גו-גו
| מקורות סגנוניים | פאנק, מוזיקה לטינית, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | אמצע שנות ה-1960 – סוף שנות ה-1970, וושינגטון די. סי. (ארצות הברית) |
| סצינות אזוריות | |
| וושינגטון רבתי, אזור המיד-אטלנטיק | |
גו-גו (באנגלית: Go-go) הוא תת-ז'אנר מוזיקלי של פאנק שהפתפתח בוושינגטון די. סי. בארצות הברית באמצע שנות ה-1960 עד לסוף שנות ה-1970 בידי מוזיקאים אפרו-אמריקאים. בפברואר 2020, מועצת מחוז קולומביה (אנ') קבעה כי הז'אנר גו-גו יהיה "המוזיקה הרשמית" של וושינגטון הבירה.[1][2]
בין האמנים המזוהים על הז'אנר ניתן למנות את Rare Essence (אנ'), Experience Unlimited (אנ'), Trouble Funk (אנ') וצ'אק בראון (אנ').[3]
אפיון
במונחים טכניים, "הקצב המהותי של [הז'אנר] גו-גו מאופיין בקצב סינקופי של חמש עד ארבע, המודגש באופן בולט על ידי תוף בס, תוף סנר והיי-האט... [ו]מעוטר בכלי הקשה אחרים, במיוחד בתופי קונגה, רוטוטום וקאמפאנה.[4]
מאפיין ייחודי לז'אנר הוא השימוש ב-2 תופי קונגה סטנדרטיים ו-2 תופי קונגה לא-סטנדרטיים ברוחב 8 אינץ ו-9 אינץ' ובגובה של כמחצית של תופי הקונגה הסטנדרטיים. תופי הקונגה הלא-סטנדרטיים שומשו לראשונה על ידי הלהקה Rare Essence (אנ'), כאשר לא יכלו להרשות לעצמם לקנות תופי קונגה סטנדרטיים.[5]
הערות שוליים
- ↑ Lang, Marissa J. "Go-go is signed into law as the official music of D.C." The Washington Post (באנגלית). ארכיון מ-20 בפברואר 2020. נבדק ב-20 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "One year later, #DontMuteDC advocates for financial support of go-go music". WTOP (באנגלית). 10 באפריל 2020. ארכיון מ-14 באוגוסט 2020. נבדק ב-30 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "'Godfather of Go-Go,' Chuck Brown Dies". The Washington Informer. May 16, 2012. Archived from the original on May 20, 2012.
- ↑ Lornell, Kip; Charles C. Stephenson Jr. (2001). The Beat: Go-Go's Fusion of Funk and Hip-Hop. Billboard. pp. 12. ISBN 0-8230-7727-6.
- ↑ Take Me Out to the Go-Go. "Take Me Out to the Go-Go". אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה)
גו-גו42026956Q2697917