוש הנאצי בבלארוס.[1]

הכיבוש והקמת הגטו

בשנת 1931 חיו בדויד־הרדוק כ־3,500 יהודים – כ־30% מאוכלוסיית העיירה. כוחות גרמניים כבשו את העיירה ב־7 ביולי 1941, והכיבוש נמשך עד 9 ביולי 1944.[2][3]

הריגות של יהודים החלו עוד לפני כניסת הגרמנים. הכובשים חששו מהתנגדות יהודית, ולכן רצחו גברים יהודים בני 15–50, לעיתים עוד לפני הקמת הגטו. ב־10 באוגוסט 1941 נלקחו כ־3,000 גברים יהודים מדויד־הרדוק לחוות חינובסק ולכפר אולשני והוצאו להורג על סמך שמועה שקרית כי הם מתכננים מרד מזוין. את ההוצאות להורג ביצעו יחידות אס אס ומשטרה מקומית. משפחות הנרצחים – נשים, ילדים וזקנים – גורשו מהעיירה ורכושם נבזז. רבים מהם הגיעו לסטולין ושם נרצחו מאוחר יותר.[4][5]

בתחילת 1942 רוכזו שארית היהודים ששרדו את הטבח, יחד עם יהודים מכפרים סמוכים, בגטו שהוקם בגדה הימנית של נהר סנז’קה. הגטו הוקף גדר תיל ונשמר בקפדנות בידי חיילים ומשטרה מקומית. נכון ל־9 בספטמבר 1942 נמנו בו 1,263 איש, מתוכם רק 30 גברים.[6]

חיסול הגטו

ב־10 בספטמבר 1942 חוסל הגטו. האסירים נלקחו לחוות חבישצ’ה ומשם לחוות חינובסק, שם נורו ליד בורות שחפרו מראש. הקורבנות נדרשו להתפשט, למסור חפצי ערך ואז נורו למוות.[7]

כ־1,100 יהודים נרצחו באותו יום, אם כי מקורות מסוימים מציינים 685 קורבנות, בהם 205 נשים ו־109 ילדים. כ־100 יהודים הצליחו להימלט אך רובם נתפסו ונורו בהמשך. אחדים מן הנמלטים הצטרפו ליחידות פרטיזנים.[8]

הנצחה

בשנת 1945 מצאה ועדת חקירה קברים אחים בבית הקברות סמוך לחוות חינובסק, בבורות בגדלים שונים. פורסמו רשימות חלקיות של הקורבנות. בשנת 1986 הוקם באתר אובליסק סטנדרטי, ששופץ ב־1996. בשנת 2005 הוצב לוח זיכרון על בניין הספרייה בדויד־הרדוק, עם כתובות ברוסית, אנגלית ועברית, לזכר חברי הקהילה היהודית שנרצחו בשואה.

בשנת 2010 נחנך באתר חינובסק אנדרטה שתכנן האדריכל ל. לוין. המתחם כולל שישה אלמנטים משושים עם לוחות זיכרון, מדשאה ירוקה במקום הקברים, וגדר דקורטיבית עם דמות מנורה. שבע "נרות" בטון לבנים נושאים כתובות ברוסית ובעברית לזכר שבעת אלפי היהודים מדויד־הרדוק והסביבה שנרצחו בתקופת הכיבוש הנאצי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גטו דויד-הרדוק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. דויד-הורודוק (Dawidgródek) | האנציקלופדיה של הגטאות, באתר wwv.yadvashem.org
  2. Гетто в Давид-Городке - Места мартирологии - Достопримечательности - Dawidgródek - Virtual Shtetl, www.sztetl.org.pl (בפולנית)
  3. QQAlienPoker: Daftar IDN Poker Online | IDNPLAY | IDN Poker | IDN Play Resmi No.1, www.sonic-jam.org (ב־)
  4. "תקופות הכיבוש של יישובי בלארוס". אורכב מ-המקור ב-2013-10-20. נבדק ב-2015-04-07.
  5. "שאלות ומשימות מחקר". www.jewniverse.ru. נבדק ב-2024-07-29.
  6. יד ושם. פרויקט תיעוד והנצחת שמות הנספים בשואה – מחוז ברסט
  7. ו. טומילוביץ. "קאז’אן־הרדוק – 500 שנה" (אורכב 16.04.2015 בארכיון Wayback Machine)
  8. הארכיון המדינתי האזורי בפינסק, קרן 118, רשימה 2, תיק 5, עמוד 21;

גטו דויד-הרדוק42849856Q19772468