ג'רי ויין פאריש
 |
גֵ'רִי וֵויְן פָּארִישׁ (באנגלית: Jerry Wayne Parrish; 10 במרץ 1944 – 25 באוגוסט 1998), הידוע גם בשמו הקוריאני קִים יוּ-אִיל,[1] היה רב"ט בצבא ארצות הברית, אחד משבעה חיילים אמריקאים שערקו לצפון קוריאה, ארבעה מהם במהלך שנות ה-60, בשנים שלאחר מלחמת קוריאה. הפך לשחקן מפורסם בצפון קוריאה בזכות גילומו של סוכן צפון קוריאני בסרט התעמולה "גיבורים אלמונים", דמות שהאדירה אותו כגיבור בעיני הציבור, בסרט ששודר שוב ושוב.
ביוגרפיה
פאריש נולד במורגנפילד, קנטקי. הוא גודל על ידי אם חד הורית צעירה. הוא עזב את בית הספר בגיל 17, לאחר מכן עזב את הבית ועבר לגור עם הוריה של חברתו, שסבלה מזאבת אדמנתית מערכתית (לופוס). לאחר מותה, התגייס בקיץ 1962 לצבא ארצות הברית והוצב בגבול הבין-קוריאני כשהוא בדרגת רב"ט. ב-6 בדצמבר 1963, מסיבות שמעולם לא הסביר בפומבי, הוא חצה באופן בלתי חוקי את האזור המפורז של קוריאה ונסע לצפון קוריאה[2]. הרשויות הצפון קוריאניות איחדו אותו עם שני חיילים אמריקאים נוספים שחצו את הגבול בנפרד בשנת 1962: לארי אלן אבשייר וג'יימס דרזנוק. סמל צ'ארלס רוברט ג'נקינס, שבשנת 1965 הפך לחייל הרביעי שחצה את הגבול,[3] כתב באוטוביוגרפיה שלו כי הסיבות של פאריש לעריקה היו "אישיות, ו[פאריש] לא פירט עליהן הרבה מלבד לומר שאם אי פעם יחזור הביתה, חותנו יהרוג אותו". דרזנוק ציין בסרטו התיעודי כי פאריש קיבל איומי מוות מאביו החורג, שהאשים אותו בקשר אסור עם אחותו החורגת.
בתחילה, ארבעתם גרו יחד באזור סידונג, עברו לאזור מנגיונגדה (אנ') ביוני 1965, לאחר מכן לדאיאנג-רי (אנ') בסתיו 1967, ולבסוף לבית בהוואצ'ון-דונג ב-1969. הם נאלצו ללמוד את רעיון הג'וצ'ה ולהפוך לשחקנים בסרטי התעמולה של צפון קוריאה. פאריש זכה לתהילה והפך למעין סלבריטאי בקרב האנשים הרגילים, כאשר גילם את סוכן צפון קוריאה המתחזה לקצין צבא בריטי מצפון אירלנד, "סגן לואיס לונדון" (Lieutenant Lewis London), בסרט "גיבורים אלמונים" ("Unsung Heroes"). "גיבורים אלמונים" הוא סרט ארוך בן 20 פרקים המבוסס על המרגלת האמיתית לי סאן-סיל, והוא סרט פופולרי שמוצג בצפון קוריאה שוב ושוב. רוב האמריקאים בסרט שיחקו תפקידי נבלים, אך מכיוון ש"סגן לואיס לונדון" היה דמות משנה שבסופו של דבר בוגדת בצבא הבריטי ומצדדת במטרה הצפון קוריאנית, הוא זכה להאדרה על ידי הציבור הרחב כאילו היה גיבור קומוניסטי אמיתי. אחת התכונות של סרטי צפון קוריאה הייתה שהם לא ציינו את שמות השחקנים וצוות ההפקה, אך ל"סגן לואיס לונדון" הייתה "בליטה" בלחי ימין. בתמונה של פאריש משנת 1983 נראית אותה "בליטה" בלחי ימין, וצילומי הסרט גם נערכו ב-1983. לצורך אימות, טקאהיטו קוסאי (Takahito Kosai) שלח צוות עיתונאים לארצות הברית, אך הוריו של פאריש כבר נפטרו. דודתו ובן דודו השוו תמונות של פאריש הצעיר עם תמונות של קים יו-איל, ואישרו שאכן מדובר באותו אדם. צורת אוזנו, שלפי הנאמר אינה משתנה לעולם, גם התאימה.
