גאורג, דוכס מקלנבורג
| לידה |
אורניינבאום, האימפריה הרוסית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
זיגמרינגן, גרמניה המערבית  | ||||||
| שם מלא | גאורג אלכסנדר מיכאל פרידריך וילהלם אלברט תאודור פרנץ, דוכס מקלנבורג | ||||||
| בת זוג |
אירינה מיכאילובנה רייבסקיה שרלוטה, ארכידוכסית אוסטריה | ||||||
| שושלת בית מקלנבורג | |||||||
| |||||||
גאורג, דוכס מקלנבורג (בגרמנית: Georg Herzog zu Mecklenburg; 5 באוקטובר (לפי הלוח היוליאני 22 בספטמבר) 1899 – 6 ביולי 1963), היה ראש בית מקלנבורג-שטרליץ משנת 1934 עד מותו. דרך אביו, הוא היה צאצא של פאבל הראשון, קיסר רוסיה.
ביוגרפיה
גאורג נולד באורניינבאום, רוסיה, והיה הילד הצעיר והבן היחיד של גאורג אלכסנדר, דוכס מקלנבורג-שטרליץ ואשתו המורגנטית נטליה פיודרובנה ואנלריאסקיה, רוזנת קרלוב, בתו של פיודור ארדאליונוביץ' ואנלריאסקי ומריה פיודורובנה אובארובה, ועם לידתו קיבל את התואר רוזן קרלוב, אותה קיבלה אמו ב-18 במרץ 1890 על ידי דוד בעלה פרידריך וילהלם, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שטרליץ.[1] כאשר אביו נפטר בשנת 1909, דודו, קרל מיכאל, דוכס מקלנבורג מונה לאפוטרופוס על גאורג ואחיותיו קתרינה, מריה ונטליה על ידי אדולף פרידריך החמישי, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שטרליץ.[2] לאחר מהפכת אוקטובר בשנת 1917 גאורג ומשפחתו ברחו מרוסיה לצרפת, ומשם עברו לגרמניה.[3]
ב-11 בספטמבר 1928 גאורג אומץ על ידי דודו, הדוכס קרל מיכאל, אשר היה ראש בית מקלנבורג-שטרליץ.[4] האימוץ אושר בבית המשפט במאלצ'ין ב-5 באוקטובר 1928,[4] וכתוצאה מכך, הוא הפך ליורש של דודו, ואימץ את שם המשפחה של מקלנבורג.[5] בעקבות האימוץ, גאורג קיבל את התואר דוכס מקלנבורג עם סגנון הוד מעלתו.[4] זו אושרה על ידי הראש של שושלת רומנוב, הדוכס הגדול קיריל ולדימירוביץ' ב-18 ביולי 1929, וכן הוכרה ב-23 בדצמבר על ידי פרידריך פרנץ הרביעי, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין.[4] גאורג למד מדעי המדינה באוניברסיטת פרייבורג, וקיבל תואר דוקטור לכלכלה ומדעי החברה.[6]
ב-6 בדצמבר 1934 מת דודו, הדוכס קרל מיכאל, וגאורג ירש את תאריו כראש בית מקלנבורג-שטרליץ.[7] הוא חי עם משפחתו בארמון רמפלין עד אפריל 1940, כאשר החלק העיקרי של הארמון נשרף. לאחר מכן עברה המשפחה לגרונוואלד, שם הם חיו עד שהבית שלהם נהרס בהפצצה של בעלות הברית בפברואר 1944.[8] באוגוסט 1944, גאורג נעצר על ידי הגסטפו ונשלח לזקסנהאוזן על ידי הנאצים, שם הוא נשאר עד פברואר 1945.[8] בעקבות שחרורו, הדוכס גאורג ומשפחתו עברו לזיגמרינגן בהזמנתה של מרגרטה קרולה, נסיכת סקסוניה (אשתו של פרידריך, נסיך הוהנצולרן) בחודש מרץ 1945.[8]
ב-18 בדצמבר 1950 בית מקלנבורג-שוורין אישר את ההחלטות שנעשו בשנת 1929 לגבי התואר של גאורג, והוא קיבל את הסגנון של הוד מעלתו,[4] ואושר מעמדו כראש בית מקלנבורג-שטרליץ.[9] באותו הזמן, בוטל התואר רוזן קרלוב שהיה לו.
