גאורג דרטינגר

גאורג דרטינגר
	דרטינגר ב-1949
לידה	25 בדצמבר 1902; ברלין
פטירה	21 בינואר 1968 (בגיל 65); לייפציג
מקום קבורה	בית הקברות הדרומי בלייפציג
מדינה	גרמניה המזרחית
	11 באוקטובר 1949 – 15 בינואר 1953; (3 שנים)
	→ תפקיד נוצר אנטון אקרמן (אנ') ←

גאורג דרטינגר (בגרמנית: George Dertinger‏; 25 בדצמבר 1902 – 21 בינואר 1968) היה פוליטיקאי גרמני ששימש כשר החוץ הראשון של גרמניה המזרחית.

ביוגרפיה

הוא נולד בברלין למשפחה פרוטסטנטית מהמעמד הבינוני. דרטינגר למד משפטים וכלכלה לזמן קצר. לאחר לימודיו הוא הפך לעיתונאי ולאחר מכן לעורך בעיתון מגדבורגר צייטונג (גר') ובעיתון הלאומני של קסדת הפלדה. הוא התפטר מעיתון זה בגלל האידאולוגיה הימנית הנוקשה שלו וקרבתו למפלגת העם הלאומית הגרמנית, מפלגה ימנית קיצונית.

דרטינגר הפך מאוחר יותר לחבר בחוגים הפוליטיים סביב הקנצלר פרנץ פון פאפן. הוא ליווה את פאפן לרומא כעיתונאי, כנציג ה-Hamburger Nachrichten, לחתימת הסכם הרייכסקונקורדאט בין גרמניה הנאצית לכס ה"קדוש", זמן קצר לאחר עלייתו של אדולף היטלר לשלטון.

בשנת 1934 חזר דרטינגר לברלין והפך למו"ל של Dienst aus Deutschland, סוכנות ידיעות שסיפקה חדשות לעיתונים זרים.

לאחר מלחמת העולם השנייה, דרטינגר היה שותף להקמת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי אשר פעלה בשטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה. בין השנים 1946 ל-1949 הוא היה המזכיר הכללי של האיחוד הנוצרי-דמוקרטי המזרח-גרמני ובין השנים 1949 ל-1953 סגן יו"ר המפלגה. הוא תמך בקו הרשמי של שיתוף פעולה עם מפלגת השלטון בגרמניה המזרחית, מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה והתנגד ליו"ר המפלגה, יעקב קייזר (אנ'), שהיה בעל גישה עצמאית יותר, ואשר אותו הדיח בדצמבר 1947.

דרטינגר הצטרף גם לאגודה התרבותית של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (אנ') והיה חבר במועצת הנשיאות של אגודת התרבות.

ב-11 באוקטובר 1949 הוא הפך לשר החוץ הראשון של מזרח גרמניה בקבינט של אוטו גרוטווהל.^[1] עם זאת, הוא נטה להיות רק דמות ראשית שהבטיחה את השתתפותה של האיחוד הנוצרי-דמוקרטי בחזית הלאומית, שנשלטה על ידי מפלגת האיחוד הסוציאליסטי, והחלטות חשובות ביותר יתקבלו על ידי יורשו בתפקיד, אנטון אקרמן (אנ').^[2] בשנת 1950 חתם על הסכם אודר-נייסה (אנ') עם הרפובליקה העממית של פולין, שהסדיר את קו הגבול בין גרמניה המזרחית לרפובליקה העממית הפולנית.

ב-15 בינואר 1953 במסגרת מאבקי כוח בצמרת השלטון הקומוניסטי נעצר דרטינגר והואשם בפעילות המזיקה לגרמניה המזרחית^[3] ובשנת 1954 הוא נשפט במשפט ראווה בגין ריגול, נמצא אשם ונידון לעבודת פרך (15 שנים). בשנת 1964 הוא קיבל חנינה. בשנים שלפני מותו עבד עבור בית ההוצאה לאור הקתולי סנט בנו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאורג דרטינגר בוויקישיתוף

גאורג דרטינגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

↑ . rulers.org http://www.rulers.org/egergovt.html. {{cite web}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
↑ Naimark, Norman (1995). The Russians In Germany: a History of the Soviet Zone of Occupation, 1945-1949. Cambridge, Mass: Harvard University Press.
↑ Wilfried Loth (1998). Stalin's Unwanted Child The Soviet Union, the German Question and the Founding of the GDR. London: Palgrave Macmillan. p. 148. doi:10.1007/978-1-349-26400-1. ISBN 978-1-349-26400-1.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גאורג דרטינגר42116811Q69197

[1] . rulers.org http://www.rulers.org/egergovt.html. {{cite web}}: חסר או ריק |title= (עזרה)

[2] Naimark, Norman (1995). The Russians In Germany: a History of the Soviet Zone of Occupation, 1945-1949. Cambridge, Mass: Harvard University Press.

[3] Wilfried Loth (1998). Stalin's Unwanted Child The Soviet Union, the German Question and the Founding of the GDR. London: Palgrave Macmillan. p. 148. doi:10.1007/978-1-349-26400-1. ISBN 978-1-349-26400-1.

[1]

[2]

[3]