פאריש, ג'נקינס, אבשייר ודרזנוק נאלצו לגלם תפקידים בהפקות סרטים בצפון קוריאה בשל ערכם התעמולתי, כאשר הוענק לכל אחד מהם שם קוריאני (במקרה של פאריש, השם הניתן לו היה "קִים יוּ-אִיל"). אחת מההפקות, הייתה סדרת 20 הסרטים "גיבורים עלומים" שהפקתה החלה בשנת 1978. הסדרה תיארה גרסה בדיונית של מלחמת קוריאה. מאחר שדמותו של פאריש ("סגן לואיס לונדון", קצין בריטי) ערקה מהמערב והפכה לסוכן צפון-קוריאני, הוא זכה לשבחים רבים על ידי הצפון-קוריאניים הממוצעים כגיבור קומוניסטי אמיתי.
יחד עם שלושת העריקים האחרים, פאריש קיבל ב-30 ביוני 1972 אזרחות צפון קוריאנית וארבעתם התפצלו. פאריש נישא לאישה לבנונית, סיהאם שרייטח, ויחד נולדו להם שלושה בנים, שכולם נותרו בצפון קוריאה. ג'נקינס, באוטוביוגרפיה שלו, טוען שסיהאם ושלוש נשים לבנוניות צעירות נוספות פותו להגיע לצפון קוריאה בתואנות שווא, ולאחר מכן נישאו לאמריקאים. עם זאת, לאחת הנשים היו הורים בעלי קשרים טובים והיא החזירה את ארבעתן. סיהאם, שהייתה מוסלמית, כבר הייתה בהריון, ולכן נשלחה על ידי משפחתה חזרה לבעלה בצפון קוריאה, בהתאם לדין האסלאמי.
לפאריש ולשיאהם נולדו שלושה בנים: נאהי (Nahi) שנולד באפריל 1980, מייקל (Michael) שנולד באוגוסט 1981, וריקי (Ricky) שנולד באביב 1986. בנובמבר 1984 הושלמה בניית בניין דירות עבור האמריקאים בליבסוק-רי, וארבע המשפחות עברו לשם. מכיוון שלדרזנוק ואשתו דוינה בומבאה (Doina Bumbea), וג'נקינס ואשתו היטומי סוגה (Hitomi Soga) גם נולדו ילדים בערך באותו זמן, הבניין הכיל גן ילדים. חדר אחד בבניין של אלמנתו של אבשר, אנוצ'ה פנג'וי (Anocha Panjoy) התאילנדית, הפך למרכז לחינוך לגיל הרך, ואנוצ'ה שימשה כמעין דודה לילדים, וילדי שלוש המשפחות גדלו כחברים טובים.
אשתו סיהאם הופיעה בסרט התיעודי "לחצות את הקו" (Crossing the Line), ושללה מכל וכל את הסיפור שלפיו נאלצה לנסוע לצפון קוריאה לאחר שנחטפה, ואמרה שהיא שם מבחירה. לפי הסרט, פאריש נפטר באוגוסט 1998 כתוצאה מאי-ספיקת כליות. ג'נקינס העיד כי פאריש סבל מאבנים בכליות עוד לפני שערק לצפון קוריאה, ומאז סבל מדלקות כליות חוזרות ונשנות. הוא אושפז בתחילת אוגוסט 1998, אך שוחרר. ג'נקינס סיפר כי נאמר לו שפאריש לא יחזיק מעמד זמן רב לאחר השחרור. מצבו החמיר, והוא אושפז שוב לאחר 17 באוגוסט, ונפטר בבית החולים ב-25 בחודש. גופתו של פאריש נקברה ליד קברו של אבשר, שמת ב-1983. סיהאם וילדיהם ממשיכים להתגורר בצפון קוריאה[3][4]. אמה של סיאהם ביקרה ביפן בדצמבר 2005, השתתפה בעצרות לאומיות שנערכו בטוקיו ובאוסקה על ידי "אגודת המשפחות", "האגודה להצלה" ו"ליגת החקיקה למען החטופים", וקראה לשחרור בתה. היא גם נפגשה עם שר החוץ טארו אסו ומזכיר הממשלה שינזו אבה שהיו חברי הקבינט של ג'וניצ'ירו קואיזומי.
הערות שוליים
- ↑ Johannes Schönherr (13 באוגוסט 2012). North Korean Cinema: A History. McFarland. p. 61. ISBN 978-0-7864-6526-2. ארכיון מ-11 בדצמבר 2021. נבדק ב-28 באוקטובר 2016.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ "Korean War Educator: Topics -". thekwe.org. נבדק ב-2025-03-15.
- ^ 3.0 3.1 Kirk, Jeremy (9 בספטמבר 2004). "Four Decades in North Korea". Far Eastern Economic Review. אורכב מ-המקור ב-2 בספטמבר 2004. נבדק ב-3 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Boyett, Frank. "Boyett: Area soldier defected to North Korea in 1963 but quickly realized his mistake". The Gleaner. נבדק ב-16 באוגוסט 2023.
{{cite news}}: (עזרה)
ג'רי ויין פאריש42117705