ב-6 ביוני 1963 מת גאורג בזיגמרינגן, גרמניה כתוצאה מהתקף לב,[10] ובנו הבכור גאורג אלכסנדר, דוכס מקלנבורג ירש את תאריו.
משפחתו
ב-7 באוקטובר 1920 התחתן גאורג בז'נבה, שווייץ עם אירינה מיכאילובנה רייבסקיה, הרוזנת טולסטוי, אלמנתו של הרוזן אלכסנדר מיכאילוביץ' טולסטוי ובתם של מיכאל ניקולאייביץ' רייבסקי והנסיכה מריה גריגורייבנה גגארינה,[4] אשר הייתה מצאצאיו של גריגורי פוטיומקין, ונולדו לו ממנה ארבעה ילדים:[11]
- גאורג אלכסנדר, דוכס מקלנבורג (1921–1996), התחתן עם אילונה, ארכידוכסית אוסטריה.
- אלכסנדר, דוכס מקלנבורג (1922).
- הלנה, דוכסית מקלנבורג (1924–1962), התחתנה עם סייד חסן כאמיל.[12]
- קרל גרגור, דוכס מקלנבורג (1933–2018), התחתן עם מריה מרגרטה, נסיכת הוהנצולרן (בתו של פרנץ יוזף, נסיך הוהנצולרן-אמדן).
במאי 1956 התארס גאורג עם שרלוטה, ארכידוכסית אוסטריה,[13] בתם הצעירה של קרל הראשון, קיסר אוסטריה וזיטה, נסיכת בורבון-פארמה. הם נישאו בטקס אזרחי ב-21 ביולי 1956 בפקינג, גרמניה ובטקס דתי ארבעה ימים מאוחר יותר,[5] אולם לא היו להם ילדים.
אילן יוחסין
| גאורג, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שטרליץ | מריה, נסיכת הסן-קאסל | מיכאיל פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה | שרלוטה, נסיכת וירטמברג | ארדאליון אלכסייביץ' ואנלריאסקי | אנסטסיה מיכאילובנה סימנובסקיה | פיודור פיודורוביץ' אובארוב | מריה פטרובנה ז'וקובה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאורג אוגוסט, דוכס מקלנבורג-שטרליץ | יקטרינה מיכאילובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה | פיודור ארדאליונוביץ' ואנלריאסקי | מריה פיודורובנה אובארובה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאורג אלכסנדר, דוכס מקלנבורג-שטרליץ | נטליה פיודורובנה ואנלריאסקיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאורג, דוכס מקלנבורג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ L'Allemagne Dynastique, Tome VI : Bade-Mecklembourg. p. 230.
- ^ Mecklenburg-Strelitz, Beiträge zur Geschichte einer Region. p. 187.
- ^ "Duke Succumbs". The Capital Times. 1963-07-08. p. 4.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 L'Allemagne Dynastique, Tome VI : Bade-Mecklembourg. p. 235.
- ^ 5.0 5.1 Lundy, Darryl. "Georg Alexander Herzog von Mecklenburg". The Peerage. נבדק ב-2008-03-04.
- ^ Kahlenberg, Friedrich P; Hartmut Weber. Die Kabinettsprotokolle der Bundesregierung. Oldenbourg Wissenschaftsverlag. p. 149. ISBN 3-486-56281-9.
- ^ Mecklenburg-Strelitz, Beiträge zur Geschichte einer Region. pp. 188–189.
....Herzog Carl Michael verstarb am 6. Dezember 1934 in Remplin. Neues Oberhaupt des Strelitzer Fürstenhaus wurde sein neffe Herzog Georg....
- ^ 8.0 8.1 8.2 Oster, Uwe (2008-03-14). "Musik und Literatur als roter Faden". Hohenzollerische Zeitung. אורכב מ-המקור ב-2011-07-19. נבדק ב-2008-04-08.
- ^ Le Petit Gotha. p. 198. ISBN 2-9507974-3-1.
- ^ "Georg of Mecklenburg Dies". New York Times. 1963-07-08. p. 29.
- ^ Mecklenburg-Strelitz, Beiträge zur Geschichte einer Region. p. 188.
- ^ House of Mecklenburg-Strelitz genealogy
- ^ "Archduchess to Marry". New York Times. 1956-05-16. p. 31.
31060574גאורג, דוכס מקלנבורג