גובה שיווי המשקל
במטאורולוגיה, גובה שיווי המשקל (Equilibrium Level – EL), או גובה הציפה הנייטרלית (Level of Neutral Buoyancy – LNB), או גבול הקונבקציה (Limit of Convection – LOC), הוא הגובה שבו חבילת אוויר עולה מגיעה לטמפרטורה זהה לזו של סביבתה.
המשמעות היא שאוויר בלתי יציב נעשה יציב כאשר הוא מגיע לגובה שיווי המשקל, והקונבקציה נפסקת. גובה זה נמצא לעיתים קרובות קרוב לטרופופאוזה, וניתן לזהותו כאזור שבו נמצא "הסדן" של סופת רעמים, מאחר שמדובר בנקודה שבה זרם האוויר העולה מהסופה נפסק, למעט במקרים של "פסגות חורגות" (Overshooting Tops (אנ')), בהם זרם האוויר ממשיך לעלות עד לגובה המרבי של החבילה (Maximum Parcel Level – MPL) בשל התמדתו.
באופן מדויק יותר, ענן קומולונימבוס יפסיק לעלות כמה קילומטרים לפני שיגיע לגובה הציפה הנייטרלית, ובממוצע קפיאת הסדן (anvil glaciation) מתרחשת בגובה רב יותר מעל יבשה מאשר מעל ים – אף על פי שאין הבדל משמעותי בגובה הציפה הנייטרלית (LNB) בין יבשה לים.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Takahashi, Hanii; Z. Luo, Where is the level of neutral buoyancy for deep convection?, Geophys. Res. Lett. 39 (L15809). Bibcode:2012GeoRL..3915809T. doi:10.1029/2012GL05263, 2012
גובה שיווי המשקל41516611Q4356508