גבריאל יהודה ליכטנפלד
גבריאל יהודה (יודל) לִיכְטֶנְפֶלד (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ליכטענפעלד; Gabriel Judah Lichtenfeld; גי"ל; 1811, לובלין – כ"ו באדר ה'תרמ"ז, 22 במרץ 1887) היה יהודי-פולני משכיל, מתמטיקאי וסופר עברי נודע בזמנו. פרסם מאמרים בעיתונים "השחר", "הצפירה" ו-Izraelita, וחיבר ספרי לימוד למתמטיקה. חותנו של הסופר י"ל פרץ.
ביוגרפיה
ליכטנפלד נולד בשנת 1811 בעיר לובלין שבפולין הקונגרסאית. היה צאצא של רבי משה איסרלישׂ (הרמ"א), ונאמן למסורת המשפחתית, הפגין מצעירותו בקיאות בתלמוד. בהמשך למד לטינית, גרמנית, צרפתית ופולנית, והתמקד במיוחד בלימודי פילוסופיה ומתמטיקה.
החל מהגיליון השלישי של הירחון העברי "השחר", הופיעה בעיתון סדרת מאמרים מאת ליכטנפלד, אשר הסבו אליו את תשומת הלב. המוניטין שיצא לו הוסיף לעלות בעקבות סדרת מאמרים שפרסם על מתמטיקאים יהודים בשבועון היהודי בשפה הפולנית Izraelita. ליכטנפלד נודע בפולמוס שלו עם חיים זליג סלונימסקי בסוגיות מתמטיות, שאף גלש לפסים אישיים.[1]
בשנת ה'תרל"א (1870 או 1871) השיא ליכטנפלד את בתו שרה לי"ל פרץ הצעיר, בשידוך; לזוג נולדו בנים, וכעבור מספר שנים הם התגרשו.
ב-1877 הוציא ליכטנפלד עם חתנו קובץ ספרותי.
ליכטנפלד נפטר בתום מחלה ממושכת בוורשה בשנת 1887, בגיל 76.
ספריו
- ידיעות השיעורים: כוללות מדידת הקוים, השטחים, והגופים (י"ז לוחות נחשת), ורשה: דפוס ראטהער, תרכ"ה-1865.
- עניינים שונים הנדסיים צפנת פענח: בקרת על שני ספרי ההנדסה "מוסדי חכמה" "ספר יסודי חכמת השִעור" שמחברם הוא ר' חיים זעליג סלאנימסקי, ורשה: חיים קעלטער, תרל"ד.
- תוספת להערבון: והוא חלק אמצעי בין החוברת הראשונה צפנת פענח והחוברות שתבאנה אחריה, ורשה: נתן שריפטגיססער, תרל"ה-1875. (המשך הפולמוס עם סלונימסקי)
- מאמר כהן ללא אלקים: מכתב ערוך נגד אברהם כהן קאפלאן, ורשה: תרל"ו-1876.
- ספורים בשיר: ושירים שונים; מאת שני בעלי אסֻפות (גבריאל יהודה ליכטנפלד וי"ל פרץ), ורשה: דפוס שריפטגיסר, תרל"ז-1877.
לאחר מותו:
- באו חשבון: כולל למודי החשבון המורגל ולכל עניין כמה שאלות להרגיל את הקורא, ורשה: האחים שולדבערג, תרנ"ה.
קישורים חיצוניים
- הרמן רוזנטל, ג'ייקוב גודייל ליפמן, Judah Lichtenfeld "גבריאל יהודה ליכטנפלד", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- אלמוני, מעשים בכל יום: בארצנו: דינאבורג, המליץ, 5 בדצמבר 1884
- אי"ש [אליעזר יצחק שפירא], מכתבי סופרים: ווארשא, היום, 27 במרץ 1887 (ידיעה על מותו)
- F. (דוד פרישמן), גבריאל יהודה ליכטענפעלד, היום, 29 במרץ 1887 (המאמר בפרויקט בן-יהודה
מפרי עטו:
- הספר "ידיעות השיעורים" בספריה הדיגיטלית HATHITRUST
הערות שוליים
- ^ אברהם בר גוטלובר, מכתב-מסע (1874–1875): (ורשה), בתוך "מסעות", בפרויקט בן-יהודה.
